אני חושב שזו הסיבה שהם שומרים הכל בסוד.
הם לא רוצים שכל אחד יכנס בית דין ויפקיע קידושין
למרות שזה היה יכול להיות מגניב
בצעד חריג, בית הדין הרבני ביטל את נישואיו של סרבן הגט עודד גז
הסיבה להפקעה היא שאחד מהמשתתפים בחופה לא היה שומר תורה ומצוות.
זה פיתרון שיכול לעבוד מצויין בהרבה מקרים
אבל בכל מקרה אי אפשר לדעת מטלפון שבור שכזה - אפילו אם הם ראו את הפסק עצמו מאוד סביר שהם עיוותו אותו, כמו שאתה שיניתי את "אחד העדים במעמד החופה אינו שומר תורה ומצוות" ל"אחד מהמשתתפים בחופה לא היה שומר תורה ומצוות".
הרי הארץ הוא אחד מכלי התקשורת האמינים ביותר
אז איך אתה משווה באמת בין מה שאומרת מישהי כמוני , גולשת אנונימית באינטרנט, למה שמת]רסם בעיתון הותיק ביותר בישראל?
אולי ב"הארץ" לא טרחו לרדת לתחתית ההתפלפלות ההלכתית , אבל אם הם אומרים שזה העניין , אז מסתבר שזה העניין פלוס ומינוס, כאשר גם מסתבר שהפלוס והמינוס הם לא ממש משמעותיים.
אבל האמת היא שהארץ עשו כאן שירות לכולנו, כי עכשיו לבית הדין תהיה סיבה מצויינת לפרסם את הפסק המלא, כיוון שאחרת, כולם יחשבו ש"הארץ" דייקו לא ב99 אחוז אלא במאה אחוז.
ימ''לצדוק לגבי הסוף, אני לפחות מקווה.
לדבריהם: 'עד הקידושין' היה העד אדם דתי שגדל במשפחה שומרת תורה ומצוות ולמד בחינוך דתי, ותקופה קצרה אף למד בישיבה. בתקופה שבה היה עד כבר יצא מ'הדת' וחי חיים המנוגדים באופן מוחלט וברור לתורה ומצוות: חילל שבת בפרהסיה 'למהדרין', כולל הדלקת אורות בשבת, בישול ונסיעה בשבתות, ובשלב מסויים אף עבד כמציל בשבתות. קיים יחסי אישות מלאים עם נשים, ובעדותו לבית הדין אמר כי "הייתי מודע לאיסור נידה אבל זה לא הפריע לי".
הגורמים מדגישים כי "לחתונה כעד אומנם הוא הגיע עם כיפה, לבקשת עודד גז, והרב אורי שרקי שסידר את הקידושין לא ידע זאת, אך חבריו בהחלט ידעו כי הוא רחוק מלהיות יהודי 'שומר תורה ומצוות' – גם בהגדרה ה'לייטית'. אל בית הדין הגיעו בנוסף שניים מחבריו לדירה, שהעידו על חילול השבת המלא שלו ועל העובדה שהיה 'פרוץ בעריות', כהגדרת ההלכה".
הגורמים מוסיפים כי "אחד מהעדים סיפר כי באחד הפעמים אף קיים יחסי מין עם אחת מ'חברותיו' כשהדלת חצי פתוחה והם נמצאים מחוץ לחדר בסוג של פרהסיה".
בסוף דבריהם מבקשים הגורמים להבהיר כי "הסיפור האמיתי רחוק מאוד מלהיות רק עניין של 'אי-שמירת נגיעה'. מפיצי השמועות אינם יודעים ולא יכולים לדעת מה היו העדויות ומה כתוב בפסק הדין, משום שפסק הדין, לעת עתה, חסוי ואינו גלוי גם לא לצדדים לתיק".
בית הדין הרבני: "הדיווח בעלון 'מצב הרוח' פייק ניוז" - סרוגים
קודם כל מעניין מה מהות הפסק - אם הפקעה או ביטול, ואם הפקעה על איזה בסיס (קניין הקידושין או 'אדעתא דרבנן') ואם ביטול מאיזו סיבה (פגם בעדים או בקניין הקידושין, או מקח טעות).
זה לא עניין של העדפה, היום לבית הדין אין כוח משפטי להלקות או לכוף בדרכים קיצוניות יותר משיש לבית המשפט.
הרחקות דרבנו תם דווקא הוכיחו את עצמן לאחרונה במקרה של ירון אטיאס, אבל נכון שהן לא פתרון לכל מקרה וגם בתקופת ר''ת הן לא היו. לפעמים אין עצה ואין תבונה.
בעיקר חבל כי זה מעלה חשד לגבי הפסק (אגב הדברים שכתבת כאן חשבתי אם להביא את הרמבם הזה - זו בדיוק הסיבה שאמרו רבותנו "אין אונס בגיטין", כדי שלא יהיה מקום לערער על הגט ולומר שהאשה עדיין אשת איש), אותי למשל מעניין אם הפסק הזה היה מושפע מהפסק הזה - פסק הרב שפרבר. אני מקווה מאוד שלא, כי בדיוק לפריצת גדר כזו כיוונו בפסק הזה.
אבל יכולה להיות לפסק כזה השפעה:
א. לחץ על בית הדין מהחשש שאם המדינה לא תפתור בעיית עגינות יקום בית דין פרטי שיעשה את זה.
ב. ברמת הלגיטימציה. קשה לי להאמין שפסק כזה היה מתקבל בקלות לולי קירור האמבטיה ע"י 'בית הדין' הפרטי. זו בדיוק הבעיה בפריצת גדר - הראשון הוא נועז ואפילו חצוף, אבל הבא אחריו כבר לגיטימי.
ואני חושד שבדיוק להשפעה כזו הייתה כוונת אותו בית הדין הפרטי, יותר מאשר לאותו מקרה עיגון ספציפי (בו הם לא חידשו דבר שלא נאמר בדיונים קודמים שהתקיימו בבית הדין הרבני).
מקווה שזה לא המקרה פה אבל אי אפשר לדעת, בטח לא כשהכל חסוי (וזה עצמו אומר דרשני).
לא בעצם החלת הדין, כי כמו שאתה אומר את זה לכאורה כבר עשו בעבר, אלא בנטילת הסמכות לעשות את זה ע"י דיינים זוטרים (ובפועל אפילו לא זה).
ובמאמר מוסגר אוסיף שבכלל לא לכל הדעות יש לחכמים סמכות להפקיע קידושין - לענ''ד לדעת הרמב''ם אין סמכות כזו וכוונת הגמרא "אפקעינהו רבנן לקידושי מיניה" היא לא למקרה ספציפי ולחכמים ספציפיים אלא שחכמים קבעו כלל, כך קבע במשנה תורה את אותם המקרים ככללים ואילו את הפקעת הקידושין לא הזכיר כלל בשום מקום.
אני מקווה שהוא יישאר בגדר הזייה
הורג אלפי אנשים כל שנה.
אבל לא נחזור לתקופת האבן, רק כדי למנוע זיהום אוויר.
יש אלטרנטיבות.
כאילו זה היה נורמאלי, היו נוהגים כך בכל מדינה מתוקנת
וכדי למנוע ויכוח מיותר, אני אציין שההגדרה של מדינה מתוקנת הינה מדינה שאני חושבת שהיא מדינה מתוקנת כדוגמת קנדה, דנמרק , פינלנד , הולנד.
אבל שם לא נוהגים כך, כבר הרבה מאוד שנים שלא.
אבל ישנן מדינות שבהן המלקות כן נהוגות, ובאופן בכלל לא מפתיע אלו מדינות מרושעות, נתעבות וחשוכות כמו אפגניסטן , פקיסטן, תימן , סעודיה. שם מלקים. זה חלק מהמערכת המשפטית.
אז הנה הוכחה מצויינת שזה לא נורמאלי, לגמרי לגמרי לא נורמאלי.
כשאנו מעלים בשיחה את פרשת בית הדין של פרופ' דניאל שפרבר שהפקיע קידושין למסורבת גט בשבוע שעבר, הוא נדרך וקובע נחרצות: "זו עזות מצח שאין כדוגמתה, התרת אשת איש בשוק. זו פריצת גבולות חמורה. הרכבים אחרים הסכימו שאין מקום להתיר אותה, זו אשת איש. וזו", הוא אומר "דוגמה מצוינת למשהו שפרץ את הגבול".
מקור
אחד פרץ את הגבולות , וכל היתר הולכים בעקבותיו.
נחשון בן עמינדב.
חזל"ש.
אבל בפרספקטיבה פוליטית רחבה יותר, הרבנות היא רק כלי , לא מטרה
ומהבחינה הזו בית הדין הפרטי , הוכיח שהוא מסוגל לספק סחורה , שהרבנות לא הצליחה לספק.
ודווקא היום אחרי שהרבנות הובסה בניסיון שלה לשמור על המונופול בכשרות
היא נמצאת בלחץ פוליטי איום ונורא , כדי לשמור על המונופול שלה בתחום האישות.
וזו התשובה הסבירה, למרות שאתה צודק, אף אחד לא יכול לדעת.
הרב שפרבר הוא רב ולא דיין ולכן חרג מהסמכות שלו (ואף ייתכן שיש לנטילת הסמכות הזו קשר למעמד האקדמי כמו שאתה רומז), אבל בכל זאת מדובר ברב אז נא להתנסח בכבוד.
ומן הראוי שאם אתה כותב דעה שאין לה שום הוכחה, תעשה זאת בצורה זהירה יותר.
).
אלא מדובר על קידושין שלדעת הדיינים לא חלו מעיקרא.
ב. אין לבתי הדין אפשרות חוקית להלקות, גם במקרים שמוסכם על כל הפוסקים שניתן להלקות עד שייתן גט.
אילו לא היו מבטלים , הם היו עדיין נשואים.
הדרך לביטול היא באמצעות הגדרות שונות ומשונות והפעם הם בחרו להגדיר את זה בתור קידושין שלא חלו.
מבחינה טכנית זה היה הפיתרון המתאים.
אבל אילו לא הייתה בעיה בהתנהלות הנישואין, ואילו לא היה מדובר על עגינות וסרבנות גט, לא היה סיכוי שבעולם, שלילה אחד הדיינים יתעוררו שטופי זיעה ויגיעו למסקנה שיש זוג שרשום כנשוי , ובעצם לא חלו הקידושין שלו והם ישלחו הודעה בהולה לזוג, שיגיעו לרבנות ויבצעו קידושין כהלכה.
עד כאן?
הדין שנפסק הוא שלא חלו קידושין מעולם, כלומר שכל אותה תקופה שהם היו ביחד הם לא היו נשואים. וכן - גם בלי הפסק הזה הם לא היו נחשבים נשואים, אפילו אם היו חיים באושר עד שיבה. אלא מה? סביר אף אחד לא היה טורח לברר את זה ולא היו מגלים את זה לעולם (שזה לא כל כך נורא, אין פה איסור עריות או ממזרות, סה''כ 'בעילות זנות', כולי האי ואולי). מה שבית הדין עשה זה לחפש את הפסול, וכנראה שהוא מצא (אם בצדק או לא זו שאלה אחרת).
הפקעת קידושין זה סיפור אחר - גם בו יש אומרים שההפקעה היא למפרע אבל יש אומרים שלא.
אנקדוטה קטנה - רב ישוב שאני מכיר (אז היה אברך שבדיוק התמנה לראש כולל), גילה אחרי כ8 שנים של נישואין שהקידושין שלו בטלים (היה פגם בקניין), בהוראת הדיינים המקומיים הם הזמינו עדים וערכו בביתם קידושין חוזרים. כמובן עשו את זה בשושו ועם כמה שפחות מעורבים. על סיפורים כאלה כמעט ולא תשמע, אבל הם קיימים.
תלמידי חכמים פשוט מודעים לבעיות ולכן מגלים אותן, בניגוד למי שלא מודע.
זה שלפעמים הם מחמירים מעבר לעיקר הדין זה גם נכון אבל משהו אחר.
אם הקידושין לא תקפים מלכתחילה, הילדים ממזרים, לא?
סתם 1...אחרונהערב טוב,
מצורף לזיכוי הרבים חוברת להורדה של כל ההלכות לחגי תשרי כולל הלכות ראש השנה, יום הכיפורים, ארבעת המינים, סוכות, יום טוב וחול המועד שנככתבו על ידי הרב ירון אליה.
ניתן להוריד את החוברת כאן 20260906223103.pdf
כמו כן מצורפים קישורים לקריאת כל ההלכות אונליין.
כתיבה וחתימה טובה לכולם!
הסימנים וסעודת הלילה • הסימנים לשנה טובה • סעודת הלילה • הנהגות יום ראש השנה
דגשים לראש השנה שחל בשבת • ערב החג • סדר היום • לקראת ערב שני
איסורי יום הכיפורים • איסור רחצה • איסור סיכה • נעילת הסנדלר • אישות
מעוברות ומניקות וחולים בתענית • נטילת תרופות • אכילה ושתיה ל"שיעורים"
מצוות ישיבה בסוכה • חיוב ישיבה בסוכה • ברכת לישב בסוכה ◦ מנהג ספרד באכילת שאר דברים ◦ מנהג אשכנז באכילת שאר דברים ◦ מנהג תימן
מבוא להלכות יום טוב • מלאכות שהותרו לצורך אוכל נפש • מלאכות שנאסרו אפילו לצורך אוכל נפש • היתרי מלאכה שלא לצורך אוכל נפש • הלכות נוספות הקשורות לצרכי יום טוב
כיבוי אש וגרם כיבוי ביום טוב • כיבוי אש ביום טוב • גרם כיבוי ביום טוב
מה היה בעבר ואיך זה התפתח\לא התפתח במגזרים השונים הנאמנים לתורה [לצורך העניין- שס, יהדות התורה, וציונות דתית]
מה בעניין חברות בכנסת ומה בעניין תפקיד בממשלה?
בעיקר מזווית הפסיקה ההלכתית
עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).
לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...
שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.
ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע
אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה
זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית
אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו
(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)
הרב אבינר לחוטובלי: אם ממילא יש ח"כיות, עדיף לבחור בטובות ביותר - כיפה
(אני חושב שהיה זכור לי משהו כזה במעורפל)
בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.
חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).
בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.
רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...
השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).
נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.
אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.
היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?
אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.
לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.
גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).
אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).
מענייןטיפות של אורגם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?
"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"
אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח
וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:
שמיטת כספים — הרעיון הכלכלי שמאחורי המצווה
רנן ציון אביאלי | לפרשת ספר דברים — ראה
---
כאשר קוראים את מצוות שמיטת הכספים בפרשת ראה, קל לחשוב שמדובר במצווה מוסרית יפה: לעזור לעניים, לוותר על חובות, לגלות רחמים. אך במבט עמוק יותר, ייתכן שהתורה מנסה לומר כאן משהו רחב בהרבה — לא רק על צדקה פרטית, אלא על האופן שבו מערכת כלכלית שלמה צריכה להתנהל כדי לשרוד לאורך זמן.
ומה שמפתיע במיוחד הוא שההלכה עצמה כבר הכילה בתוכה את ההבחנה הכלכלית הנכונה. צריך רק לדעת לקרוא אותה.
---
הבעיה הגדולה של כל מערכת אשראי
הכלכלה המודרנית בנויה על אשראי. אנשים לוקחים הלוואות כדי לקנות דירה, לפתוח עסק, ללמוד מקצוע, או פשוט לשרוד תקופה קשה. בלי אשראי קשה מאוד לקיים מסחר, השקעות וצמיחה.
אבל לכל מערכת אשראי יש בעיה פנימית: חובות נוטים להצטבר מהר יותר מהיכולת האנושית לשאת אותם.
בהתחלה החוב עוזר לאדם.
בהמשך — האדם מתחיל לעבוד בשביל החוב.
לחוב יש תכונה מיוחדת: הוא מחבר את העתיד אל העבר. כאשר אדם לווה כסף, הוא למעשה משעבד חלק מהעבודה העתידית שלו כדי לממן את ההווה.
זה הגיוני כאשר מדובר בהשקעה שבונה משהו: עסק חדש, דירה, לימודים, ציוד מקצועי.
אבל כאשר החובות מצטברים שנה אחר שנה רק כדי לסגור את החודש, נוצר מצב שבו העתיד כולו כבר תפוס מראש. השכר של מחר זורם לאחור — לכיסוי התחייבויות ישנות.
וכך אנשים עובדים יותר ויותר, אך מרגישים שהם נשארים באותו המקום.
---
המעלית שננעלה
אפשר לדמיין את מערכת האשראי כמו מעלית עם מגבלת משקל קשיחה.
כל עוד מספר האנשים סביר — המעלית פועלת.
אבל כאשר המשקל גדול מדי, היא פשוט ננעלת במקום.
בשלב הזה:
לא יעזור ללחוץ שוב על הכפתור,
לא יעזור לשמן את הכבלים,
ולא יעזור לצעוק על המנוע.
צריך פשוט להוריד משקל.
כך קורה גם בכלכלה. כאשר החובות במשק גדלים מעבר ליכולת ההחזר האמיתית, המערכת מתחילה להיחנק. הבנקים נעשים זהירים יותר, האשראי מתייקר, ומשפחות רבות לוקחות הלוואות לא כדי לצמוח — אלא רק כדי לשרוד.
בשלב כזה, הורדת ריבית כבר אינה פותרת את הבעיה. עוד הלוואה אינה פתרון — אלא עוד משקל על המעלית.
הבעיה אינה במנוע.
הבעיה היא במשקל העבר.
---
מה שהתורה הבינה לפני אלפי שנים
וכאן מופיעה שמיטת הכספים.
התורה מכניסה לתוך המערכת רעיון מהפכני:
גם לחוב יש תאריך תפוגה.
לא כל התחייבות יכולה להימשך לנצח.
שמיטת הכספים איננה ביטול האחריות — אלא הגבלת משך הזמן שבו העבר רשאי לשלוט בעתיד.
התורה לא ניסתה לבטל את האשראי. להפך — היא הבינה שאי אפשר לקיים חברה בלי הלוואות ובלי מסחר. אבל היא גם הבינה שחברה שאין בה שום אפשרות להתחיל מחדש עלולה להפוך בהדרגה לחברה של אנשים המשועבדים לעברם.
---
הלל הזקן והרגע שבו העולם השתנה
כמובן שמיד מופיעה השאלה המתבקשת: אם החובות עומדים להימחק — למה שמישהו יסכים להלוות?
זו בדיוק הבעיה שהתעוררה בתקופת הלל הזקן. לקראת שנת השמיטה אנשים פחדו להלוות לעניים מחשש שכספם לא יחזור. האשראי התכווץ, העניים נפגעו, והחברה איבדה חלק מן הערבות ההדדית שלה.
כדי למנוע את קפיאת השוק תיקן הלל את הפרוזבול — מנגנון משפטי שאפשר להעביר את החוב לבית הדין ובכך למנוע את מחיקתו.
בדרך כלל מציגים את הפרוזבול כפתרון הלכתי טכני וחכם. אבל במבט עמוק יותר, הוא מבטא מתח כלכלי אמיתי שקיים עד היום:
מצד אחד — חברה חייבת לאפשר לאנשים לפתוח דף חדש.
מצד שני — חברה אינה יכולה להתקיים בלי אמון במערכת האשראי.
אם מוחקים חובות בקלות רבה מדי — אנשים יפסיקו להלוות.
אבל אם לא מוחקים חובות לעולם — החברה כולה עלולה להפוך משועבדת לעברה.
---
מה שההלכה כבר ידעה
וכאן מגיע אולי החלק המעניין ביותר.
כבר בדברי חז"ל והפוסקים מופיעה הבחנה מעשית בין חובות שיש מאחוריהם נכס בר־גבייה — כגון משכון, קרקע או נכס ממשי — לבין חובות אישיים שאינם מגובים בנכס ממשי.
וזו הבחנה כלכלית עמוקה מאוד.
משכנתה על דירה, השקעה בעסק, הלוואה לציוד — יוצרים נכס ממשי. יש מאחוריהם משהו שאפשר לגבות, למכור או לבנות ממנו ערך עתידי.
לעומת זאת, חובות צרכניים שנועדו רק לאפשר הישרדות — מינוס כרוני, הלוואות מהירות בריבית גבוהה, אשראי שנלקח כדי לשלם חשמל או לקנות אוכל — אינם מייצרים נכס. פעמים רבות הם רק מנציחים מצוקה.
במילים אחרות:
התורה לא הייתה אנטי־אשראי.
היא ניסתה למנוע מצב שבו אשראי צרכני הופך למנגנון של שעבוד קבוע.
---
בלם בטיחות מודרני
כיצד יכול רעיון כזה לעבוד בעולם מודרני בלי לגרום לכאוס?
התשובה אינה מחיקת חובות פתאומית ושרירותית, אלא קביעת כללים ידועים מראש — בדומה לרעיון המשפטי של חוק ההתיישנות.
חוק ההתיישנות אינו מעודד פשע. הוא פשוט מכיר בכך שגם לזיכרון המשפטי חייב להיות גבול זמן.
באופן דומה, אפשר לדמיין מערכת שבה חלק מן האשראי הצרכני הלא־מגובה כולל מראש "אופציית פקיעה" מוגדרת: לאחר מספר שנים קבוע מראש, החוב נמחק.
כאשר הכלל ידוע מראש לכולם:
הבנקים נעשים זהירים יותר,
אשראי מסוכן מתייקר,
בועות חוב מתקשות להיווצר,
והלווה יודע שגם אם נכשל — אין מדובר בגזר דין לכל החיים.
שמיטה מתוכננת אינה כאוס.
היא בלם בטיחות.
---
ומה עם מי שיפסיד?
כמובן, אם מוחקים חובות — מישהו סופג הפסד.
אין קסמים בכלכלה.
אבל השאלה האמיתית אינה האם יהיה מחיר — אלא איזה מחיר מסוכן יותר:
מחיקה מבוקרת ומתוכננת מראש,
או קריסה כאוטית שמגיעה אחרי שהמערכת נחנקת לגמרי.
העולם המודרני כבר הוכיח שבזמן משבר גדול, המדינה תמיד מתערבת בסוף. במשבר של 2008 חילצו בנקים. בזמן הקורונה הודפס כסף בהיקפים עצומים. שוב ושוב מתברר שהפסדים גדולים לעולם אינם נשארים פרטיים באמת — בסוף הציבור משלם עליהם.
השאלה אינה האם תהיה התערבות.
השאלה היא רק מתי, עבור מי, ובאיזה מחיר חברתי.
---
הגבול של החוב
אולי זו הייתה החכמה הגדולה של השמיטה:
לא לבטל אחריות —
אבל גם לא לתת לחוב להפוך לגזר דין לכל החיים.
כי כל מערכת אשראי נוטה להתרחב.
חובות נוטים להצטבר.
והעבר נוטה להשתלט על העתיד.
חברה בריאה אינה חברה בלי חובות.
היא חברה שמבינה שגם לחוב — כמו לכל כוח אחר — חייב להיות גבול.
כי חברה שאין בה שום אפשרות להתחיל מחדש,
עלולה לגלות בסופו של דבר
שלא האדם מנהל את הכסף —
אלא הכסף מנהל את האדם.
"המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו" (משנה שביעית י' ט')
פרשת השבוע, פרשת ראה, עוסקת בין היתר במצוות שמיטת כספים. לפי מצווה זאת בסוף כל שנה שביעית שומט יהודי את כל חובותיו. לכאורה במצב זה לא ינתנו הלוואות והכלכלה תשותק, לאנשים לא יהיה כל רצון להלוות ביודעם שהכסף שלהם יילך לטמיון. פתחתי בציטוט: המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו. שכן יש לו חשיבות רבה בהבנת המצווה. לכאורה יגיד אדם בן זמננו אז רוח חכמים נוחה הימנו, האם בגלל זה אחזיר חוב שאני פטור מלהחזירו? אולם יש להבין שלמשמעות רוח חכמים היתה בתקופות קדומות משמעות שונה מזו שאנו חשים כלפי רוח חכמים היום.
היום ובצדק איננו סומכים על אף איש גדול בעיניים עצומות, לא על ראש הממשלה , לא על הנשיא, לא על חברי הכנסת והשרים, לא על מערכת המשפט, לא על ראשי הצבא, לא על אנשי הרוח והפרופסורים ואפילו לא על הרבנים והמקובלים למיניהם. כולנו חשים שהם נגועים באינטרסים. בזמנים עברו עדיין הייתה בעם ישראל תחושה שרוב הגדולים עניינם טובת הציבור ולא טובתם הם, התחושה הייתה שהם באמת היו חכמים.
כאשר אומרים שהמחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו פירוש הדבר בתקופות קדומות היה שטוב לו לאדם שיחזיר את חובו מאשר שלא יחזיר למרות שפטור הוא מכך. הכיצד? ברגע שרוח חכמים נוחה הימנו האדם הוא בחזקת אדם ישר וכדאי לעשות עמו עסקים. המצב היום הוא שאנשי עסקים גדולים נמנעים מתשלום חובם בטענה שמערכת המשפט מתירה להם לעשות כן. לא הכל שפיט, יש טוב ורע ואדם הגון יכול לקלוט זאת. אדם הגון לא יסכים שאיש נוכל ששתיים מקבוצות הכדורגל בהן החזיק פשטו רגל יחזיק גם בקבוצת כדורגל שלישית. אם הייתה הנהגה ראויה למדינה אנשי עסקים שלא משלמים את חובם היו מנודים, לא הייתה להם אפשרות להופיע בקהל ובוודאי לא לקבל כבוד מלכים.
המטרה במצוות שמיטת כספים הייתה לאפשר לאביונים שבאמת לא יכלו להחזיר את חובותיהם לפתוח דף חדש ולא לחיות כחייבים כל חייהם. המטרה לא הייתה לאפשר לאדם שיכול היה להחזיר את חובו להימנע מכך. אולם אנשים מצאו "חכמים" שאמרו להם שהכל שפיט ואם התורה מתירה להם שלא להחזיר את חובם הם יכולים שלא להחזירו. בשל מצב זה תיקן הלל את הפרוזבול שלמעשה ביטל את מצוות שמיטת כספים.
לקנות היום את שמירת שבת כהלכתה חלק ב?
מהמהדורות הישנות)
באיזה איזור בארץ אתה מחפש?
הלכות שבת, מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה בהוצאה החדשה (הבנתי שהספר בהוצאה החדשה כולל בתוכו חלקים א-ב ויש נספח- חלק ג, או שמראי-המקומות וההערות מפורטים יותר, בשונה מהמהדורה הישנה)
ההוצאה החדשה (כלומר מהדורה שלישית) היא רק חלק א' של המהדורה השניה+ הטמעה של הערות ונספחים שהרב נויבירט הוציא בקונטרס נפרד כמה שנים אחרי המהדורה השניה.
את חלק ב' (במהדורה הזאת) הרב נויבירט זצ"ל לא הספיק להוציא בחייו. לאחרונה שמעתי שהוא כן התחיל לעבוד עליה ויש מי שעמלים לסיים, אבל ככל הידוע לי עדיין לא יצא לאור.
לא יודע אם מישהו עובד עליו היום.
לערוך ולהוציא אותה.
למי שמכיר את הסיפור עם שש"כ הראשונה. ביררתי פעם (בכובעי כאוצר החכמה) ומסתבר שהמו"ל (והיום יורשיו) לא מרשים להשתמש בשום עותק שלה לצורך שום שימוש, מאימת הצנזורה הפנימית של העולם החרדי.
את השינויים בחלק א' עשה הרב המחבר זצ"ל, לנוכח הביקורת בתוך הציבור.
צריך להיות חצוף מאד מאד, ולהיות בז לזכר הרב המחבר, כדי לשנות ממש.
אמנם, אנו מכירים תופעות של השמטות (צינזורים), כגון באם הבנים שמחה בהוצאת המשפחה ובדברי החפ"ק בעניין יישוב הארץ, אבל לשנות ממש לא מכיר שהעזו.
עיקר העבודה למהדורה החדשה היא פרויקט המפתחות ועריכה גרפית, ללא התערבות בתוכן.
נקווה שלא יחצו גבולות...
יש הבדלי ניסוח, אין כמעט יותר חומרות. כל מה שכתוב במהדורה הראשונה ב'למעלה', מובלע במהדורה השניה והשלישית בהערות.
(חוץ מקולט שמש, שאכן הרב אוירבאך לא הסכים לקולא וגם המציאות השתנתה לחומרא)
בין כך - כמעט כל הלכות מלאכות שבת, כבר נמצאות בכרך א'. כרך ב' זה דיני הדלקת נרות, קידוש, סעודה, תפילות וכד', ממילא יש שם פחות עניין לחומרות/קולות.
…האם רלוונטי לשאול באגרות קודש אם מותר לבחור בבחירות הבאות עלינו לטובה?
אבל אם פסיכולוגית זה עושה לך טוב, אז מומלץ (כותב ברצינות)
זה עובד יפה. פחות בגלל האמונה באדמו"ר שלהם זצ"ל ויותר בגלל המבנה של השיטה שלהם שהופך את זה לעובד פחות או יותר בדרך הטבע.
הדבר הבסיסי שהם עושים זה לכתוב מכתב. אנחנו יודעים ממקומות אחרים שעצם זה שכותבים מכתב ומסדרים לעצמנו בראש את הבעיה זה לבד מספיק הרבה פעמים כדי לפתור אותה באמצעים של השכל.
הרבי דרש בקול (שלא לומר צעק) שלא להימנע מלהצביע מהבחירות
ושזאת החובה הבסיסית של כל אחד
למי? הוא לא אמר
נראה שהציונות הדתית יותר דומה בערכים לרבי מאשר החרדים
אין צורך לחפש תשובות על דברים שהרבי דיבר וביקש עליהם במפורש, ספרים על גבי ספרים, שחור על גבי לבן, ועדיין מחפשים תשובות בכוכבים.
חוץ מזה שאגרות קודש זה מושג של חסידים שוטים, הרבי מעולם לא אמר לחפש שם תשובות או לחפש שם ניסים.
הרבי רק ביקש לאגד בספר אחד תשובות שונות בנושאים שונים, שמי שירצה יוכל להיכנס לראות את דעתו.
חיפוש תשובות בספרי קודש זה מושג קדום, יהודים היו פותחים בתנך או בתהילים עם בקשות וחיפוש כיוון.
חסידים אימצו את זה בלי קשר להוראת הרבי, למי שזה עובד, שיהנה.
… לא להכנס לפוליטיקה?
לא להיכנס לפוליטיקה
זאת אומרת לא להקים מפלגה
מהסיבה שאחת העקרונות שלו היא הקמת חזית דתית מאוחדת ובריבוי מפלגות מאבדים קולות
וכנראה גם כדי למנוע מחלוקות בתוך חבד
אבל להצביע מאז ומתמיד הוא ממש דרש מכולם
אם זה מעניין אותך יש ספרים עם הדעות של הרבי על הפוליטיקה הישראלית ודברים שהוא פעל ודיבר עם ראשי ממשלות לאורך כל תקופתו
היו לו דעות נחרצות מאוד וציוניות מאוד גם בנוגע להתנחלויות והחזרת שטחים וגם בנוגע למדיניות לחימה ובכלל.
זה אחד הנושאים היחדים שהרבי היה הכי הכי נחרץ לגביהם, צעק ואפילו בכה.
שאני מניחה שהרבה דתיים לאומיים יפתעו לשמוע.
אמנם חבד נחשבת ל"אנטיציונית" כי לפני קום המדינה האדמו"רים לקחו חלק עם הדעה האורתודוקסית
אבל הרבי מפריד לגמרי בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה.
א. הרבי כתב במכתבים לאנשים מפורשות להצביע.
ב. זה בכלל לא בסתירה לעמדתו האנטי ציונית
ג. הרבי דיבר מספר פעמים על הסדר של אגרות קודש. דיבר במפורש על כתיבה במכתב. והכנסה לדפי ספר. וגם שפותחים ורואים מה התשובה. איך שעושים היום לא הגיע ממנו ממש. אבל לפועל הדברים עובדים
בקישור ששלחת לגמרי כתוב שזה מנהג חסידים
הרבי מעולם לא הבטיח שיקבלו תשובות בדרך נס דרך אגרות הקודש.
הוא ביקש לכתוב לו פדיון נפש, זה עניין שונה לגמרי
כמו דו"ח שכל חסיד כותב לו על ענינו והתקדמות שלו.
בשנות חייו הוא ענה פיזית לכל מכתב ולאחר הסתלקותו חסידים אימצו מנהגים שונים.
גם אם הוא אמר שימצא דרכים לענות (הוא אמר זאת לפני הסתלקותו) הוא מעולם לא אמר על אגרות הקודש
והרבי מעולם לא דיבר על להכניס דפים לתוך ספר ולצפות לתשובה
תשלח את הקישור ששלחת בעצמך
הוא סותר את כל מה שאמרת
.. בין לפני או בין אחרי קום המדינה. הרבי היה נגד החזרת שטחים שבהשגחה עליונה נכבשו על ידינו כולל שטחים שלא כלולים בגבולות ארץ ישראל. הוא מאוד כעס על בגין והליכוד על החזרת סיני. בתרגיל המסריח אכן הוא חשש שהולכים להחזיר עוד שטחים ולכן הורה לאנשיו בכנסת לטרפד את הצעד. מכוון שבעקבות המשך ממשלתו של שמיר באה עלינו צרת האינטיפדה, צרת הטילים של סדאם שבעקבותיה נולד הרעיון של מלחמת טילים בראשם של אוייבנו הוא כנראה הבין שמעורבות של חסידיו בפוליטיקה לבחור ולהיבחר זה לא היעוד האמיתי של התנועה.
...סיעתא דשמייא לאחר קום המדינה הוא הפריד לגמרי "בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה."
ברגע שעשו הסכם שלום עם מצרים והחזירו את סיני הוא הבין שזה תחילת הירידה במסלול תלול שהביא אותנו עד הלום.
הרבי שליט"א אומר להצביע למפלגה שהכי מקדמת את תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל, כמדומני שזה הביטוי המדויק, ויש מחלוקת בחבד האם ג' או המפדל-הציונות הדתית, בן גביר וכו' בבחירות הקרובות מפלגת 'הקהל' רצה ואפשר לומר הרבה שיש להם הרבה מהמאפיינים האלו.
הרי יש מחלוקות בסיסיות כמו:
עליה להר הבית, אחדות העם מול שלמות הארץ, עניין הציונות מול שלוש השבועות ועוד.
עכשיו אני רואה שרשום המפלגה הכי חרדית, אבל תורף העניין הוא אותו דבר, לא משנה מה עושים כל יהודי צריך לקדם את הגאולה ובשביל זה צריך להצביע למי שהכי מקדם את השם, הרבי לא הכריע כי זה לא משנה בדיוק מי, כל אחד מתעסק במה שהוא יכול לקדם את הגאולה, אם זה בהר הבית או בישיבות, מי שבכללי אכפת לו ממה שהרבי רוצה אפשר לראות וללמוד איזה נושאים העסיקו אותו בחיים ועפ זה להכווין את עצמו גם למי להצביע.
אפשר להסתכל באריכות בחבדפדיה בערך בחירות (לא מצליח להעלות קישור).
שעצם ההצבעה לא הייתה קריטית.
יש סיפור על ר מענדל פוטרפעס נראה לי, שעשה מבצעים מחוץ לבחירות, ושאל שמאלני אחד האם הוא רוצה להניח תפילין, אז הוא אמר לו שאם הוא מצביע עכשיו למרץ הוא מניח ר מענדל לא התבלבל והלך להצביע למרץ כדי שהוא יניח תפילין, כי זו הייתה המפלגה שהכי קדמה את הגאולה, שעוד יהודי יניח תפילין.
יחי המלך!
…. לצערי רוב החבדניקים לא יעשו כדבר וימשיכו לתמוך במפלגות שעל מצחם חקוק החזרת שטחים ופילוג בעם ישראל.
הרב בפרוש לאחר התרגיל המסריח סלד מפוליטיקה ולא בכדי הוא לא חזר לאשר לאף מועמד חסדי להציג מועמדות לכנסת. לעניות דעתי גם לבחור זה כלול אם רוצים להיות עקביים.
אני עדין מנסה למצוא עדות לתמיכתו של הרבי במפלגות שמפרות את שלושת השבועות למשל או מפלגות שמעודדות עליה להר הבית.
ואל תחקור במופלא ממך. בטח שלא להציק לאנשים על מה הם מצביעים.
תעשה את מה שאתה צריך לעשות, ודייך.
היא לא המפלגה עם הזקנים הכי ארוכים ושנקראת בהגדרה מגזרית "חרדית”
חרדית היא מי ששמה את התורה בראש מעייניה (התורה ולא בהכרח לימוד התורה)
לדעת הרבי החזרת שטחים זה פיקוח נפש ממש, הוא עודד התישבות, המדיניות הצבאית הימנית שלו, היא פיקוח נפש ממש.
מפלגה 'חרדית' ככל שתהיה שדוחה פיקוח נפש בשביל לימוד התורה היא לא בהכרח חרדית
לא סתם המון מחבד ורבנים מסוימים הצביעו וימשיכו להצביע לציונות הדתית ולא ל-ג.
לכן הדגשתי שאין הבדל בין המפלגה שדואגת לתורה העם והארץ למפלגה הכי חרדית, צריך לשים לב שהרבי דאג מאד לארץ אבל לא על פני התורה והקדושה.
העיקר לקדם את הגאולה, השמירה על שלמות הארץ היא קריטית כביטחון לעם ישראל והצלת נפשות, ולא כאידאיל עליון.
וכמו שכתבתי בסיפור העיקר צריך להיות תמיד בראש! הדאגה להשם ולתורה ולעם ישראל! דבר ראשון גאולה ומשיח!
משיח נאו
יחי המלך!
גאולה גאולה!
… טוב מאוד למה הכוונה אז כדאי שתחשוב על תשובה רלבנטית. כי המעורבות של חסידי חבד במדינה הציונית ובכל העולם כולו עוד מימי מלחמת ששת הימים היא הדוגמא האמיתית לאהבת עם ישראל . מקרה התרגיל המסריח היה מקח טעות היחידי שיש לו השלכות שליליות עד היום.(הסכם לונדון עם המלך חוסן היה מביא אותנו למצב אחר לגמרי היום).
א. זה לא חוקי להצביע תמורת הבטחה ממישהו.
ב. איך הוא יכול להוכיח מה הוא הצביע.
ג. זה לא היה ליד הקלפי בכפר חבד, לכאורה. אז איך הרב פוטרפס - תושב כפר חב"ד - הצביע שם?
ד. אני לא מאמין שחסיד כלשהו יצביע למפלגה חילונית (ובוודאי לא אנטי-דתית) בתמורה לכל דבר שיהיה - לא משנה אם גשמי או רוחני.
בקיצור: הסיפור כנראה לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.
האגרות לא נועדו להחליף את הוראותיו המפורשות של הרבי.
וכפי שהזכירו לעיל - הרבי הורה, ביקש, התחנן, זעק וכו' שלא יילך לאיבוד אפילו קול אחד, אלא שכולם יצביעו "בלי טריקים ובלי שטיקים".
תצביע למה שנראה בעיניך "הכי פחות גרוע", אבל אל תימנע מהצבעה, אם איכפת לך מהרבי.
ראה לדוגמא בחבדפדיה כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה
שמביאים (בציטוט השני בפיסקה זו) את דברי הרבי שמסייג את פתיחת הספרים ל"ענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך".
הפרשנות של המכתבים באגרות קודש - היא מאוד סובייקטיבית.
וזו אחת הסיבות מדוע אין שום היגיון שזה יחליף את ההוראות המפורשות.
ה' יתברך שומע הכל תמיד.
ותבקש אם לעשות ככה או ככה ויאיר דרכך,
גם תשליך עליו תבטח בו שהוא מדריך אותך בדרך הנכונה.
לפעמים לא טוב לנו בגלל עוונותינו -
וזה עיקר התפילה שנזכה לחזור בתשובה שלימה.
… ולצערי זה עדין רלוונטי. יהודים שלוקחים באופן אובססיבי את מצוות ישוב ארץ ישראל וביודעין גורמים למחלוקת ושנאה (לא אצלי כי אני חושב שבעזרת השם הכל יסתדר) מעכבים את הגאולה ממש.
מצוות זה obvious. הנקודה היא לא להסתפק רק בהן. ומי שמתעלם מהן יורש גיהינום. פשוט מאוד, יהדות זה לא נצרות.
ועלינו רק להתפלל ולבקש.
חוץ לארץ = גלות
ארץ ישראל = גאולה
ואם יש בידיך לעשות? תעשה!
יש סגולה לעלות לארץ ישראל... לארוז מזוודה ולעלות!
