אנשים שסובלים ממחלות חשוכות מרפא, כביכול, ושאמורים ליטול תרופות עד יומם האחרון מגיעים אלינו "לעשות תשובה", ומשנים את אורח חייהם בכל הרבדים, ואכן זוכים בבריאות
לצערנו, כיום הרפואה מבלבלת קצת בין מהי בריאות ומהי מחלה. ברפואה מוגדר השיעול כסימפטום למחלה, אשר הטיפול בה הוא על ידי מתן תרופות נרקוטיות שמדכאות את מרכז הנשימה במוח וכך מונעות מהגוף את פעולת השיעול.
התרופה מטפלת בסימפטום - בשיעול, אלא שראינו קודם שהשיעול הוא הריפוי. משמע - התרופה מונעת את הריפוי, ובפועל הגורם המזהם נשאר בגוף. כשהאדם יפסיק עם התרופה ולגוף יהיה מספיק כוח – הוא שוב ישתעל. האדם ילך שוב לבית המרקחת לקנות את התרופה, וחוזר חלילה.
הנחת היסוד היא שהמערכת שלנו יודעת לבד כיצד להתרפא. עלינו לתת לה את מיטב התנאים לעשות זאת, וזאת על ידי הקפדה על שמירת חוקי הטבע ושמירה על הבריאות. ואיך אנו אמורים לשמור על הבריאות שלנו? הדרך לשמור על הבריאות נוגעת בכל היבטי החיים. היבטים אלה כוללים תזונה, פעילות גופנית, נשימה, שיטות הירגעות והרפיה, והיבט שכלי ורגשי.
תזונה: נושא רחב ידיים, שעליו אנו מרחיבים בשאר גיליונות 'פנימה'.
פעילות גופנית: חוסר תנועה הוא גורם מחלה ממשי. התעמלות היא תנועה חזקה אשר השפעותיה רבות ומגוונות: היא גורמת להעמקת הנשימה ואספקת חמצן לרקמות, גורמת להזעה שעוזרת לעור לפנות פסולת, מעודדת את הכליות והמעיים להפריש פסולת, מרככת את המתוח ומותחת את הרפוי, מגבירה הזרמת דם ומעוררת.
לבוש: יש להקפיד ללבוש בגדים מחומרים טבעיים. בתהליך חילוף החומרים בגופנו נפלט פחמן דו חמצני דרך הריאות ודרך העור. אם העור עטוף בחומרים סינטטיים שלא מאפשרים לו "לנשום", הגז נשאר בתוכנו וגורם לתופעות כמו עייפות, ישנוניות וחוסר ריכוז. כמו כן, הבדים הסינטטיים מיוצרים מנפט ופחם, ולרוב הם נצבעים בחומרים רעילים שעלולים לחדור לגופנו דרך העור.
הרפיה: ממוקדת וכללית. אחד הגורמים להתפתחות מחלות כרוניות הוא המתח. מתח הוא מצב שבו נוצר עומס מופרז על מערכת העצבים כתוצאה מהצטברות יתר של רשמים אשר קלטו החושים והמחשבה. מערכת העצבים המפעילה את כל שאר מערכות הגוף היא בעלת הספק מוגבל באנרגיה, המכונה אנרגיה עצבית.
ניקוי הגוף מחומרי פסולת ורעלים אפשרי רק כאשר קיימת אנרגיה עצבית תקינה. אם האנרגיה הזו נחלשת - הגוף נחלש ואינו מסוגל לפנות כראוי את הפסולת. הגורמים להחלשת האנרגיה העצבית הם בעיקר אורח חיים שאינו בריא, תזונה גרועה, שימוש בתרופות וגורמי הסביבה. כאשר האנרגיה העצבית אינה מספקת בכדי לפנות פסולת ולאפשר לכוחות החיים בגוף לפעול את פעולתם באורח תקין ומאוזן, גורם הדבר להיווצרות מחלות.
למערכת שלנו יש יכולת ליצור כמות מסוימת של אנרגיה. אם משהו גורם לנו להשתמש ביותר אנרגיה ממה שאנו יכולים לייצר, נוצרת בעיה שמתבטאת במה שמכונה דליפה אנרגטית. הסיבות לכך הן מגוונות: עבודת יתר, חוסר שביעות רצון ממשהו (עבודה, זוגיות וכדומה), עשיית שני דברים בו זמנית, עומס רגשי וקונפליקט. הדרכים לשמור על האנרגיה העצבית הם הגעה לאיזון רגשי ומנטלי; שמירה על הכלל "נצור לשונך מרע", ועל "לא תלך רכיל"; מתן מנוחה לנפש והימנעות מגירויים מיותרים; הימנעות מוויכוחים; הימנעות מביקורת; ולבסוף, "הווה מאיר פנים לכל אדם.
אני תקווה שכולם יתעוררו לתשובה גופנית בחינת תשובה מאהבה, בלי חרב פיפיות בדמות מחלה כרונית המאיימת על צווארם.
* הערה חשובה: אין במאמר זה משום המלצה בריאותית או המלצה לטיפול כלשהו.
** הערה עוד יותר חשובה: אין להפסיק ליטול תרופות ללא פיקוח רפואי.
*** הערה לסיום: כש'פנימה' יצא לאור נתבקשתי לכתוב על ענייני בריאות, ואיכשהו התגלגל המדור להתמקד בתזונה. לכבוד חודש אלול רציתי להרחיב את היריעה ולדבר על בריאות בכלל, בחינת "תשובת הגוף".
לצערנו, כיום הרפואה מבלבלת קצת בין מהי בריאות ומהי מחלה. ברפואה מוגדר השיעול כסימפטום למחלה, אשר הטיפול בה הוא על ידי מתן תרופות נרקוטיות שמדכאות את מרכז הנשימה במוח וכך מונעות מהגוף את פעולת השיעול.
התרופה מטפלת בסימפטום - בשיעול, אלא שראינו קודם שהשיעול הוא הריפוי. משמע - התרופה מונעת את הריפוי, ובפועל הגורם המזהם נשאר בגוף. כשהאדם יפסיק עם התרופה ולגוף יהיה מספיק כוח – הוא שוב ישתעל. האדם ילך שוב לבית המרקחת לקנות את התרופה, וחוזר חלילה.
הנחת היסוד היא שהמערכת שלנו יודעת לבד כיצד להתרפא. עלינו לתת לה את מיטב התנאים לעשות זאת, וזאת על ידי הקפדה על שמירת חוקי הטבע ושמירה על הבריאות. ואיך אנו אמורים לשמור על הבריאות שלנו? הדרך לשמור על הבריאות נוגעת בכל היבטי החיים. היבטים אלה כוללים תזונה, פעילות גופנית, נשימה, שיטות הירגעות והרפיה, והיבט שכלי ורגשי.
תזונה: נושא רחב ידיים, שעליו אנו מרחיבים בשאר גיליונות 'פנימה'.
פעילות גופנית: חוסר תנועה הוא גורם מחלה ממשי. התעמלות היא תנועה חזקה אשר השפעותיה רבות ומגוונות: היא גורמת להעמקת הנשימה ואספקת חמצן לרקמות, גורמת להזעה שעוזרת לעור לפנות פסולת, מעודדת את הכליות והמעיים להפריש פסולת, מרככת את המתוח ומותחת את הרפוי, מגבירה הזרמת דם ומעוררת.
לבוש: יש להקפיד ללבוש בגדים מחומרים טבעיים. בתהליך חילוף החומרים בגופנו נפלט פחמן דו חמצני דרך הריאות ודרך העור. אם העור עטוף בחומרים סינטטיים שלא מאפשרים לו "לנשום", הגז נשאר בתוכנו וגורם לתופעות כמו עייפות, ישנוניות וחוסר ריכוז. כמו כן, הבדים הסינטטיים מיוצרים מנפט ופחם, ולרוב הם נצבעים בחומרים רעילים שעלולים לחדור לגופנו דרך העור.
הרפיה: ממוקדת וכללית. אחד הגורמים להתפתחות מחלות כרוניות הוא המתח. מתח הוא מצב שבו נוצר עומס מופרז על מערכת העצבים כתוצאה מהצטברות יתר של רשמים אשר קלטו החושים והמחשבה. מערכת העצבים המפעילה את כל שאר מערכות הגוף היא בעלת הספק מוגבל באנרגיה, המכונה אנרגיה עצבית.
ניקוי הגוף מחומרי פסולת ורעלים אפשרי רק כאשר קיימת אנרגיה עצבית תקינה. אם האנרגיה הזו נחלשת - הגוף נחלש ואינו מסוגל לפנות כראוי את הפסולת. הגורמים להחלשת האנרגיה העצבית הם בעיקר אורח חיים שאינו בריא, תזונה גרועה, שימוש בתרופות וגורמי הסביבה. כאשר האנרגיה העצבית אינה מספקת בכדי לפנות פסולת ולאפשר לכוחות החיים בגוף לפעול את פעולתם באורח תקין ומאוזן, גורם הדבר להיווצרות מחלות.
למערכת שלנו יש יכולת ליצור כמות מסוימת של אנרגיה. אם משהו גורם לנו להשתמש ביותר אנרגיה ממה שאנו יכולים לייצר, נוצרת בעיה שמתבטאת במה שמכונה דליפה אנרגטית. הסיבות לכך הן מגוונות: עבודת יתר, חוסר שביעות רצון ממשהו (עבודה, זוגיות וכדומה), עשיית שני דברים בו זמנית, עומס רגשי וקונפליקט. הדרכים לשמור על האנרגיה העצבית הם הגעה לאיזון רגשי ומנטלי; שמירה על הכלל "נצור לשונך מרע", ועל "לא תלך רכיל"; מתן מנוחה לנפש והימנעות מגירויים מיותרים; הימנעות מוויכוחים; הימנעות מביקורת; ולבסוף, "הווה מאיר פנים לכל אדם.
מתוקף תפקידי כיועצת בריאות אני זוכה לראות מדי יום נִסים גלויים בכל הקשור ביכולתו של הגוף לרפא את עצמו ממחלות המוגדרות על ידי הרפואה המודרנית כמחלות כרוניות. אנשים שסובלים ממחלות חשוכות מרפא, כביכול, ושאמורים ליטול תרופות עד יומם האחרון מגיעים אלינו "לעשות תשובה", ומשנים את אורח חייהם בכל הרבדים – פיסי (תזונה, פעילות גופנית) ומנטלי (מנוחה, הרפיה, איזון רגשי), ואכן זוכים בבריאות.
אני תקווה שכולם יתעוררו לתשובה גופנית בחינת תשובה מאהבה, בלי חרב פיפיות בדמות מחלה כרונית המאיימת על צווארם.
שנזכה כולנו לתשובה שלמה בגוף ובנפש.
* הערה חשובה: אין במאמר זה משום המלצה בריאותית או המלצה לטיפול כלשהו.
** הערה עוד יותר חשובה: אין להפסיק ליטול תרופות ללא פיקוח רפואי.
*** הערה לסיום: כש'פנימה' יצא לאור נתבקשתי לכתוב על ענייני בריאות, ואיכשהו התגלגל המדור להתמקד בתזונה. לכבוד חודש אלול רציתי להרחיב את היריעה ולדבר על בריאות בכלל, בחינת "תשובת הגוף".