השר משה יעלון בסיור בבקעה
השר משה יעלון בסיור בבקעהצילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

פרסום ראשון. שר הביטחון משה (בוגי) יעלון חתם על אישור התב"ע לישוב חמדת שבבקעת הירדן, לאחר 19 שנים בהן היה הישוב מוקפא למעשה.

גורמים בסביבתו של יעלון אמר כי "בזמן שאחרים צועקים, שר הביטחון עושה. הוא לא מחפש כותרות אלא את טובת ההתיישבות. מצד אחד הוא נלחם בטרור ביד ברזל, ומצד שני פועל לחיזוקה של ההתיישבות".

בראיון לערוץ 7 מספר שלום קופרמן, חבר מזכירות חמדת ואחד מוותיקי היישוב על התחושות עם פתיחת אפיקי הבנייה וההתרחבות של יישובו.

"חמדת מונה כארבעים משפחות. אנחנו לקראת הליכי בניה של שכונה חדשה. יש שכונה ותיקה שפחות הקפידו בה אם התב"ע בתוקף או לא. לעומת זאת היום ללא תב"ע בתוקף לא ניתן לקדם את בניית הישוב, וכל בניה מוגדרת כבניה לא חוקית, מה שמקשה עלינו כשומרי חוק, ועל המדינה מלסייע לנו בבניית תשתיות. כל אלה התעכבו בגלל שהתב"ע לא הייתה מאושרת. לכן האישור הזה פותח לנו את כל האפשרויות לפתח את חמדת ואת הבקעה".

ממשיך קופרמן ומספר על משפחות הממתינות לבנות את ביתן בישוב, מעבר למשפחת המבקשות להיקלט בקרבו בישוב שעד כה לא יכול היה לבנות בתים עבורן. גם מוסדות כמו בית כנסת, גן ומעון מצויים כעת בקראוונים ולא במבנה קבע. זאת לבד מכבישים ותשתיות שאיש לא פיתח ולא טיפל בהם מזה כעשרים שנה וכעת הדברים יתאפשרו.

חמדת: בונים ומתפתחים אחרי יותר מעשור של הקפאה
חמדת, מאי 2015

"כישוב של שומרי חוק שרוצים לפתח את הבקעה ואת הארץ כולה, זה עיכב אותנו. לא יכולנו לערוך חוזים לקניה ומכירה של בתים. זה עיכב את כל פיתוח החיים כאן. כעת מגיעה תודה גדולה לשר הביטחון ולראש המועצה שלנו, דוד אלחיאני, שלחץ על זה. השר יעלון לקח על עצמו את המשימה הזו מאז שנכנס לתפקידו כדי לאפשר לנו לחיות ולהתפתח", אומר קופרמן ומוסיף את תרומתם של תנועת 'אמנה' והעומד בראשה, תנועה שהשקיעו גם הם בקידום אישור התב"ע ואף בנו את בתי הישוב.

כשנשאל מה מנע את מתן האישור עד כה מציין קופרמן כי אין לכך סיבה של ממש. "לא הייתה שום בעיה. אנחנו על שטחי מדינה. גם מבחינה תכנונית לא הייתה שום בעיה, וניתן היה להעביר את התב"ע לפני עשר שנים. כעת היה מתבקש לבצע כמה שינויים כי החוק מתקדם והיה צריך לקבוע כמה תקנות חדשות".

לזאת מוסיף ומעיר קופרמן כי המציאות ביהודה שומרון ובקעת הירדן היא שהליך תב"ע מתבצע בכמה וכמה שלבים ובכל שלב ושלב האישור מגיע עד ללשכת שר הביטחון ולאחר אישורו יורד להמשך הליכים, כך בין שבעה לעשרה שלבים שונים.

"לא היו שם שטחים של מישהו, נפקדים או אחרים. היה צריך את הרצון הזה", הוא אומר וכשהוא נשאל אם התחושה בבקעת הירדן היא שקיימת התקדמות לקראת אפשרות של החלת הריבונות הישראלית על האזור, כפי שעלה משמועות שריחפו בעת האחרונה.

קופרמן משיב, "אנחנו מאמינים באמונה שלמה שכל חלקי א"י שייכים לנו, בין אם שטחים ששחררנו ב-48 או ב-67 ובין אם מה שנשחרר בעתיד, הכל צריך להיות בריבונות של עם ישראל. אנחנו שמחים בזה, והבעיה היא שאם רוצים להחיל את החוק בצורה כזו שרק החובות והתקנות והדברים המעיקים יחולו, אבל הדברים האחרים, הסוכריות, לא יחולו עלינו, זה קצת בעייתי. הבקעה בנויה מחקלאים ברובה, ואם המשמעות של הריבונות היא פגיעה בחקלאים אז אנחנו בבעיה".

עם זאת הוא מוסיף: "אני חושב ששר הביטחון וראש הממשלה הם אנשים שאוהבים את הבקעה ואת העם ורוצים את טובתנו, ופועלים לכך שבקעת הירדן תהיה בריבונות מלאה של מדינת ישראל. אני יודע שיש להם קשיים ואני סמוך ובטוח שיעשו את עבודתם בצורה הטובה ביותר למען עם ישראל".