בשבט העולם מתעורר לפרוח ולצמוח. הנבטים הרכים מתחילים להוציא את ראשם מהאדמה, להופיע יופי בעולם, להוסיף תקווה. שבט מגיע ואיתו פריחת השקד, פריחה יפיפייה.
בעיצומו של חורף, בחוץ קר ובחסדי ד' גשם, וכולם בהתכנסות הביתה פנימה.
העצים חשופי ענפים ובלי עלים, בחוץ השקד פורח. איך הוא יודע? מתמלא לו בפרחים עדינים לבנים. נראה מרחוק כענן ורוד עדין. מקדים את זמן הפריחה של כל העצים.
עצי השקד מלמדים אותנו לחיות את הזמן. הם מלמדים אותנו שבעומק החורף הקשה, הקור והשלכת - יש תקווה. בראש השנה לאילן אנו מתחילים מהלך ארוך שמתחיל כעת, בשבט, וממשיך מחג לחג.
ט"ו בשבט חל חודש לפני פורים וחודשיים לפני פסח, חג האביב. השמש שהייתה רחוקה מאיתנו במהלך החורף מתחילה לחמם, להתקרב אלינו. אמנם נרגיש את עוצמתה רק בעוד חודשיים, בניסן, אבל ההתחלה כבר כאן. ייקח עוד זמן רב עד שנזכה לפרי השקד עצמו, שהרי השקד פורח בזריזות רבה אך מבשיל רק בסוף הקיץ, אבל עננות ורודה, תחילת פריחה, תקווה עדינה, התעוררות תרדמת החורף כבר מופיעה בעצים.
חגיגת סדר ט"ו בשבט כמנהג המקובלים, מובילה אותנו מסדר ט"ו בשבט מהלך של שישים יום להתכוננות לליל הסדר של פסח. פרשות השבוע שאנו קוראים החודש, בספר שמות, גם הן לוקחות אותנו לסיפור יציאת מצרים. אנחנו יוצאים מהחורף לעבר פסח, חיבור מיוחד מצמיחה לגאולה.
ט"ו בשבט הנחגג כחג הוא נקודת זמן מיוחדת לדורנו, דור של חזרה לארץ ישראל, דור של צמיחה, דור של נטיעת אילנות בארץ ישראל, של שפע, של פרי. זה לא רק חג של האילנות הצומחים או של הילדים הצומחים. כולנו שואפים לצמוח. ביום הזה כדאי ללמוד מהעצים, כדאי ללמוד מילדים, עצה ועוצמה, ולהתחבר לסוד הצמיחה והשמחה.
העצים יודעים מתי לפרוח. הם ספגו מספיק קור בעומק החורף, וכשהם מרגישים שהשמש מתחילה להתקרב ולחמם הם מתעוררים מתרדמת החורף, לובשים עליהם גלימת פרחים ומחייכים אלינו. כותב רבי נחמן: "וצריכים להכריח את עצמו לשמוח בכל מה שיוכל, ואם לפעמים דעתו מבולבלת ואינו יכול בשום אופן לשמח את עצמו - אז עצתו שיעשה את עצמו כאילו הוא שמח. ואף על פי שבתחילה עדיין אין השמחה באמת בלב, אף על פי כן על ידי שעושה את עצמו כאילו הוא שמח, על ידי זה יזכה אחר כך באמת לשמחה" (שיחות הר"ן ע"ד). ואנחנו פוצחים בחגיגת יום הולדת לשקדייה שמחייכת אלינו בפרחים מרהיבים.
בהתבוננות בעצים נגלה שבכך שהשקד פורח הוא מביא איתו בשורה חדשה, שמחה חדשה. אחרי הפריחה יופיע פרי שתחילתו מר וקליפתו קשה ורק בסוף, אם נצליח לפצח את המעטפת, נגלה בזמן ההבשלה פרי רך ועדין בטעמו. התעוררות שמתחילה כעת ותמשיך הלאה במהלך חודש שבט עד להתעצמות השמחה בחודש אדר, ומכוח השמחה לגאולת ניסן. יש מה ללמוד מהעצים, גם בחורף ובקור, בקושי ובחושך, להוסיף יופי ופריחה. גם אם הפרי עוד רחוק, להוסיף אופטימיות ורודה, לחייך אל הסביבה ולהאמין שהפרי יגיע.
בימינו ט"ו בשבט הוא חג פירות האילן, וב"ה שזכינו לחיות בשפע שכזה. מילדותי זכור לי החג עם דמות קטנה שיצרנו מפירות. תפוח ותפוז לראש ולגוף, עיניים צימוקים, אף שקד, פה דובדבן וכובע ברט מדבלה. והשמחה רבה.
ישנם פירות שנאֹכל בהם את החוץ וגם את הפנים כמו תפוחים, או תותים, יש פירות שנאכל רק את החוץ כמו זיתים ותמרים, ופירות שנאכל רק את הפְנים כמו רימונים, אגוזים ופרי הדר. הפירות שרק את תוכם נאכל מאפשרים לנו "לחגוג" וליצור על הקליפה שלהם. אגוזים, פיסטוקים ובוטנים וכמובן שקדים – כולם בקליפתם יכולים להשתתף בחגיגת ט"ו בשבט יצירתית וצבעונית. שתזכו להתעורר ולהתחיל ליצור ולצמוח.
זרשקדים, אגוזיםובוטנים מדהיםוטעים
חומרים:
שקדים, אגוזי מלך ובוטנים בקליפתם
שיפודים
צבעי אקריליק
לחיזוק - דבק חם
לשדרוג - לכה שקופה
אפשרות נוספת לצביעה - תרסיס צבע
מתחילים ליצור:
נועצים שיפודים בקליפת הבוטנים. באגוזי המלך יש נקודת חיבור בין שני חלקי הקליפה אשר לשם ניתן לנעוץ את השיפוד.
כדאי לחזק בנקודת החיבור בדבק חם. אפשר להכין זר טבעי ללא צביעה, ולסדר באגרטל. אפשר לצבוע בצבעי אקריליק את ה"פרחים" ואת ה"גבעולים" - וקיבלנו זר מדהים וטעים בכד או באגרטל.
אגוזים צבעוניים למרכז שולחן
קישוטים, תותים, חיפושיות ועוד.
חומרים:
אגוזי מלך, אגוזי לוז, שקדים בקליפתם
צבעי אקריליק
מתחילים ליצור:
צובעים בצבעי אקריליק את האגוזים, מעטרים ומקשטים בצבעים עליזים. שכבת לכה שקופה מעל מחזקת ומדגישה את הצבעים. מניחים בקערה לקישוט או יחד בקערה עם פירות העונה.
אפשר לצבוע את אגוזי המלך בצבע אחד, במעברי גוונים, כתותים, כחיפושיות ועוד.