אז עשיתי עם עצמי קצת עבודה וחידדתי את השאלה שלי. כי פתאום שמתי לב מה עומד בבסיס הדברים. וזה די הימם אותי שככה אני חושבת ומרגישה.
ואני מקדימה ואומרת- בנים, פליז אל תיפגעו, כי אני יודעת שהחשיבה שלי לא!!! נכונה, אבל היא קיימת, מה לעשות. אני מנסה עכשיו בעזרתכם לאתגר אותה.
בעיניי הסיבה שככה אני חושבת היא כי אני לא מכירה הרבה בנים לעומק. בכלל לא. רק את אחים וגיסים שלי. ואבות של חברות שלי... אין לי אבא אז לא חוויתי זוגיות קרובה. ואין לי שום חלון הצצה לזוגיויות של אחרים, בכל זאת זה משהו אינטימי וטוב שכך.
אי לכך ובהתאם לזאת המעט גברים שאני מכירה גרמו לי לתחושות מתמשכות שהתכונות הגבריות כאשר משווים אותן לתכונות נשיות, לוקות בחסר.
ואני אסביר- בעיניים שלי (שאני מזכירה לכם, שהן בטוח טועות) נשים הן בעלות אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר, רמת שיח יותר רחבת אופקים, פחות תכליתיות ולכן הן יותר גמישות ורגועות, יותר רגישות ומרגישות אחרים, יותר מסתדרות עם אנשים וקונפליקטים.
ואילו הגברים בתפיסה הזו (הקלישאתית שלי) הם תכליתיים, לא אוהבים לדבר בכלל ולדבר על עצמם בפרט ולדבר על הרגשות שלהם בפרט של הפרט, תחומי עניין מצומצמים יותר (לפעמים תחומי עניין ריאליים, או פוליטיים, ספורט וכו'), אוהבים להיות עם עצמם ופחות חברתיים.
ולכן בתפיסה הזו אני רק אפסיד אם אני אתחתן, כי לי יהיו את כל אותן תכונות נשיות קסומות 
, והוא יהיה פחות מזה.
אני כן חושבת שיהיה איזשהו רווח מנישואין אבל זו חשיבה בעיקר על דרך השלילה- אני לא אסיים את חיי כרווקה, או כאשה ללא ילדים, אני לא אהיה בודדה. כלומר הנישואין יספקו לי יציבות של משפחה ובן זוג, ואינטימיות, אבל זה לא מספיק לרצות להתחתן רק בגלל זה.
ועכשיו אני צריכה את עזרתכם- כי בפורום הזה, יש הרבה גברים, שכותבים בפתיחות וברמה גבוהה, וזו היתה הזדמנות ראשונה שלי לראות שלגברים יש המון צדדים שאני לא מכירה ועולמות מפותחים בדיוק כמו לבנות.. ויש פה גם בנות שחוו קשרים עמוקים וממלאים, אז פליז תעזרו לי להבין מי אתם בנים והאם יש לכן רגשות דומים/הפוכים לגבי בנות, ובנות פליז תעזרו לי להבין מההיכרויות שלכן עם בנים למה לא הרגשתן "יותר" מפותחות ובשלות מהן, ולמה כן נוצרה אינטראקציה נכונה ובלה בלה...
מודה לכם מאד מאד!
