היי בנות! דיאטה ודומיו אשמח שתצטרפו לקבוצת עידודיורדתבגדול

אני ארבעה חודשים אחרי לידה ב"ה, קוראת פה הרבה, מתייעצת בניקים שונים כשצץ לי משהו ומאוד נהנית מכן.

 

חשבתי להציע לפתוח פורום דיאטה, כי מניחה שרובינו מתמודדות עם משקל וכמה קילוג' שרוצות להוריד. אבל גם קבוצת עידוד בפורום הנוכחי תהיה מצויינת לדעתי.

 

אני עליתי המון במהלך ההריונות, לא הרגשתי על עצמי אבל עליתי קרוב ל30 קילו ובכל פעם אחרי לידה אני מחליטה שהפעם אני יורדת ואיכשהו זה לא מצליח.

 

אז הנה הפעם, אני שוב מנסה. אז רוצה לשתף אתכן ואם יש עוד בנות שמעוניינות להצטרף לתהליך- לעודד ולפרגן אחת לשנייה על ירידות, עדכונים שבועיים במשקל ועוד אשמח ממש שתצטרפו!! זה חוויה ממש טובה לעבור תהליך בקבוצה ולהינות מפרגון הדדי.

 

אשתף אתכן בכמה טיפים שקיבלתי עכשיו מצפיה בסרטון של מישהי בשם מיה בן אפרים:

1. לתכנן מראש- להיות מסודרת ולדעת מה אוכלים בכל יום. להכין ארוחות מזינות בערב לפני\בוקר למהלך כל היום, בלי הפתעות.

 

2. לאכול תוך עד שעה מהקימה על מנת שהגוף יתחיל לשרוף שומן -פרי, מאפינס בריא וכו'. קפה לא עוזר צריך אוכל!!

 

3. א. בוקר עד שעתיים מהארוחה הראשונה-כמובן חלבונים, שומן פחמימה וכו'.

 

4. צהריים אפשר חלבונים(דגים בשר וכו') בלי הגבלה עם הרבה סלט ירקות אבל בלי פחמימה!! חלבונים חשובים להמון תהליכים בגוף וזה גם מסייע בשריפת השומן.

 

5. להתמקד ולהתרכז באוכל-לפנות זמן לעצמנו לאכול בנחת

 

6. לגוון בתפריטים (לא להתקבע על תפריט אחד כמו שהככי קל לעשות) -להתכבד במגוון שיש בכל קטגוריה-פחמימות, פירות ירקות חלבונים וכו'.

 

7. להכין נשנושים בריאים זמינים-ירקות חתוכים.

 

8. לאכול כל 3 שעות

 

9.לשמוח ולהינות בתהליך!!!

 

10. מוסיפה מעצמי-לשתות המממווןןן מים.

 

חלקתי איתכן את מה שלמדתי היום. ואוסיף קצת מהתהליך שלי.

 

המשקל שלי שאני לא חושפת בפני אף אחד אבל רוצה להתחיל תהליך אז אשמח שתהיו שותפות להכל: 89!!!

יעד: לרדת 30 קילו.

מנסה לשלב פעילות גופנית יומית החל מאתמול.

 

אשמח לשיתופים, שיהיה לנו בהצלחה!!!

בהצלחה!!!!! אלופה אחת!מרגרינה
תודה נשמה!יורדתבגדול

מקווה שתהיה היענות וביקוש, שתתגבש קבוצה.

מקפיצה;ׂ)יורדתבגדול


אשמח לעודד אותך מיואשת******

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

תודה! דיאטנית ודומיו לא עוזרים לי. אני נמצאת במקום מסודריורדתבגדול

מבחינת הכושר ומשלמת על זה כך שיש מה שדוחף אותי ללכת. בקטע של האוכל עובדת על השליטה העצמית שלי ומודעות.

 

סתם חשבתי לעצמי שזה נחמד ומדרבן אותי באופן אישי בכל אופן, לחלוק ירידות שבועיות (שאני מקווה שיהיו!!).

 

אז אם יש מישהי שגם בתהליך ומוכנה לשתף, בין אם נמצאת בקבוצה ובין אם לא-אשמח.

בהצלחה!קטנה67
לא רלוונטי לי כרגע כי אני בהריון אבל אולי עוד כמה חודשים אשמח להצטרף.
תודה הריון קל ולידה קלה בידיים מלאות בע"ה! יש מישהי שכן שייורדתבגדול

שייך אליה כרגע? שנמצאת בתהליך או רוצה להתחיל?

אני!!חרות
7 חודשים אחרי לידה ולא מצליחה לרדת...
כל פעם שנשקלת המשקל נשאר אותו דבר...
לא מצליחה לעשות ספורט...
אשמח גם לעידודים...

בהצלחה לכולנו!!
אהלן חברה!יורדתבגדול

מה שמנחם קצת זה שלפחות המשקל לא עולה

 

רוצה לשתף?

יש לך תפריט מסוים? אוכלת בריא או שלא מקפידה? ומה לגבי ספורט? לא אפשרי פיזית או שחסר מוטיבציה?

 

בהצלחה רבה!

תודה על העידודחרות
אני משתדלת לאכול בריא אבל בפועל כמעט ולא אןכלת ירקות...
וכשנגמרים לי הכוח והסבלנות לילדים אני אוכלת שוקולד וזה קצת עוזר...
אין לי זמן לעשית ספורט... הייתי רוצה ללכת לקבוצה אבל גם לזה אין זמן...
בכלל אין זמן לספורט? הליכה כמה פעמים בשבוע?יורדתבגדול

וואי איך אני מבינה אותך עם השוקולד!!! זה גם הנחמה שלי לצערי....,

 

אבל בקלות (או שלא;) ) אפשר להימנע מזה- לחתוך פירות כך שיהיה זמין במקרר כשבא משהו מתוק, כנ"ל גם לגבי ירקות.

 

לקום בבוקר או בערב לפני ולחתוך ככה שיהיה מוכן לכל מצב....

 

ואני חושבת שאנחנו צריכות להקדיש את הזמן הזה לעצמנו, לבריאות שלנו. אחרי הכל אנחנו צעירות וצריכות לתחזק את הגוף שלנו בבריאות לעוד שנים רבות וטובות בע"ה!

וממש מכירה את המצב הזהיורדתבגדול

בלידות קודמות גם היה לי כך וכל פעם אמרתי לעצמי" עדXYZ אני יורדת כך וכך", " לפני ההריון הבא צריכה לרדת" אבל לא קרה....

מקווה שהפעם זה יעבוד טוב...

תודה ⁦:-*⁩קטנה67
אני גם אשמחאופטימיתת
5 חודשים אחרי לידה 80 קילו, רוצה להוריד הרב, אהבתי את הטיפים
שמחה לשמוע אולי כל אחת תנסה לכתוב מה "עקב האכילס" שלהיורדתבגדול

-מה מונע ממנה מלרדת במשקל או לא לפעול לירידה?

 

אני יכולה לומר על עצמי שקשה לי להתמיד. בשנים האחרונות האכילה שלי היא ממש רגשית- כשאני לחוצה, עצובה בעיקר.

 

בזמן האחרון תפסתי את עצמי (וגם בעלי צוחק על זה קצת) שפתאום נהיו לי הרגלים של "שמנים"(סליחה אם זה מעליב..)

 

בטוחה שזה קשור לרגשי, אבל סתם לדוגמא יכולה "להתחרע" על מלא חטיפים, להסתיר, לאכול בלילה (בעיקר שטויות שוקולדים וחטיפים- לא אוכל)

 

-אני יכולה לספר על היום שאני ממש גאה בעצמי- אתמול והיום יצאתי לפעילות גופנית במסגרת שאני נמצאת בה.

 

היום בעקבות ההרצאה, הקפדתי על ארוחות- אכלתי מתוכנן ורק דברים בריאים (היתה לי נפילה עם שלוש במבות קטנות של 15

 

גר'-צריכה להעלים את כל אלה מהבית דחוף!!) ושתיתי הרבה מים

 

אז מה איתכן? איפה הקושי שלכן ואיך אתן רוצות להתחיל בתהליך?

 

 

הי! גם אני!!נעם א-ל
חצי שנה אחרי לידה, 80 קילו, רוצה להוריד 20.
לא עושה ספורט, לא אוכלת מסודר
ובא לך להתחיל עם אורח חיים בריא?יורדתבגדול

אולי תגדירי לעצמך מס' פעמים בשבוע שיוצאת להליכה? נוכל אפילו לדחוף אחת את השניה לקיים את הפעילות גופנית...

 

ולהכין אוכל מהיום למחר? לתכנן את הארוחות בגדול (או לפרטי פרטים) ולחתוך כבר עכשיו ירקות, פירות שיהיה לנשנש?

 

לי אישית זה ממש עוזר... מרגישה שהשקעתי בעצמי ולא נעים לקלקל ;)

כנ"להריון נוסף ב"ה
בהריון עכשיו אבל ממש אשמח להצטרף אחרי הלידה. יש לי עוד זמן.
נקווה שעד אז נראה תוצאות הריון קל ולידה קלה וטובה בידיים מיורדתבגדול

מלאות בע"ה!!

אמן!!!!הריון נוסף ב"ה
שיהיה בהצלחה עם הדיאטה. ולזכור גם לעצור בזמן ...
אני אשמח להצטרףשנהא
אני כמעט 3 חודשים אחרי לידה, נשארו לי 6 קילו מהלידה אבל אני רוצה לחזור למשקל לפני החתונה שזה עוד 5 קילו!! אני כ"כ רוצה לעשות כושר אבל פשוט אין לי כוח!!
ומה גם שאני מכורה לשוקולד😑
מה עושים??
וואוו אפשר להגיד שאני מקנאה בך?יורדתבגדול

11 קילו... למרות שאני בטוחה שלך זה נראה הר כמו ש30 בשבילי...

 

אני גם ממש מכורה לשוקולד אבל משהו שעזר לי בהריונות זה להחליט בראש ש"זהו. אני בזה לא נוגעת. אכלתי מספיק מזה, אני יודעת מה הטעם של זה ושזה לא יעשה לי טוב אח"כ." אני חושבת שיש משהו בשוקולד ובכלל במאכלים אהובים שנותן הרגשה טובה כזו בכל הגוף וזה הרבה פסיכולוגי. פשוט להיות כמה שיותר רציונליים, לא להיסחף ולהחליט\להכריז-אני לא קונה\לא נוגעת.

 

לא להכניס את זה בכלל הביתה זה הכי טוב כמובן.

 

אז יאללה תתחילי ממחר לצאת להליכות ולתכנן ארוחות, מה אומרת?

אפשר לשלוח הודעת תזכורת/דחיפה פה בפורום.

שכחתי לצייןשנהא
שזה לידה ראשונה.. וגם יש לי נטייה להשמנה מהמשפחה אז מעדיפה לשמור על משקל סביר כדי לא להגיע להשמנה.
וזה לא משנה 30 קילו או 11 ברגע שמשנים את ההרגלים ומחליטים שעושים הכל כדי להרזות אז הדרך יותר קלה ליעד! החלק הקשה זה לעשות את הצעד הראשון.. המווןן בהצלחהה!!
גם אני דבורית
אבל הגעתי למסקנה שחבל על המאמץ שלי כל עוד אני מניקה השומנים נתקעים בגוף בעקשנות...
פשוט הפסקתי לקנות עוגיות ושוקולדים הביתה רק כדי לא להשמין מעבר למה שכבר השמנתי אבל לרזות- לא מצליחה!
להפסיק לקנות שטויות זו התחלה טובה!יורדתבגדול

זה באמת מבאס... בשביל לרזות צריך לעבוד קשששההה...ולעלות? בקלוותת...

בדיוקדבורית

חחח לגמרי!!!יורדתבגדול


לדעתי תבקשי לפתוח פורוםלעניין0
פתוח או סגור.
אני גם אשמח להצטרף.
תודה, ממי מבקשים?יורדתבגדול


אדמין. מתייגתדבורית
@Admin

או שתשלחי לו מסר
ידוע לי שכבר יש פורום כזה.מתואמת

לא זוכרת בדיוק את שם הניקית שמנהלת אותו...

נראה לי שיש פורום סגור מעורביעל מהדרום
זכור לי שבנשואות דיברו על פורום סגור לנשים... אני טועה?מתואמת


אולי טעיתי..אני לא בענייןיעל מהדרום
כמוני כמוךרק עונה עכשיו
3 וחצי חודשים מהלידה, וממש כמוך עם 30 קילו שנוספו לאורך ההריונות..
הבעיה אצלי שאני לא עולה בהריון אבל אוכלת כמו פרה אחרי הלידה..
עובדת במקום מאוד עמוס עם הרבה לחץ.. המון ילדים בבית ולא מצליחה למצוא זמן להשקיע בלהכין אוכל..
אבל אשמח להצטרף..
אולי קבוצה תצליח לעזור לי לעשות משהו עם ה30 קילו שלי..
לילדים את מכינה אוכל?יורדתבגדול

משהו יפה נוסף ששמעית שם- את הילד שלך את לא תשלחי לביה"ס או גן עם תיק ריק נכון??

 

אז למה את עצמך כן? למה אנחנו מענישות/לא משקיעות בעצמנו? בבריאות שלנו??

 

אני אומרת את זה גם לעצמי כמובן.. הילדים שלנו צריכים אותנו בריאות שמחות ואני לפחות הייתי רוצה גם להיות יותר קלילה.

 

כתבתי כבר למישהי פה שמשהו שממש עוזר לי בימים האחרונים זה להכין מראש כמה שאפשר את הארוחות- פרוסה עם חביתה וממרח, פרי חתוך, ירקות חתוכים, וכל מה שצריך במקרר כך שפשוט פותחים ולוקחים.

 

והפירות מספקים את התחושה למשהו מתוק.

 

וכמובן להתאמץ ולשלב פעילות גופנית-שמעתי לא מזמן שהליכה זה הספורט הכי בריא לגוף! מחזק את פעילות הלב, מעלה כמובן את המצב רוח ועוד הרבה דברים שאמרו אבל לא זוכרת...

 

כמה פעמים בשבוע למשך שעה- זה גם תורם להרגשה של הימצאות בתהליך ומרגישים יותר מהר את השינוי על הגוף וכך זהז מדרבן יותר.

בהצלחה!! תעדכני

תודה על הדברים החשובים שכתבת!מחי
לוקחת לעצמי.
רק שואלת לגבי ההליכה, זה בריא אפילו יותר משחיה? כי אם אני זוכרת נכון שחיה זה הספורט הכי בריא
גם אני זוכרת ששחיה יותר בריאקטנה67
וגם שורפת יותר קלוריות..
אני גם זכרתי שיש סוגים אחרים שהכי בריאים אבל כנראה שהמסקנה היורדתבגדול

היא לא חד משמעית. שמעתי ממש לאחרונה (מאיש מקצוע רק לא זוכרת איפה) על כך שזה הכי בריא לגוף וכדאי שעה בכל יום כמה שיותר פעמים.

 

כל אחד יעשה מה שמתחבר אליו אבל מה שטוב בזה שזה חינמי וקל  לביצוע.

אני מצטרפת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!פי5

7.5 חודשים אחרי לידה.

אז בזמנו( חודש אחרי לידה)

התחלתי גם תהליך וגם עזרה פה בפורום

הצלחתי לרדת מהלידה 6 ק,ג

אבל עדין יש לי  לפחות 12 ק"ג

שוקלת 78

מאוד מקפידה על

תזונה

אבל מניקה מלא וגם לי מאוד קשה לרדת בהנקה

אבל...........

חייבת להוריד ולהמשיך כי אחרת רק אעלה

משתדלת לעשות 3-4 פעמים בשבוע הליכה של 40 דק'

בהצלחה לכולנו.

אז בואו נקבע יום שקילה

מה אומרת???

אני בעד...דבורית
נתונים שלי בערך כמוך והיעד דומה
מעולה שאת עושה הליכה!יורדתבגדול

יאללה בואו נקבע יום, היום בעוד שבוע מתאים?

אשמח להצטרף!=)חייצ'ו

בהריון. המטרה כרגע לא לעלות במשקל.

(במעקב דיאטנית. אבל קבוצת תמיכה זה משהו שיכול לעזור מאד...)

גם אני רוצה להצטרףבובה ננה
כמעט 3 חודשים אחרי לידה, הנקה מלאה
הבעיה שלי שאני ממש משמינה בהנקה.
דווקא אחרי הלידה הייתי מרוצה מעצמי ממש ואז התחלתי לעלות ועכשיו אני עגולה ומרופדת ובסה"כ עברו 3 חודשים...
אשמח להצטרף, ולשמוע מעוד בנות שמניקות מלא, מה הן אוכלות במהלך היום ועדיין שומרות על משק החלב למרות ההקפדה על ארוחות מסודרות.
מה החלב הוא לא הבעיה הכי גדולה אצלירק עונה עכשיו
אלא התאבון שלא נגמר..
פשוט לא שבעה בהנקה!!!
אכלתי היום שלוש ארוחות ערב!!!
בוקר וצהרים זה בדליטה כי אני לוקחת איתי לעבודה ואוכלת בריא ומסודר.. אבל הערב...
הצילו!!! אני שלושה וחצי חודשים אחרי הלידה ושוקלת חמישה קילו יותר מבסוף חודש תשיעי!!!
גם אני אחרי הלידה משהבו כמו חודש ממש ירדתייורדתבגדול

מעל 10 קילו מלפני הלידה. אבל בגלל שלא הקפדתי ואכלתי שטויות הירידה לא נמשכה ועכשיו אני מרגישה את התוצאות על הגוף שלי-החולצות צמודות בזרועות, בבטן וכו' בקיצור הרגשה לא נעימה.

 

לכן החלטתי לקחת את עצמי בידיים והנה אני כאן.

 

אני גם הנקתי מלא אבל בחודש האחרון התחלתי יותר לשלב מטרנה.. יש תפריט הנקה של חלי ממן שבזמנו עשיתי-משלב את כל אבות המזון  וגמיש.

גם רוצה לרדתהבת של המלך
14 מיותרים
אשמח ל5 שירדו
תקועההההה
אכילה רגשית!


קבוצת תמיכה זה משהו שעזר לי
אבל כשהפסקתי
הכל עלה ( הייתי בהריון) בגדול

אויש חולה על ההרגשה של הדקיקות😓😭

האמת שווה להפסיק לאכל את הלב
העיקר שכולם יהיו בריאים
( יש כאלה מקרים איומים בחיים
שזה קטן עלינו- אם רק נחשוב ) { נאמר בעקבות משהו קשה במשפחה המורחבת שחל ....ה' יעזור}
צודקת, ברור שהכי חשוב הבריאות וב"ה על כל מה שיש!!!באמת.יורדתבגדול

מה שאנחנו עושות כששומרות על המשקל ומשלבות פעילות גופנית אנחנו עושות מה שביכולתנו על מנת לשמור על גופינו בריא

גם אני!!! יש לי 10 ק"ג מיותריםכבת שבעים
הבטחתי לעצמי שאני מנצלת את השנה וחצי מניעה כדי לרדת במשקל, וזה לא בדיוק עבד... ותכף אני גומרת עם המניעה ומפחדת לשקול 100 בהריון הבא 😫

משתדלת לעשות פעם-פעמיים בשבוע הליכה + מתקני כושר.
היתה תקופה שירדתי קצת, אבל פתאום עליתי חזרה 😣

הבעיה שנורא חם לי לעשות הליכה, ולכן אין לי חשק הרבה פעמים...

יאללה, אין לי עוד הרבה זמן!

מוסיפה, הרבה מהאכילה, זו אכילה רגשית. נמצאת בתקופה ארוכה שהיא קצת לחוצה...
וואיי איך זה מוכר!!!אני אחרי ההריוןיורדתבגדול

שעליתי בו ממש הרבה (לא האמנתי שעליתי על המשקל וראיתי את ה90 בחודש תשיעי!!) אמרתי לעצמי שלפני הבא אני יורדת. וזה לא קרה. ואז שוב פעם. ואני ממש זוכרת את התחושות שהיו לי להיות שמנה בסוף ההריון (וגם אחריו), ולהתבייש במשקל שלי או משאחרים(רופאים מילדות וכו')  יראו את הגוף שלי שאני מקווה שזה יעזור לי הפעם.

 

בואי תנסי לעשות מה שאפשר כל עוד את עדיין לא בהריון אני מאמינה שתוכלי לרדת 10 או לפחות קרוב.

 

יכולה להגיד שלפני ההריון הנוכחי הייתי ממש במודעות ובהתחלה אפילו קצת ירדתי ואח"כ שמרתי על עליה מתונה (בהתחשב במשקל הגבוה שהייתי בו) אז זה אפשרי אם כי לא קל.

 

אולי תנסי לקחת לעצמך יעד ללכת לפחות 4 פעמים בשבוע (רצוי כל יום) ולהכין לעצמך דברים בריאים ומזינים לאכול.

 

אני אומרת מהניסיון שלי, ברגע שיש לדוגמה פרוסה מוכנה עם חביתה וממרח לבוקר + ירקות חתוכים +תפוח חתוך לפרוסות, א. צהריים, כריך ביניים וכו' והכל מסודר ומאורגן זה ממש מונע נפילות.  והפירות מספקים את התשוקה למתוק.

 

רוצה לנסות? ויאללה היום פעילות גופנית? נעשה מה שאפשר כל היום בע"ה ונעדכן בערב..

 

המון בהצלחה!!

 

אגבדבורית
ההנקה, הבריאות והשמחה שלי יותר חשובים לי מהדיאטה
לכן אני אוכלת גם תמרים ושקדים במידה למרות שהם משמינים אבל בהנקה זה חשוב
אני לא אוכל או אשתה משקאות דיאטטים עם תחליפי סוכר כי זה לא בריא
ובכלל, אני חושבת שלכל זמן ועת.
אני עכשיו בתקופה של גידול קטנטנים זה מאוד אינטסיבי. הרווחתי כל גרם שלי ביושר כמו שנאמר...
אנחנו עובדות קשה, לפעמים צריך לדעת מתי לפתוח עוד חזית ומתי לא שייך...
לכן לאכול בריא ולהקפיד על טיפוח בשביל התחושה הטובה אבל להיזהר לא להגיע לתחושות קשות כלפי עצמנו כי זה לא מועיל
אומרת גם לעצמי כמובן...
רק ממליצההעוגב
הגוף מאוד מפחד ממצבים רעב, זה גורם לו לייעל את חילוף החומרים (כן שהוא מנצל פחות אנרגיה ממה שהיה צריך קודם...) ולשמור מה שאפשר (שומן)... אז כשמורידים הכנסת מזון- כמה שיותר ב-ה-ד-ר-ג-ה.
זה המנגנון של הגוף- נזק של רזון/ רעב חד ומהיר יותר מנזק של השמנה, אז הגוף מתגונן בהתאם ולכן קל כל כך להשמין וקשה להרזות...
אז מי עשתה פעילות גופנית היום?? שמחה לומר שאנייורדתבגדול


הצעד שלי היה המודעות לאוכל..חרות
בפועל אכלתי כמעט כרגיל,
אבל הורדתי עוגה ליד הקפה (פעם אחת) וזה כבר משהו...
צריכה להתחיל להכין ארוחות מסודרות עם הרבה ירקות...
על ספורט אני לא מצליחה אפילו לחשוב... אם יש לי טיפת זמן וכוח הבית זועק לסדר ונקיון... זה גם נחשב?..
ויישר כוח שהספקת ספורט!!חרות
ותידה על השרשור שעודד אותי להתחיל לקחת ברצינות את העניין...
אני פשוט לא מצליחה להבין איך אפשר לעשות ספורט?אופטימיתת
3 סיבות:
1. מה עושים עם הילדים?
2. חום נוראי בחוץ
3. זמן פנוי??
עונה לך ממה שנראה לייורדתבגדול

1. בעלך לא נמצא אחה"צ בבית כך שיכול  לשמור עליה שעה? או שאם לא וחשוב לך לדעתי שווה להשקיע 25 ש"ח בביביסיטר..

2. שעות הערבב אמורות להיות נעימות יותר או שאם בא לך להשקיע אולי בחדר כושר או מקום סגור לנשים כמו סטודיו סי?

 

או אפילו שחיה בבריכה שכך לא מרגישים את החום.

 

3. באמת שואלת: אין לך שעה פנויה אחה"צ? אני יכולה לומר על עצמי שיש קטע של עייפות וחוסר כוח או חשק לצאת אבל אני יכולה למצוא שעה לספורט כשאני באמת מחליטה שאני עעושה את זה. תחשבי על זה כעל כל מחויבות אחרת: כמו יציאה לחתונה/פגישה וכו'... וזה באמת נותן הרגשה טובה!!

 

 

בקשר לפתיחת פורום ייעודי, מי מעוניינת?צריכה להעביר נתונים לאיורדתבגדול

פניתי לאדמין והוא אמר לי לעשות בירור כמה בנות מעוניינות בפתיחת פורום לנושא.

 

ועל הדרך, אם יש מישהי שזה גם בדמה ומעוניינת להיות המנהלת כי אני באמת לא בעניין של איך הדברים עובדים וכו' -שתאמר.

 

העיקר שתהיה לנו קבוצה פתוחה ופעילה וכך נעבור בע"ה תהליך משותף של ירידה במשקל

מעוניינת להצטרף, לא מתאימה למנהלתאופטימיתת
גם אני אצטרף בשמחהחיכיתי חיכיתי
מאז הלידה רק עליתי..... ובכלל כשהתחתנו שקלתי 55 וכיום כבר בסביבות 80 לא עליתי על המשקל מחודש אחרי הלידה כדי לא להתבאס... אשמח לרדת ולהגיע למשקל של 60 קג, הבעיה העיקרית שלי שמנמיכה לי את המוטיבציה זה שעד שאני מצליחה לרדת אני נכנסת להריון ומשמינה מחדש.... אבל כרגע יש עוד שנה וחצי לפחות לפני אז אשמח לרדת ולהגיע למשקל נורמלי...
אני למדתי אחרי ההריון הראשון שהריון זה לא סיבה להשתולליורדתבגדול

ו"לאכול בשביל שניים" כמו שהרבו לומר לי. בהריונות שאר כך כן נהניתי פה ושם מדברים שאני אוהבת אבל הייתי מאוד ממוקדת לאור ניסיון העבר. אז זה גם בידיים שלנו.. מה שמנחם אצלך זה שאת יורדת לפחות בין ההריונות אז נשאר לך לשמור על המשקל. אני לא הצלחתי לרדת בין ההריונות אז גם אם העלייה מועטה, בסוף אני עדיין במשקל גבוה

 

מקווה שהפעם זה ישתנה, בהצלחה לנו!!

גם אני אשמח לפורוםחרות
אבל לא לנהל אותו..
לא מעוניינת..רק אומרת שלא מסובך לנהל פורום כזהיעל מהדרום
לק"י

בעיקר שהוא סגור, ועם קבוצה קטנה יחסית.
מה בסוף? יש קבוצה? אין לי בעיה להיות מנהלתפי5


יוואוווו אני לגמרי רוצה קבוצה כזו...ה' הוא מלכינו
אני הייתי רזה יחסית(1.74 ושוקלת 75)עד שהתחלנו טיפולים ואז עליתי עד 98 נכנסתי להריון עליתי ל106...😣😣😣
עכשיו אני כבר שלושה חודשים במשטר תזונה עצמאי וירדתי ל85...
היעד שלי הוא לפחות עוד 15-20 קילו.
מחפשת ממש קבוצת תמיכה שתעזור לי...
אבללל לא מתאימה למנהלת😆
כל הכבוד לך על הנחישות והכח רצון!! אם הצלחת לרדת ככה באופן עיורדתבגדול

עצמאי השמיים הם הגבול אפשר לשאול מה עשית כדי לרדת?

תודה מותק😚😚ה' הוא מלכינו
לבנתיים לא אוכלת בכלל גלוטן
בחמימות
סוכרים
וגם לא תחליפים לזה
וואו את מדהימה! מקור השראה לכולן מחי
איזה כח רצון ושליטה עצמית, באמת כל הכבוד!
איך שאתן מפרגנות...ה' הוא מלכינו
מהממות!עשיתם חשק ממש....
אני בעיניין גם להצטרףצמאה
אבל עכשיו בשמיני....
השמנתי גם בערך 30 קילו
הריון שביעי...
התחברתי מאוד למי שכתבה על האיזון....
מצד אחד זה מבאס ואני לא סובלת את המראה המלא שלי, וזה קשה לי ומתסכל, מצד שני החיים ככ לחוצים וצריך ללמוד לייעל את הכוחות למקומת הנכונים. לדוג' אני בסדר עדיפות שלי לא אשאיר ילדים לבד או עם ביביסטר בשביל הליכה....
אבל
מתחברת מאוד למקום של הבריאות
רוצה מאוד מאוד לדאוג לעצמי יותר לאוכל בריא יותר .
וללמוד להשקיע בעצמי😘🛅😘
הי גם אני אשמח להצטרף במשקל כמו של הפותחתאימוש לחמישה
הי!יונתו
אשמח גם.. אמנם אין לי הרבה משקל לרדת אבל במראה רוצה מאד לחזור להיות חטובה וחזקה...
ניסיתי לפני כמה שבועות לאכול בלי פחממות.... ופשוט לא היה לי חלב יומיים אחכ... אז אני לא בקטע של דיאטות ללא זה וללא זה,
פשוט לא לאכול שטויות ולהתמיד בספורט
בהצלחה לכולן!
ואם נפתח פורום אשמח להצטרףיונתואחרונה
זקוקה לתמיכה נשיתולדנית בכירה

אז ככה. הריון לידה הריון לידה הריון לידה

מהחתונה ברצף שלגדולה יש עוד כמה חודשים טובים להיות בת שלוש

אז כולם איתי בבית. שישו ושימחו

תוך כדי שאני מבשלת צהריים הבינוני נכנס שוב פעם לחדר אמבטיה,מחליק על הראש וצורח

הגדולה מפספסת קאקי בגרביון

הקטן רוצה לינוק

והקציצות גולשות ובחיאת מה הכי חשוב

אחרי זה השכבות.

הגדולה עושה מניפולציות ונרדמת רק אחרי שעה וחצי (שתוך כדי אני מצליחה לעשות אמבטיה לתינוק וכמובן יונק כל איזה שעתיים וגרבסים גזים וכו') כולל שהעירה את הבינוני

הבינוני חוזר לתחיה. שותה מלא מלא מים, מקיא מרוב מים ועייפות. מנקים מחליפים בגדים ונרדם

אחרי איזה חצי שעה מקיא שוב כמויות של אוכל שלם שאכל בלי ללעוס, ישר למקלחת תוך כדי שמעיר את הגדולה והקטן,

נקיון שטח+נקיון ילד

עכשיו הגדולה צועקת מהמיטה. אוי לי ואבוי לי

סחרחורת 😇😇😇😇😇😇שימושית

הטקטיקה שלי בזמנים מאתגרים ומסחררים כאלה זה לומר לעצמי שהכל עובר

ואולי כדאי לך לחשוב על הקפאת בסיסים של ארוחות? ולא יודעת איך הבית שלך מאורגן אבל אם את יכולה להושיב אותם על כיסא אוכל לידך במטבח עם תעסוקה שלא מועדת לפורענות

זה מכניס מרווח נשימה...

ותתני לעצמך מדליה של עלופת על חלל

מגיע לך ביושר 🥇🎖️🏅🏆🥈🥉

אם המתוק החליק וקיבל מכה בראש ואז הקיאואילו פינו

כדאי ללכת להיבדק🫢

ואת נשמעת אמא אלופה.

יש לכולם ימים כאלה.

וקשוח ממש עם קטנטנים ♥️

וואי-וואי... איזה ערב מאתגר!מתואמת

ואת עומדת בזה לבד?

מגיע לך כתר!🤴

אני מקווה שבעלך יכול לחזור בהקדם הביתה, כי לפי התיאור שלך ממש כדאי לקחת את הבינוני להיבדק במיון... (החליק על הראש והקיא אחר כך - זה עלול להיות סימן לא טוב...)

סליחה שמלחיצה😬

סיוט אבל נשמע שהבינוני צריך בדיקה נשמהאורוש3

הקאות אחרי נפילה על הראש זה דגל אדום..

ממש ממש סיוט.

יש ימים כאלה! את מהממת. חיבוק גדול!

ממליצה שעכשיו תלכי לשמוע פודקסטמחכה עד מאוד

של רויטל ויטלזון בדיוק על זה..

עזר לי מאוד

למרות שעש לי גם מתבגרת וזה מתיששש

הקיא פעם רבעיתולדנית בכירה

מיון,

בעלי בדרך

תרגישו טוב נשמע סופר מאתגרמולהבולה

בעזרת ה' שיתברר כשום דבר

תבשרי טוב! את עושה את הדבר הנכון שהולכים להבדקקנקן שבור

יש וירוס הקאות נוראי שמסתובב עכשיו

נקווה שזה רק זה

ללכת להבדק זה חובה אבל

מחכים לעידכון ממך

מתפללת בשבילכם.שימושית

בשורות טובות!!מתואמת

תתכוננו לאפשרות של אשפוז (אפילו נפשית, אבל גם טכנית - לארוז דברים שצריך).

בע"ה יסתבר שזה כלום!

תעדכני... חיבוקאורוש3אחרונה

חיבוקלפניו ברננה!

רפואה שלמה

טוב שהלכתם להיבדק!!

🩷🩷

חיבוק, נשמע יום ממש קשוחמתיכון ועד מעון

מה הבית חולים המועדף עליכם בירושלים?מחכה עד מאוד

עין כרם לא רלוונטי מכמה סיבות.

הר הצופים?

לא מכירה, לא הייתי.

שערי צדק-מכירה.

רוצה מיילדות טובות

ומחלקה נעימה ולא צפופה וישנה

אני מרוצה מהר הצופיםאפונה

וזה גם קרוב לי.

רוב המיילדות שפגשתי היו אחלה

לא זוכרת עוד משהו מיוחד.

הייתי בעין כרם ושערי צדק. עין כרם לוקחואילו פינו

ממש. המיילדות והרופאות שם היו מעולות ורגישות.

באשפוז, תלוי באיזה מחלקה.

בג' בעין כרם היה לי צפוף ומבאס. בד' היה לי חדר לבד והיה מושלם. והצוות שם תפעל לי אירוע חירום רפואי בצורה מדהימה..

בשערי צדק היחס של הרופאים בחדרי לידה היה מזעזע. העומס שם ממש השפיע. היחס במחלקות גם לא היה משהו. אבל בביות מלא כן נעים ומרווח.

אני אוהבת את שערי צדק, את מחלקות ביות מלאמתואמת

יש להן חסרונות, אבל סך הכול בסדר.

באשר למיילדות - פחות יכולה לחוות דעה, כי ילדתי רק שלוש לידות לא פרטיות.

אבל לא הייתי באחרים. (הייתי רק בביקור חולים, והיה מזעזע... אבל כבר נסגר)

הר הצופים מבחינת מיילדותרוצה לשאול שאלה

הייתי פעמיים בלידות ארוכות, כל המילדות סבבה לגמרי יש יותר ויש פחות אבל כולן נחמדות מאוד.

מחלקה לא צפופה וישנה זה כבר פחות שם. אא"כ תהיי בביות מלא שזה טיפה יותר נעים אבל החדרים לא גדולים. אם את מחפשת משהו חדש זה יותר עין כרם אבל את אומרת שלא רלוונטי לך....

אני ממש אהבתי את הר הצופיםוהרי החדשה

מצטרפת להמלצות על הר הצופיםילדה של אבא

אתן יכולות לפרט על הר הצופים?מחכה עד מאוד

המחלקה שם לא ממש זוועה?

ממש לא, למה זוועה?שלומית.

לפחות ביות מלא ממש חדשה ומשופצת. המחלקות עם התינוקיה טיפה יותר ישנות ומפולות אבל לדעתי לא ברמת המזעזע

היה לי ממש נעים שם.לפניו ברננה!

לא זוכרת באיזה מחלקה הייתי 😅

ביות מלא.

רק הארוחות היו קצת מעצבנות. זמן ממש מוגבל כשיולדות לא תמיד נוח להם התזמון. אבל ממש לא הפריע להם שלקחו לחדר ושמרו לאחר כך, אז חלק מהארוחות אכלתי קר ולא נורא.

הלא ביות ישנהציונה.

וממש לא נחמדה

מניסיון

הצוות וואו, והביות מלא אחלה ממש

בתור אחת שרוצה ביות חלקי עם אופצייה ל תינוקייהמחכה עד מאוד

שיכניסו אותי יחסית מהר בלי למרוח

כי רוצה להספיק טפידורל

מה כדאי לי.....?

לא קשור לחדרי לידהרוצה לשאול שאלה

את נכנסת יולדת עם האפידורל בעז"ה בלי קשר למה שאת בוחרת אח"כ לאשפוז

אם את רוצה ביות חלקי - בכל מקרה לא אמור להיות חסר מקום.

יולדות ב' יותר צפוף (חדרים ממש קטנים)

ביולדות א' קצת יותר מרווח, יש אמנם חדרים אפילו של 4 אבל הרבה יותר מרווחים מהחדרים של 3 ביולדות א'. החסרונות שם זה שיש יותר ערבים (נכון ללפני שנה וחצי, זה אפילו סוג של ברשמי ששמים ערבים בעיקר שם) אם זה משמעותי לך, ושליד התינוקיה אין חדר הנקה ואם את רוצה להניק בחדר ולא סתם על כיסא במסדרון את צריכה ללכת קצת דרך לחדר הנקה של ביות מלא (שצמוד ליולדות ב'), עוד חיסרון זה שככל שידוע לי יותר מקפידים שם על שעות ביקור והשומר ממש נכנס לכל חדר ובודק שאין שום מלווה.

אבל הצפיפות ביולדות ב' כ"כ עצבנה אותי שאני אישית הייתי הולכת על א' ברור....

אני הייתי ביולדות ב'השם שלי

בחדר מרווח של 4.

לא יודעת איך החדרים האחרים.

לגבי התינוקיה אני לא יודעת, כי הבן שלי היה בפגיה.

לא שערי צדקגפן36אחרונה

מאז שסגרו את ביקור חולים מזעזע שם

אתן קונות בנקסט? למה זה נראה שיקר שם? ולא זול?עד חצות

אני מפספסת משהו?

יש קוד קופון או משהו?

יקר אבל איכותיהבוקר יעלה

פעם היה זול

היום יש דברים שכן משתלמים יותר, צריך לבדוק

אני קונה דברים מסוימיםהשם שלי

חולצות לבנות לילדים- מכופתרות ופולו.

מכנסיים לבנים

טייצים לבנות

לפעמים מארז של חולצות.

אשמח לקישור טוב למכנסי בנים. לשבת?יעל...

זה נקרא מכנסי צ'ינוהשם שלי

זול שם בעיקר לתינוקות או לבגדי בית הספרקופצת רגע

זה תלוי מהמישהי מאיפשהו

קודם כל זה מאוד איכותי.

יש דברים יקרים כמו מותגים, וגם כל מיני חולצות ומכנסיים, ויש דברים - בעיקר מארזים שהם כן במחיר שווה.

תכלס - הם העלו מחירים, אבל גם בארץ הכל עלה, כך שיכול להיות שעדיין יותר משתלם שם.. לא עשיתי השוואה מדוקדקת.

ולא מכירה קוד קופון

יש להם קטגוריית אאוטלט ששם יש הרבה דברים במחיר טוב

המארזים זולים112233445566

טייצים לכל הגילאים, בגדי גוף לתינוקות, מארזים של תחתונים גם למבוגרים..

וסופר איכותי!!!

אני לא קונה ביגוד יפה משם רק את הבייסיק שהוא זול ואיכותי ממש

קונה. איכותי ברמות לעומת הארץהמקורית

עם הזמן כבר פחות אבל עדיין, יש דברים שאין להם תחליף

המארזים של טייצים לילדות במחירים מעוליםואילו פינו

ואיכות מצויינת

יש שם גם לילדים חולצות לבנות מכותפרות איכותיות בטירוף במחיר בדיחה..

כמעט כל המלתחה אצלינו מנקסטמקרמה

יחסית ללידר וכל מיני בזארים זה אולי יקר

אבל ביחס לפוקס/קסטרו וכו זה זול/שווה ערך

והאיכות בכמה רמות מעל

חולצות שבת לבנים זה מדי בית ספר שם וממש משתלם

המארזים גם

בחורף אני אוהבת את גינסים עם הגומי-

נראים מעולה ונוחים מאוד (לא אוהבת להלביש פוטר/טרניג... מרגיש לי פיג'מה)

ואנחנו גרים במקום קר מאוד

אז גם נעלים מחממות מעילים ובגדים טרמים שקשה יותר למצוא בארץ במחירים נורמלים

קונה דברים ספציפייםאורוש3

טייצים, מארזי חולצות, בייסיק, לפעמים תחתונים.

לפעמים מוצאת עוד פריטים שווים במחיר סביר או משקיעה טיפה יותר בתקופות שנח לי לא לצאת מהבית. הבנים שלי די מוכנים רק מכנסיים משם. מאוד נוחים להם ביחס למה שפה. בגיל הצעיר זה כן זול יותר מאשר בארץ שלא נגיד בשיא סוף העונה. בגיל של המתבגר זה כבר לא זול אבל זה די מה שהוא מוכן... הצ'ינו.

תלוי מה....44444

לתינוקות אני אוהבת את הסטים.....

במיוחד עם רוכסן ל-2 הצדדים.

פוטרים וסוודרים יקרים בכל הגילאים

פולו לבנות (צבע לבן) מצוינות.

חולצות פולו בכלל....

צ'ינו לשבת לבנים

בנות יש שמלות או טוניקות וטייצים טובים.

שמלות רק לגן.

מביה"ס מקפידה על אורך....

לבנים גם חולצות טריקו, מכנסי טריקו44444

מידות מקבילות ל-20, xs לבנים44444

בנקסט זה במחירי ילדים (בערך מקביל 13-16Y) בארץ זה ממש יקר כי זה מידות שאין בבזארים- רק במותגים

מכנסי טריקו את מצליחה להבחין מהאורוש3

עם פוטר בפנים ומה דק?

לכן לא מזמינה כי זה לא ברור.

את יודעת איך המידות של התינוקות?רק טוב!

אם כאן בארץ היא במידה 3-6 עכשיו, מה לקנות לחורף? (רוצה שיהיה לכל החורף. עכשיו עוד לא ממש חורף)

תסתכלי בטבלת מידות לפי משקליראת גאולה

לפי מה שכתבת, כנראה הייתי קונה 3-6, אם את רוצה שיתאים לעוד חודשיים שלושה בערך.

אצלי 0-3 של נקסט התאים עד גיל חמישה חודשים (די תואם למשקל שכתוב).

אבל אין שם הרבה בגדים ממש חורפיים.

יחסית לכיוון הגדולאורוש3אחרונה

מישהי יודעת איך המידות לנשים?מולהבולה

בכללי המידות בנקסט גדולות. גם לנשים112233445566

אני מקבלת בגדים שעברו ילד אחדחושבת לעצמי

או שניים והם מגיעים איכותיים ונשמרים ברמה גבוהה.

מעקב לימודים בכיתה ב'שימושית

מה רמת המעורבות שלכם כהורים בש.ב. ובמעקב? ומה המוסד לימודים מצפה ממכם?

עונהאפרסקה

האמת לא ממש יודעת מה המוסד מצפה, אני לא מהאימהות שמדברות עם המחנכת על בסיס יומיומי 😅

התקשורת שלי עם המחנכת זה כשהיא שולחת הודעות בוואטסאפ על דברים חשובים- הכתבה, ש"ב ספציפיים, תחרויות של מי מביאה הכי הרבה פתקי נחת/ קוראת הכי הרבה ספרים וכו'.

מבחינתי, אני מתזכרת אותה כל יום על הכנת מערכת והכנת ש"ב. אם היא אומרת שאין לה סבבה, אם יש לה היא מוציאה ועושה. אני לא יושבת לידה ולא כלום, במקסימום היא צועקת אליי "כמה זה 9 ועוד מספר כלשהו??" (קשה לה עם 9 משום מה) ואני עונה לה "כמה זה באמת?"

אם מגלים פתאום דף של ש"ב מהעבר שלא נעשו, אז היא עושה. ואם הצטבר לה ואין לה כח אז אני אומרת לה שהיא לא חייבת.

אה וגם אני מקשיבה לה לקריאות, וחותמת, המורה מבקשת לקרוא כל קטע 5 פעמים אבל אני מסרבת לשמוע 5 פעמים אותו דבר אז חותמת לה אחרי אחד.

וזהו 🤷‍♀️

איך זה אצלכם?

אצלינו-שימושית

אחרי החגים התחילו לדרוש אצלינו חתימת הורים שבועית ביומן שההורה ראה שהילד מכין ש.ב. ושהדפים בספרים מושלמים לפי העמודים שכותבים שעשו

והוא לא אוהב לעשות ש.ב. אז אני צריכה לשבת איתו כל יום להכין ש.ב. 🤨🤨

חוץ מזה- יש דף חזרה שבועי בתנ"ך ובמשנה שצריך לעשות עם הילד ולחתום עליו

ופרויקטים פה ושם במולדת וטבע שזה דורש אותי לגמרי לגמרי (בנתיים היה 2 פרוייקטים מאחרי החגים אבל הבנתי שזה הכיוון)

וזה גדול עלי חחחח רוצה לדבר על זה באסיפת הורים הקרובה אבל מנסה להבין אם זה הנורמה

זה תלוי מורה.....44444

האמת שאצלי הגדול כבר בתיכון.....

ויש לי 'לד ב-א'....

אף פעם לא הרגשתי כל יום כאילו אני חותמת על קניית בית....

שקלתי לעשות חותמת....

האמת אצלינו גם כמות ש.ב היומית זה כמו שבועי אצל הגדול בכיתה א'.

וכמו שכתבת ...

אצל נגדולים זה היה דף שבועי קריאב בכיתה א' ואולי פ"ש בכיתה ב' בשולחן שבת....

היום זה כבר הצפה....

כל יום קריאה- כמובן חתימה

לשבת 2 משימות כמובן עם חתימה ליום א'....

כאילו..... תשחררו ממני....

הכל חשוב אבל במינון והכי חשוב גמישות בזמנים יש לנו ימים עמוסים, יש עוד ילדים....

צריך שיהיו חתימות שבועיות לא יומיות.....

וכמובן עוד פרוייקטים כל יומיים עם חתימות שאני לא טורחת לקרוא.....

מההודעות של המורה כנראה שבפועל הורים לא עומדים בזה.....

זה מאוד תלוי בילדמתואמת

בעיקרון עדיין מצופה בגיל הזה לעקוב לגמרי אחרי הכול.

בפועל, יש ילדים בגיל הזה שיכולים להיות אחראיים לעצמם, מקסימום לומר, "אמא, שיעורי הבית שלנו זה לקרוא בקול למישהו מבוגר!" אף שאת יודעת בוודאות שהוא קורא מצוין...

ויש ילדים שגם כשתשאלי אותם אם יש שיעורי בית, ותבדקי בעצמך אם יש להם, ותנסי להכריח אותם לשבת לעשות את שיעורי הבית - הם יסרבו בתוקף, ואת תיאלצי ליצור קשר עם המורה ולהסביר שכל מה שאת מנסה לעשות לא עובד, ושאולי יש פתרון אחר כלשהו...

יש לי בן בב'ריבוזום

מעורבת ועוקבת. מזכירה לו להכין שיעורי בית, ולפעמים גם יושבת לידו. לרוב הוא יודע מה שיעורי הבית אבל אני גם רואה באפליקציה. אין לו הרבה - כל יום קצת או בחשבון או בעברית. לפעמים הוא מסיים כבר בכתה.

חוץ מזה יש דף קשר שבועי עם שאלות חזרה בתורה ומבקשים חתימה שעברנו יחד על השאלות ושהילד חזר על הפסוקים שנלמדו.

לפעמים המורה לעברית מבקשת חתימה על קריאה.

אני מניחה שמצפים מההורים לשים לב שהילד מכין שיעורי בית בגדול ולעקוב אחרי מצבו, גם אם לא ברמה יומיומית. לא בגלל משהו מסוים מעבר לבקשות לחתימות הנ"ל, פשוט הנחה שנראית לי סבירה.

תלוי ילד44444

אם אני רואה שילד מסתדר וציונים טובים, אין תלונות אני ממש משחררת.

אם יש קושי אני יותר על זה אבל בטח לא ברמה היומיומית...

כיתה ב עוקבת אחרי הודעות של המורהירדנית

יש מורות יותר מקפידות שהכל אצלם מסודר ויש כאלה שפחות.

גם תלוי בילד, יש לי כאלה שממש צריכים הכוונה וכאלה שגם בכיתה א היו עם יד על הדופק וידעו לבד מה צריך

אני מעורבת והמוסד מצפה למעורבותהמקורית

יש מחברת קשר שצריך לחתום בה על כל אי הכנת ש.ב וכדומה, כנל איחורים וכד

ובכללי הילדה מגיעה לבית ואני שואלת/ היא אומרת אם יש שיעורים והיא עושה

הבן שלי בכיתה ב'השם שליאחרונה

כרגע הוא במצב שהוא כמעט ולא עובד בכיתה, אז אני עושה איתו הרבה בבית.

זה כולל לשאול אותו מה צריך (המורים שולחים בווטסאפ שיעורי בית, אבל הוא צריך להשלים יותר),

לשבת איתו לעשות, כולל לכתוב לו את התשובות,

לוודא שהוא מביא את הציוד הנדרש,

ביום שישי לעבור איתו על דף קשר ולחתום

מבית הספר הציפיות נמוכות מידי.

אני לא מקבלת תלונות על חוסר התפקוד בכיתה ועל חוסרים בשיעורי בית (אני לא עושה איתו הכל, בעיקר בחשבון).

אני צריכה ליזום את הקשר עם המורים.

אצל הגדולה שלי זה היה שונה לגמרי.

לא היו לה הרבה שיעורי בית, כי הרוב היא היתה מספיקה בכיתה. וגם במה שהיה לה, היא היתה הרבה יותר עצמאית.

שבוע 39-לחץ מהסביבהמנסה לענות

שבוע 39

לידה מתקדמת

צירים באים והולכים ומתעתעים

ואני יודעת שאני לא יולדת לפני התאריך

וכבר שבועיים לחץ לחץ

בעבודה-את לא רוצה ללדת? את עדיין פה?

וחמותי ששולחת הודעות לחץ מה קורה/מתקשרת/מתקשרת וידאו!! פעם או פעמיים ביום (ברור לי שזה מדאגה אבל בכל זאת)

ודודה של בעלי שמחליטה באיזה תאריך בדיוק אני צריכה ללדת.. ועוד

אני בן אדם יחסית רגוע אבל עוד לא הגעתי לשבוע 40 וככ הרבה לחץ! איך מרגיעים את זה ולא כועסים על כולם? מרגישה לחץ בפנים שעושה כאב ראש ולא נעים לי בכלל..

מטריף. תנסי לסנן ככל הניתןאורוש3

לפעם הבאההשם שלי

תגידי לכולם תאריך יותר מאוחר מהאמיתי.

לא שואלים מתי.. פשוט קובעים חחמנסה לענות

בעיני כדאי להגיד לאנשים שאת פוגשת או מדברת איתםכתבתנו

ביום יום (לא המזדמנים)-

הנה אני פה, זה נראה שילדתי? אז מה העניין לשאול. כשאני אלד אני לא אשמור את זה בסוד, בבקשה להפסיק להתעסק בזה, זה לא נעים לי, במקום לתת לי כח להגיע ללידה רגועה זה עושה את ההרגשה ההפוכה. וזה בסדר לסנן, ואז לכתוב הודעה או משהו כמו, לא הייתי פנויה לענות, אני מרגישה טוב ואין חדש. לא הסברים ולא התנצלויות.

שיהיה בקלות ובידיים מלאות! 🤍

יווו זה מחרפןןןדיאן ד.

אם זורם לך,

ראיתי פעם מדבקות חמודות לוואטספ לסוף הריון.

נגיד מדבקה של אישה בהריון עם בטן וכתוב: עוד קצת ומסתיימת לך השכירות

או כתוב: עוד לא ילדתי, תודה

וככה כל מיני דברים מצחיקים.

ותשלחי לכולם כל בוקר, ייתן לך שקט בחיים.

פשוט תקלילי את הסיטואציה ותנערי את כל החופרים....

חח זה טווובמנסה לענות

איזה חפירה🤦‍♀️🤦‍♀️יעל מהדרום

זו הסיבה שאף פעם לא שיתפתי תאריך לידהממתקית

אף אחד.

תמיד אמרתי סביב חודש מסוים ולא מדויק בטענה של אוי שכחתי מה התאריך וכו...

בכל אופן, תבקשי לעזוב אותך בשקט וכשתלדי תיידעי. זה בסדר לבקש כזה דבר.

אני אמרתי לכולם תאריך שבועיים אחרישושנושי

או שאמרתי את החודש ולא את השבו המדויק, בטענה שלא רוצה חפירות בשבוע 39..

התערות של אנשים בשלב הזה, פשוט בלתיייי

רוב האנשים לא יודעיםמנסה לענות

מתי באמת התאריך

והקרובות אלי יודעות ולא חופרות

הבעיה שהיום אנשים כבר לא שואלים איזה חודש את

הם שואלים איזה שבוע ומזה אין לי איך להתחמק חח

בכל מקרה תודה על החיבוק שלכן

זה מחזק

אני משחקת אותה שוכחת...ממתקית

כזה:

"אהההה 23? לא רגע, איזה חודש אנחנו? צריכה לראות ביומן טפשת הריון"

חחחח

בייי

באיזשהו שלב את מגיעה למצב שאת באמת לא יודעת🤭שומשומונית

בהריון הראשון גם אם היו מעירים אותי באמצע הלילה הייתה יודעת להגיד שבוע+יום מדוייק

אצל האחרונים- באמת שלא זכרתי והייתי תמיד צריכה לחשב ולנסות לזכור באיזה שבוע אני עכשיו. והייתי מתבלבלת חופשי🙈

הם בוחרים מה לשאול את בוחרת מה לענות.גפן36

-איזה שבוע את?

-אני צריכה ללדת בפסח בערך...

למה מפריע לך שהם שואלים? שישאלו..עדינה אבל בשטח

אני לא רואה בזה משהו מלחיץ , נטו התעניינות, אולי את נמצאת קצת בלחץ ואז כל אמירה כזו מלחיצה אותך, תנטרלי אותם, תעני או לא תעני , ותתעלמי.. תגידי להם גם אני מחכה, תתפללו שיהיה בטוב..

לי אמרה דיילת הסופר פארם שאני נראית בשלה ללידה, אז אמרה.. נכנס מצד אחד ויצא מהשני, יש אנשים שסתם מחפשים להגיד משהו, יש אנשים ששואלים להראות התעניינות ויש ששואלים מאהבה, אני לא חושבת שמישהו מנסה להלחיץ או שזה אמור להלחיץ אותך באיזה אופן, אם באמת עוד לא הגעתי לשבוע ארבעים, אז באמת אין לך סיבה להיחלץ.. לידה קלה ומהנה בעיתה ובזמנה!!

יש לשאול מידי פעם, ויש לשאול כמה פעמים ביוםיעל מהדרום

לק"י

ויכול להיות שהיא בעצמה כבר רוצה ללדת, אז עוד יותר מעצבן.

(גם אני לא מתעצבנת בקלות מדברים כאלה, אבל גם תלוי מי וכמה).

כי שואלים פעם פעמיים ביוםמנסה לענות

כל יום, ובלחץ, ואם אנחנו לא עונים אז עוד הודעות לחץ ומתקשרים

וואייייי. חופר...באתי מפעם

תגידי בפשטות שזה מכניס אותך למתח, וברור שכשיקרה משהו את תעדכני.

כאילו אם אתם לאא עונים הם חושבים שאת בלידהעדינה אבל בשטחאחרונה

או ילדת? מציק ממש. אולי תגידו להם שתעדכנו אותם כשזה יגיע ושיירגעו..

סובלים עכשיו, ובפעם הבאה אומרים תאריך של חודשגפן36

אחרי המשוער.

עוד שאלה על לידהציונה.

מה המקום של הבעל מבחינתכם בלידה?

בהנחה שהרב שלנו מאוד מחמיר והוא לא יוכל לעזור לי עם הצירים..

אני שונאת שנותנים לי מחמאות, בכללי ובטח כשאני לא בפניות לזה .. או מרגישה שהם לא נכונות.

כל לידה מחדש אותם תהיות 🤦‍♀️

התפקיד זה קודם כל להיות שםשושנושי

בעלי לא עזר לי בצירים כי לא הייתי מסוגלת שמשהו יתקרב אליי...

הוא פשוט היה שם, החליף שירים עד שצרחתי עליו לעצור.

הלך וחזר עם בקבוקי פטל, שתיתי כמו גמל.

גם חתך בסיום את החבל

רציתי אותו איתי

זה הכל

הנוכחות שלו וזהו❤️

לנפש ,שיש מישהו מוכר אתך

לעומת להיות לבד זה עולם אחר

שהוא משגיחבשורות משמחות

ורואה שיעשו מה שאני רוצה ומבקשת

ועומד על שלי אם אני לא מאה אחוז, מתווך אותי הכי טוב לצוות מה נכון וטוב לי

חייבת אותו איתי. נקודהיעל...

לא יכולה לדמיין את זה אחרת. בלידה האחרונה הייתי מלא זמן עם צירים וקבענו שבינתיים הוא יצא וייקח את הילדים הביתה ואז יחזור אליי. לא הרבה אחרי שהוא יצא קראתי לו שיחזור.

פשוט צריכה אותו איתי!!!

תרגישי איפה זה פוגש אותך, מה הצורך שלך, עד כמה הוא עוזר ומה היית רוצה שהוא יעזור..

אצליהשם שלי

יותר בקטע הטכני: לקשר אותי אל הצוות, לתת לי משהו לאכול, לעדכן את המשפחה.

ובעיקר, שיהיה שותף במשהו שהוא גם שלו.

בפועל, בשתיים מתוך ארבע לידות הוא לא היה איתי בלידה עצמה.

באחת, הלידה התפתחה מהר בדיוק כשהוא הלך להתפלל.

באחת התפתח מצב חירום כשהייתי לבד.

מבחינתי, אני לא חייבת שהוא יהיה נוכח.

אני רוצה שהוא יהיה, וזה יותר קל ככה, אבל אני לא חייבת.

זה משתנה בין נשים שונות ובין זוגות שונים.

בעלי היה מחוץ לחדר לידה ב2 הלידותהמקורית

בדיעבד אז זה היה נכון לי ממש

בלידה הראשונה אמא שלי וחמתי היו איתי

ובלידה השנייה רק חמתי

רק חמותך?הבוקר יעלה

זה מעניין

חחח כןהמקוריתאחרונה

אצלנוגפן36

ב2 לידות בעלי היה מאחורי הוילון ואמא שלי הייתה איתי והתבאסתי נורא.

בשלישית לא הספיקה להגיע ובעלי ישב/עמד ליד הראש שלי, עם גב כלפי כל השאר כמובן.

ורק דיבר איתי ועודד אותי.

לא מחמאות ריקות.

רק דברים אמיתיים.

ובאמת שמכל הלידות מלא מטושטש לי, אבל התמונה של העיניים שלו מחזקות אותי לא יוצאת לי מהראש.

זה פחות המילים שאמר. יותר פשוט המבט.

זוכרת שממש שאבתי ממנו המון כח.

וואי חייבת אותו ממש!טליה א.

הוא מעודד אותי לצרוח כי יודע שזה מה שנכון לי. ורואה דברים ושם לב בזמן שאני לא מפוקסת....

פעם חשבתי שאני חייבת את אמא שלי גם. בפועל היא היתה איתי רק ב2 לידות מתוך 5. ובלידה הקרובה סיכמנו שאם תוכל היא תגיע אבל אם לא- אני מסתדרת עם בעלי נהדר....

ותמיד הגעתי לחדר לידה במצב שלא יכולנו לגעת.

להיות נוכחמולהבולה

פשוט להיות שםשומשומונית

ולחוות יחד את הדבר המדהים הזה, ששנינו שותפים אליו

תרגישי בנוח עם מה שמתאים ונוח לך זה קודם כלרחלי:)

אני אישית מרגישה שצריכה את הנוכחות שלו היותר זמינה עד שמגיעים לסביבה נשית - היינו לחדר לידה (אני יולדת מהר ב"ה אז לא שם הרבה זמן ) בחדר לידה אני משחררת אותו להמתין לי בחוץ - אני צריכה שהוא יהיה שם ולא בבית אבל לא צריכה אותו לידי .

בלידה חוץ מהמילדת ואת הריכוז שלי בעצמי לא מרגישה שצריכה עוד משהו .

שאלה - טיפול תרופתי לילד מתוקשושנושי

היוש,

מעדכנת בפרק הבא בסדרה, עשינו אבחון ASD, ב"ה אין!!!!!! (בעלי עדיין חושב שזו תוצאה שגויה, מבחינתי האבחנה הזו מרגיעה אז מעדיפה להחליט שזה לא זה)

מה כן? קשיי קשב שמשפיעים עליו בכל תחום אפשרי.

הרופאה טענה שהילד סובל, ממה שראתה באבחון.

הילד שמח, החיוך לא יורד מהפנים אבל תקשיבו הוא מסחרר כל מי שיושב לידו. הוא לא מצליח לשבת לדקה עם משחק, הרופאה טענה שאפילו חצי אבחון לא עשינו. הוא היה במצב רוח מעולה, פשוט לא איתנו.

בהנחה ובגן שפה, הגננת טוענת שהוא בסדר.

שאין לה שום בעיה שבזמן ריכוז הוא יקשיב מרחוק כי מסתובב בכיתה,

היא טוענת שחברותית הוא משתלב וילדים נהנים להיות בחברתו.

קוגנטיבית - הוא מאוד אוהב פעילות קוגנטיבית וזה מרגיע אותו (גם בבית, מרכיב פאזלים של 70 חלקים ברצף, משחק זיכרון ועוד). בגן הם לומדים אותיות וקריאה בהקבצות, והוא בהקבצה של ילדים גדולים בשנה כי הוא פשוט חכם! אין ספק בזה.

מבחינה חושית - יש לו רגישות חושית מאוד גבוהה, היא טוענת שתרופה תעזור לו לווסת את עצמו.

בבית, הוא מסתובב כמו זומבי, התקפי זעם, אימפולסיביות, מזיזה לרגע את הראש ושומעת משהו נשבר. היומיום איתו מאתגר (למרות שהוא מתוק במיוחד ומייד אחרי שמשהו נשבר מתנצל ומביא הרבה תירוצים למה הוילון בדיוק נתלש, וכדי שזה יקרה תאמינו לי שהיה צריך למשוך ממש חזק ברמה של להיתלות על זה)

בבית, אני יכולה להתמודד.

בגן, טוענים שאין צורך.

אז אם בגן הכל בסדר - למה טיפול תרופתי?

למרות הפידבק של הגננת, בשאלון של ADHD, הרופאה טענה שהדיווח כן תואם הפרעת קשב, כך שאולי היא קצת עידנה את התשובות בשיח פרונטלי.

יתרון בהתחלת טיפול תרופתי עכשיו - יש מסגרת תומכת, ברור לנו שייקח זמן למצוא את התרופה והמינון הנכונים וזה נחמד שיש גן קטן עם הרבה צוות.

חסרון - אם הגננת אומרת שהכל סבבה, אז למה?

אני ממש מפחדת לאבד את החינניות של הילד המתוק הזה, אתן לא מבינות איזה מושלם הוא.

אני בעצמי ניסיתי אינספור תרופות לקשב, אני יודעת מה הם עשו לי.

ההמלצה בהתחלה הייתה להתחיל עם ריטלין (באישור מיוחד כי לא נותנים בדכ בגיל הזה),

אחרי שראתה כמה נבהלתי הציעה להתחיל עם קלונידין.. מקריאה ברשת נשמע שהוא לא עושה כלום בכל מקרה..

מה הייתן עושות?

בתשובות שלכן, תזכרו שיש פה ילד מזה מתוק, ואני ממש ממש מפחדת לאבד אותו.

שולחת חיבוק💕רוני_רון

אין לי דעה על תרופות לפה או לפהאיזמרגד1

אבל אני חושבת שהשאלה היא לא אם את ובגן יכולים להתמודד, אלא זה שהילד סובל כרגע (ואימפולסיביות זה לא דבר קל בכלל) ומה יכול לעזור לו...

אמoo

לא הייתי נותנת תרופה אם אין צורך ספציפי

אני חושבת

שנושא של התאמת מינון והסתגלות

זה משהו תנודתי

ככה שזה לא יכסה את העתיד

ואין טעם להתחיל סתם מוקדם

אני לא הייתי נותנתאפונה

וכן נותנת מענה לאגרסיביות ולתנועתיות המוגברת

וכן פונה להדרכת הורים.

אם את כותבת שבבית את יכולה להתמודדוהרי החדשה

ובגן לא רואים בעיה אז למה לתת?

בסוף למתן תרופות יש מחיר שלפעמים פשוט כדאי לשלם אותו אבל זה לא נשמע המצב כאן.

אני רק מנסה להבין את האמירה שכתבת שהילד סובל. זה מה שהרופאה טענה על סמך מה? מפגש איתו?

אתם מרגישים שהילד סובל?

מישהו מסביב מרגיש שהוא סובל?

הוא אומר אמירות שמשדרות סבל?

אני כן הייתי מנסה הדרכה ספציפית של מישהי שמתמחה בקשב וריכוז לגבי התקפי זעם, ובכלל איך לעזור לו בויסות (אם הוא מעל גיל 5 אולי אפילו טיפול או טיפול דיאדי סביב זה. למרות שבגילאים הצעירים הדרכת הורים טובה יכולה להספיק לפעמים)

הייתי מנסה קודםאורוש3

טיפול ספציפי לקשב דרך ההורים - poet. תחפשי על זה. אלה מרפאות בעיסוק שעברו הכשרה נוספת. וגם ריפוי בעיסוק לילדון בדגש על וויסות ותפקודים ניהוליים. הוא בערך בן 4 כבר?

אם אין איזה צעקת הצילו מהגן לא הייתי שוקלת כבר תרופות... אבל כן מחפשת מענה לשיפור המצב בבית ובכללי.

בנוגע לבעל, הגבול בין הפרעת קשב קשה להפרעת תקשורת קלה הוא מאוד אפור ומטושטש ולא פשוט לעשות הבחנה מבדלת. כי גם עם קשב קשה למשל מפספסים הרבה מידע וניואנסים חברתיים. אז התחושה שלו לגיטימית. אבל בתכלס? הייתי ממש משחררת את זה בשלב זה. הולכת עם מה שקיבלתי ועובדת בכיוון הזה, הוא עוד קטן אבל יש מקום לתיווך ועבודה. וכמובן אין קסמים וזו הדרך שלו ושלכם עם באמת כל האתגרים שיש בה.

חיבוק! החלטות טובות.

אם הקושי העיקרי בבית ואת אומרת שאתם מסתדריםירדנית

אז למה בעצם?

כשעמדנו בדילמה דומה חשבתי שלהתחיל טיפול תמיד אפשר, אבל להפסיק וללכת אחורה קצת יותר קשה, גם אם אפשרי

החלטות טובות בע"ה

אין לי מושג אבלדפני11אחרונה

את האמא הכי מתוקה ששמעתי בחיי!!!!!!

אימלללההה הוא זכה בך!!! ובטוח גם את בו🧡

תשמרי על המתיקות של שניכם

התייעצות לגבי איך לחגוג יום הולדת?אובדת חצות

תאומים בני 6

אוהבת לחגוג עם המשפחה המורחבת

מצד שני הגיע גיל 6 וצריך עם חברים

הבעיה שהפרדנו אותם לשתי כיתות

וזה נראה לי מטורף להזמין שתי כיתות לחדר דיירים או רק בנים מכל כיתה ואז זו כמות ילדים של כיתה אחת אבל אין בנות

לא כ"כ יודעת מה לעשות …

וזה עוד לפני האירגון שזה חתיכת עבודה

איך אפשר לעשות את זה קליל?

ואף פעם אני לא יכולה להתחלק עם עוד אמא כי אני כבר עושה לשני המתוקים שלי

בטוחה שחייבים?אפונה

לפעמים אפשר לעשות יום הולדת בכיתה, את שולחת עוגה ומכינה פעילות או משחק, והמורה מקדיש לזה שיעור.

אני מאד לא מתחברת לתרבות הימי הולדת... מציעה לילדים לבחור בין מסיבה רגילה לבין להזמין 3-4 חברים טובים לארוחת ערב, ואז אני מכינה להם בצק וכל אחד מכין פיצה אישית עם תוספות ואוכלים ושמחיפ והולכים הביתה מרוצים. הרבה פעמים הם מעדיפים את זה.

בכל אופן אני חושבת שאם תעשי מסיבות ותזמיני את ילדי הכיתה עדיף לעשות שתי מסיבות - אחת לכל כיתה. גם מצד הכמות וגם מצד הדינמיקה. וגם הזדמנות קצת לנפרדות שקשה להציע לתאומים ועוד מאותו מגדר.

כל ההורים האחרים מזמינים את כל הכיתה?ירושלמית במקור

אולי בכלל שווה להסדיר "מדיניות קבועה" עם המורהירושלמית במקור

בגיל כזה שיחגגו בכתהאורוש3

פה יצא לי להתחיל לחגוג סביב כתה ג' או ד'. חלקם רצו מעט חברים טובים. חלק את הכתה.

מסייגת שאנחנו לא בסטנדרטים של פ''ת אז אולי זה שונה.

הם רק בני 6, רק תחילת כיתה א..טארקו

עדיין אין מסורת סדורה שחייבים עם חברים.

אצלנו רק השנה- מאמצע כיתה ב לתוך כיתה ג, נהיה מקובל לעשות יומולדת עם חברים וגם אז בערך רבע כיתה חוגגים עם כולם, עוד בערך רבע חוגגים עם מספר קטן של חברים(3-4) והשאר לא חגגו עם חברים בכלל..

אצלנו יש גם יומולדת בכיתה- משותפת לכל ילדי החודש, שנתנה בכיתה א את המענה החברתי.

חייבים לעשות לכל הכיתה? אי אפשר להזמין קצת חברים?לפניו ברננה!

לא 10.. כי אז מי שלא מוזמן כבר מרגיש שהיה פה אירוע שהשאיר אותו בחוץ..

3 או 4.

אםשרות נוספת - לחגוג בכיתה

נשמע הגיוני להזמין רק את הבנים משתי הכיתותחילזון 123

דבר נוסף אין שום דבר שחייבים, גם אם 70% מהכיתה כן עושים ככה.

דבר נוסף אני לא עושה כל שנה עם הכיתה. עושה פעם בכמה שנים ובשאר הזמן מזמינים 2-3 חברים למשחקים ועוגה אחצ. או לארוחת ערב או משהו כזה.

וגם עם המשפחה המורחבת לא חייבים לחגוג כל שנה. כשהם קטנים זה נחמד אחכ זה כבר מתחיל להיות עמוס

אנחנו בגיל הזהנעמי28

חוגגים עם המשפחה ועם הכיתה בכיתה עצמה.

מה שאר הילדים עושים?

את לא צריכה להפציץ יותר מהשאר הילדים מצד שני עם כולם עושים אני מבינה את הצורך בחוויה דומה לילדים ושלא ירגישו חריגים.

אולי תשתפי מה נהוג אצלכם ונעזור עם רעיונות.

במקום להזמין כיתה שלמהכורסא ירוקה.

אפשר לתת לכל ילד לבחור 2-3 חברים שהוא מעוניין להזמין ולעשות משהו מצומצם.

מסיבה של 6-8 ילדים הרבה יותר ניתנת להכלה וגם יותר כיפית לילדים

אולי כדאידווקא לחגוג להם בנפרדמקקה

כלאחד עם הכיתה שלו

אישית הייתי מוותרת לגמרי על התענוג

אנחנו חגגנו כמה פעמים לתאומים עם החברים משתי הכיתומתואמת

בגילים גדולים יותר.

האמת שאין לי מושג מה בדיוק היה - כי הפקדתי בידי בעלי את המלאכה... לא בשבילי להפעיל 40 בנים אנרגטיים...

זה היה ברחבה של הבניין שלנו. מניחה שהוא עשה להם כמה משחקי ריצה וכדומה, ובסוף הזמין פיצה לכולם - וזהו זה...

אצלכם מקובל שעושים ימי הולדת לכל הכיתה או שזה לא משהו מוכרח? כי אם זה לא משהו מוכרח - אז לגמרי אפשר לוותר על זה ולחגוג בקרב המשפחה וזהו...

(בניגוד לאחרות שמציעות פה להזמין מספר מצומצם של חברים - אני לא בעד, כי זה עלול לגרום לקנאה בקרב חברי הכיתה...)

ומוסיפה שלרוב אצלנו חוגגים בכיתהמתואמת

לפעמים עם עוד חבר, בלי ההורים.

כדאי לשאול את המורה, לפעמים יש למורים כללים ברורים בנושא.

למה לא לחגוג לכל אחד בכיתה שלו?המקורית

אני אף פעם לא עושה עם חברים.רק טוב=)

עושים בגן/ בכיתה מה שנהוג והשאר רק עם המשפחה (עןגה, משחק, בלונים, מתנה).

פעם אחת הזמנו את הילדים של השכונה לתהילים אחרי הסעודה ושרנו להם קצת והבאנו עוגה..)

אני לא עושה ימי הולדת עם הכיתהמתיכון ועד מעוןאחרונה

לאף אחד מהילדים שלי, אף פעם.

ב''ה 8 ילדים, עד כה עובד בהצלחה

אולי יעניין אותך