בנות ישראל החביבות
התארסתי לאחרונה, ואולי הנסיון שלי יעזור קצת לבנות אחרות שמרגישות כמוני..
התארסתי בין הראשונות מבין החברות שלי ופשוט מבואסת.
מרגישה לא באווירה של חתונה, צריכה חיזוקים ושיעודדו אותי ושיכניסו אותי לאווירה, ובגלל שחברות שלי עוד לא בראש של חתונה, ואין להן נסיון בתחום, הן לא מודעות לכך..
זה לא שירשור פריקה או באסה..
כתבתי את זה כי לחברות שלי אני לא יכולה לפרוק את זה( להגיד לחברה: "וואי, את לא מבינה איזה חברות דפוקות יש לי" לא נשמע משהו..), אז רוצה שלפחות יצא מזה משהו טוב-
שאנסה להגיד לכן מה אני מרגישה כדי שאני ואתן נשתדל לתת לכלה הרגשה טובה בתקופת האירוסין הלחוצה.. "כל המשמח חתן וכלה כאילו בנה חורבה מחורבות ירושלים"
אני יודעת שבטח יגיבו לי- שגם הן עסוקות ויש להן חיים וכו' וכו', או על הנוסח(שנכתב עכשיו כי אני ממש בביאוס רב על חברות שלי)..
זאת לא הכוונה, תתמקדו במסר![]()


