סליחה אהוב שלי..
אני עדיין לא מכירה אותך..לפעמים עולה בי הפחד שאולי לא אכיר.
אבל רק רציתי לבקש סליחה.
סליחה שאני לא מחפשת אותך.. אולי לא כמו שאתה מחפש אותי.
סליחה שאני רצה ומכוונת את עצמי לכל כך הרבה מטרות שהן לא אתה.
סליחה שאני מרגישה שאגיע לאותן מטרות, רק בלעדיך..
סליחה שאני דוחה את החיפוש אליך כל הזמן. עוד חודש אתחיל אני אומרת לעצמי..
אבל המשפט הזה חוזר על עצמו כל פעם. יותר מדי זמן.
וזה לא שאני לא רוצה כבר לפגוש אותך.
תדע שאתה תמיד איתי. בכל צעד שאני עושה. בדברים הכי קטנים. אבל..
הקושי שאתה מביא איתך. הפחדים הגדולים שבאים אליי כשאני חושבת עליך.
האם תאהב אותי באמת? האם אוכל לחשוף בפניך את מי שאני מבלי לחשוש שתאהב אותי פחות?
אני מתפללת כל יום שיהיה לך טוב. שתחכה לי. שתהיה חזק גם בשבילי..
אולי זה אנוכי מצדי לבקש את זה. אבל אני לא יכולה לחשוב שוויתרת.
לא יכולה לחשוב שאתה של מישהי אחרת. רק לא זה..
עוד מעט בת 25 ואפשר לספור על יד אחת את מספר הבחורים שיצאתי איתם.
ואף אחד לא מבין. למה אני לא מנסה. ואיך עדיין לא...
איך אסביר להם? שאני כל כך רוצה לפגוש אותך..אבל מצד שני עוד לא..עוד קצת.
עוד קצת ואולי אהיה יותר טובה בשבילך. יותר טובה בשביל עצמי.
עוד קצת ואוכל להרגיש חזקה גם כשזה בשניים.
אם אתה עדיין מחכה לי, אז סליחה אהוב שלי שגם היום אתה הולך לישון לבד.
סליחה שאתה לא יכול לספר לי את כל מה שעובר עליך.
שאני לא יכולה לחזק אותך. לשמח אותך.
להיות שם איתך בדברים הכי קטנים.
אני כל יום מתפללת שניפגש בזמן שהכי טוב לשנינו.
שלא נבזבז את הרגש שלנו על פגישות מיותרות ועל אנשים אחרים.
שגם כשאנחנו רחוקים - נחשוב רק אחד על שניה.
גם אם אנחנו עדיין לא מכירים..
הלוואי שיכולת לקרוא את זה.
ולהבין שאולי יש סיבה שעדיין לא מצאת את האישה שלך.
ושהיא רוצה לפגוש אותך אבל צריכה עוד קצת זמן..ומקווה שתוכל לסלוח לה.
וכשתיפגשו, היא תעשה את הכול כדי שתהיה מאושר.


10 נקודות