האומץ לדרוש שלא לשדר
להרבה כבוד והערכה ראוי אברי גלעד שיצא בגלוי נגד הבוסים שלו, כלומר זכיין הטלוויזיה 'רשת', ובתכנית הבוקר שלו תקף בחריפות ובתקיפות נדירה ואמיצה את משימת אכילת השרצים והרמשים שניתנה למשתתפי תחרות 'המרוץ למיליון' בערוץ 2.
כאן המקום להערה אישית. למחרת שידור התכנית בה נצפו המתמודדים אוכלים כל מיני חייתו יער, שקצים ורמשים מעוררי גועל ובחילה, פנה אלי יהודי יקר, משה שמו, וטען שחייבים לקבול על הדברים הללו. לא ייתכן, הוא טען, שבטלוויזיה ישראלית יראו מתמודדים אוכלים מזון טרף כחלק מההתמודדות. "תכתוב על זה משהו", הוא ביקש והוסיף "עד שאנחנו דורשים מהפלשתינים שיכירו בנו כמדינה יהודית, קודם שאנחנו נכיר בעצמנו כמדינה יהודית ונתנהג בהתאם..."
את חטאי אני מזכיר היום. לא האמנתי בסיכוי לכך שמישהו שאינו שומר מצוות יוכל להבין על מה מדובר ולהתייחס לטענה ברצינות. פטרתי אותו במילות הבנה והסכמה אבל הוספתי שאי אפשר לדרוש היום מהמדיה יותר מהגועל שהיא נותנת. "אף אחד לא יבין על מה אתה מדבר", אמרתי לו.
ואז הגיע אברי גלעד ומופע היושר היהודי שלו. בתכנית הבוקר שלו, במסגרת סקירת אירועי הטלוויזיה החולפים, ביקשה כתבת להציג קטעים מתכנית 'המרוץ למיליון' ובהם הגועל הקולינארי הזה. אברי גלעד התחנן ודרש בתוקף שהדברים לא ישודרו שוב. שיהיה ברור - הטענה שלו לא הייתה שמגעיל אותו לראות אדם אוכל לטאה או נחש. הוא טען שמגעיל אותו שבטלוויזיה של העם היהודי רואים דברים שעליהם הלכו יהודים לכבשנים. הוא קבע שבהצגת דברים מעין אלה הטלוויזיה מסלקת מעליה את הציבור הדתי ומתנערת ממנו. הוא הוסיף וסיפר שכשהוא ראה את הדברים בשידור הוא פשוט סגר את המכשיר.
זה לא עזר לו. הכתבת הייתה כל כך נלהבת מעצמה, כל כך היה דחוף לה להראות את הגועל הזה, עד שהיא אמרה לגלעד לסתום את האוזניים ולעצום את העיניים לכמה דקות, היא את שלה רוצה להראות וזהו. ואכן, בעל כורחו של גלעד היא אכן הציגה אותו. אברי בתגובה אמר באופן נחרץ שמבחינתו זו הפעם האחרונה שרואים דברים כאלה בתכנית שלו. הוא יודע שזה מביא רייטינג אבל זה לא מזיז לו. "זו הפעם האחרונה שאנחנו רואים קטע כזה בתוכנית הבוקר. אני יודע שזה מביא רייטינג, אבל תקפצו לי. כצופה זה מזיז אותי מהמסך וכיהודי זה בעייתי במיוחד. אבותינו נשרפו באש כדי לא לאכול חזיר וילדיהם אוכלים שרצים כדי לזכות בשלב בתוכנית ריאליטי".
"כשמתמודדים יהודים צריכים לאכול עקרבים, נחשים וג'וקים ומשדרים את זה, אנחנו אומרים לכל הדתיים - יאללה חבר'ה, סלאמאת, נתראה בפעם אחרת", אמר עוד גלעד.
וכאן המקום לשוב ולהדגיש שהדברים נאמרו ישירות בפרצוף של מי שמפרנסים את האיש, כלומר זכייני 'רשת'.
בקיצור – כל הכבוד כבר אמרנו?
נו?
הנה שער המוסף לשבת של 'ידיעות אחרונות':
בתוך המוסף סיפרו לנו הכתבים שמחליטים עבורכם מה אתם צריכים לחשוב ובמה אתם צריכים להאמין, כלומר נחום ברנע וסימה קדמון, על פני כמה עמודי ענק, שנתניהו נכנס למשרד ראש הממשלה ומתנהל בהיסוס ומבלי לממש את ההבטחה הגדולה כפי שהוא הציג את עצמו.
רעיון נחמד. הבעיה היא שאני יכול לשער שאם נתניהו היה מתנהל בתקיפות ובנחרצות, כפי שהוא אינו נוהג, הוא היה זוכה לעמוד שער זהה ובמקום הכיתוב 'נו?' הוא היה מקבל כיתוב 'נו נו נו'. בפנים היינו קוראים על זה שנתניהו דורסני, כמו פיל בחנות חרסינה, שהוא מוחק כל זכר לקודמיו, שהוא ברוטאלי וכן הלאה וכן הלאה. בקיצור – מסכן הבחור. כל מה שהוא לא ייעשה יאכלו אותו. אז אולי שיעשה את מה שהוא טוען שהוא מאמין בו? ממילא התגובות בתקשורת יהיו נגדו...
שוב המפות ההן
ושוב 'ידיעות אחרונות' עם המפות שלהם. הפעם מדובר במפת חופי ארצנו. רואים את הכתם הבהיר מצד ימין? אז אם לא הבנתם מה זה – מדובר ביהודה ושומרון שמבחינת 'ידיעות' אינם ראויים להיכלל בשטחי מדינתנו.
וז אינה הדוגמא היחידה. גם במוסף חג העצמאות פרסם העיתון מפה נטולת יהודה ושומרון עליה פזורים אתרי אטרקציות בהם ביקרה כתבת העיתון. עיתון עם מדיניות חוץ משל עצמו.
אבל במחשבה שניה, אולי יש לכך יתרון. במפות של 'ידיעות' קל להבין עד כמה צרה המדינה שלנו ועד כמה איום הקסאמים מהשומרון נוגע לחייהם של כל אחד ואחד מתושבי תושבי תל אביב ובנותיה...
הגירוש המותר
מי מכם שינסה לעלות לשידור רדיופוני כלשהו ולהגדיר את עקירת יהודי גוש קטיף וצפון השומרון כ'גירוש' יזכה מיד למשפט נוזף מאת המראיין: "זה לא גירוש. זו התנתקות", או "אל תכניס לי פוליטיקה", או "שוב אתם עם הסמנטיקה הקיצונית שלכם...", או "בוא נדבר בשפה מוסכמת יותר. תגיד פינוי. למה גירוש?" וכו' וכו'. אנחנו מכירים את הטקסטים הללו מאין ספור תכניות רדיו ושיחות עם מאזינים.
אז תסבירו לי אתם למה כאשר מדובר בעובדים זרים בלתי חוקיים שצריך להשיב אותם לארצות מוצאם כחלק מהתכנית הכלכלית שנועדה להציל את הכלכלה הישראלית קוראים לזה ב'מעריב' גירוש?
מקור מהימן
הנה דיווח ב'הארץ' על אירועי 'נעלין'. שימו לב לכותרת: '11 פצועים בהפגנות בבילעין ובנעלין'
רק מי שהתבונן בכתבה פנימה יכול היה לדעת מהו המקור לקביעה הזו - הפסקה הראשונה בכתבה מסתיימת במילים: "כך מדווחים המפגינים". אם במקרה פיספסתם את הסיומת הזו אתם עלולים להיות משוכנעים שמדובר באמת עיתונאית צרופה או לפחות במסקנתו של תחקיר עיתונאי רציני הראוי לעיתון לאנשים חושבים.
בקיצור, כשמדובר בהפגנות שמאל קיצוני, לא צריך לברר את העובדות. מספיק לנו שהמפגינים ידווחו וזהו. כזה ראה ודווח. לא צריך גם לציין בכותרת שהדברים נאמרים כטענתם של המפגינים או משהו מעין זה. לא צריך גם תגובה של מקור רשמי. די לנו שנכתוב שיש 11 פצועים וזהו. המפגינים אמרו אז הם יודעים על מה הם מדברים.
(ותודה לעוזי ברוך ששם עין על הכותרת הזו)
מייצג הציונות הדתית
טור ארוך ומפולפל יש לו לחנוך דאום ב'ידיעות אחרונות'. כמומחה לחיבוטי נפש הקדיש דאום את הטור שלו בשבוע שעבר לאוטוסוגסטיה, השכנוע העצמי.
לתוך הטור שלו דחס דאום את אבי נמני, את השר ליברמן, את ממשלת ישראל ואת עיריית ירושלים. בנוסף דחס גם את מיכאל בן ארי ואיתמר בן גביר. הכול בסדר. זכותו לכתוב. אפילו חובתו, הוא הרי מקבל על זה משכורת. הבעיה מתחילה כשהאיש כותב דברים שאינם נכונים, אם לא לומר שקר של ממש.
כתב אותו דאום ש"בן ארי הוא אפיזודה חולפת חסרת חשיבות, איש בעל השכלה גבוהה השבויה בתוך אישיות קיצונית, פנאטית, חסרת אחריות וקנאית מאוד", עד כאן ייתכן שמדובר בדברים לגיטימיים, גם אם יש בהם אלמנטים בעייתיים של הכפשה - זכותו של דאום לחשוב כך ובתוקף מעמדו כפובליציסט זכותו גם לפרסם את עמדותיו הללו. אבל בהמשך הדברים הוא קובע קביעה נוספת, בעייתית הרבה יותר. לדבריו של דאום בן ארי מייצג אך ורק את עצמו ואת נאמניו הקיצוניים שכבר שנים לא אומרים תפילה לשלום המדינה. כך כתב, ואני שואל את דאום: שאלת? ביררת? אתה בטוח? מניין לך?
אז למען הסר ספק ביררתי את העובדה הספציפית הזו והנה מתברר שלא דובים ולא זבובים. האיש ותלמידיו מתפללים מאז ומתמיד תפילה לשלום המדינה, אומרים הלל ביום העצמאות, אולי אפילו ביתר כוונה מאדון דאום, כי הם סבורים שבאמת המדינה זקוקה לסיוע משמיים, ובאופן בהול.
אז למה לקשקש, מר דאום? למה להכפיש? למה סתם לכתוב דברים? למה? כי גם אתה חי באוטוסוגסטיה, בשכנוע עצמי ולפיו אתה הוא מייצג הציונות הדתית השפויה? כי רק אתה יודע מה טובתו של האדם הסרוג, למרות שעל פי עדויותיך שלך פנית מזה שנים מהערכים על ברכיהם גדלת? כל זה רק בגלל שב'ידיעות אחרונות' החליטו שדי להם בסרוגה שעל ראשך כדי להפוך אותך למייצג הסרוגים באשר הם?
אז אמנם חנוך, בטורי העבר שלך סיפרת לא פעם על הנטייה המוזרה שלך לשקר ללא סיבה ברורה ולא תמיד בשל צורך מוגדר, אלא סתם כך, נוכל לבלוע התנהלות עיתונאית מוזרה כזו כאשר אתה מדבר על עצמך. מילא. נדע שקיימת בעיה ונתייחס בהתאם, אבל כאשר אתה מדבר על מישהו אחר וקובע לגביו עובדות נסה להתאמץ קצת יותר, שלפחות במקרים כאלה הנתונים יהיו עובדות.
אני יודע שאני נשמע כפרקליטו של חבר הכנסת בן ארי, וזה קורה לי בפעם השנייה בתולדות הטור זה, אך בפעם השנייה אני גם כותב כאן: לא פגשתי את האיש ומעולם לא שוחחתי עמו, גם לא כמראיין. אינני סבור שבן ארי זקוק לסנגוריה שלי. הוא מסתדר לבד. אני כותב את הדברים אך ורק משום שבעבר השני נמצא מישהו מדושן עונג שקיבל בימה מרכזית בעיתון מרכזי ולאחר שטיפס עליה הוא מרשה לעצמו לרסס ירי חסר הבחנה לכל עבר ולפגוע בכל מי שהוא לא הוא עצמו.
מעשה בשטריימל
המקומון הירושלמי של רשת 'מעריב', 'כל הזמן', דיווח לקוראיו על מתנה מיוחדת אותה קיבל הרב אלישיב ליום הולדתו המאה מאחד מתלמידיו - שטריימל חדש והדור. בהמשכה של הכתבה דיווח לנו שי דורון על הסתירה לכאורה בין היות הרב ליטאי לבין היות השטריימל לבוש חסידי, אך תירץ דורון וסיפר שלרב מקורות חסידיים במשפחתו. הוא אף הוסיף שרוכש השטריימל ביקש מהרב אלישיב שיברך עליו שהחיינו, ואכן הרב חבש את השטריימל על ראשו בעת ברכת החמה.
עד כאן הכול בסדר. הבעיה היא התמונה שהצמידו אנשי העיתון לכתבה. תנו מבט:
כן כן, במקום תמונת הרב אלישיב שמו עורכי התמונות של העיתון את תמונתו של הרב שפירא זצ"ל. טעות כזו ספק גדול אם תתרחש כשהדיווח יעסוק בשחקן כדורגל או באחד מראשי משפחת פשע, להבדיל כמובן, אבל כשמדובר ברבנים זה כבר משהו אחר. הרי כולם עם זקנים, כולם קשישים, כולם לבושים אותו דבר, אז מה זה משנה רב כזה או רב אחר???
יעל ויעלון
השר לענייני אסטראטגיה, משה יעלון, התבטא בביקורת מרומזת כלפי ארצות הברית והיחס של מנהיגה לאיראן. הוא אמר שהוא ממליץ לאובמה לאחוז מקל גדול וחזק כשהוא מדבר על איראן.
הדברים של יעלון לא נעמו לאוזניה של יעל דן בגלי צה"ל. היא מעדיפה כנראה שיעלון ימליץ לאמריקאים ללטף את ראשו של אחמדיניג'אד בנועם ולכן זרקה לאוויר את המשפט העוקצני והציני הבא: "זה בסגנון הנעליים הגבוהות... יש לו מן סוג כזה של עצות..."
באמת תודה לך יעל
הערות והצעות ניתן לשלוח ל zitutim@inn.co.il
לגליונות האחרונים: