
הפרשן המשפטי של העיתון הכלכלי 'דה מרקר' מבית 'הארץ', עידו באום, טוען במאמר שפרסם הבוקר (שני) בעיתונו, כי שרת המשפטים יוצרת שינוי בדרכה של מערכת המשפט.
"מי שהופתע מהחלטת בג"ץ שלא לאפשר למצעד הגאווה בבאר שבע לעבור ברחוב ראשי בעיר, לא הבחין כנראה בשינוי הטקטוני הדרמטי שעבר על מערכת המשפט כולה בשנה האחרונה", כתב באום.
לטענתו, "בלי לזלזל ברעש שעושה שרת התרבות, מירי רגב, המהפכה שתשנה את התרבות בישראל מתרחשת דווקא בבתי המשפט - ותוצאותיה כבר מורגשות. באולמות שבהם נקבעות נורמות שמכתיבות את חיי החברה, הכלכלה והפוליטיקה הישראלית, מחוללת שרת המשפטים, איילת שקד, שינוי יסודי".
באום הוסיף בטור הפרשנות, "מתחילת כהונתה של שקד, לפני כשנה וחצי, מונו יותר מ-120 שופטים בערכאות שיפוטיות שונות - וזו רק ההתחלה. קצב המינויים של שקד כנראה גבוה יותר משל כל שר משפטים שקדם לה. היא עובדת בשיתוף פעולה מלא עם נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, ועם אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין".
"לכך הוסיפו את העובדה שלראשונה בתולדות הוועדה למינוי שופטים, אין בה שום חבר כנסת מהאופוזיציה - וכך יוצא שהמינויים של שקד עומדים לפחות באחד משני הקריטריונים הבאים, אם לא בשניהם יחד: הראשון - יעילות שיפוטית והתאמה לתפקיד. השני - אידיאולוגיה שיפוטית שמרנית. שקד רוצה את השופטים שלה שמרנים, ובדרך כלל זה מצליח לה", הוסיף.
באום קובע, "המציאות מראה התיישרות איטית אך ברורה של מערכת השיפוט לפי תפישת העולם השמרנית של שקד. פחות התערבות, יותר זהירות. בית המשפט העליון - שאינו מגוון מספיק עדיין לדעתה של שקד - מגיב כבר כיום בדחיינות לבעיות המצויות בלב החברה הישראלית. כבר התרגלנו לכך שבג"ץ נזהר בכבוד הממשלה במקרי התנגשות בין זכויות אדם לבין ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה. בסוגיות חברתיות, בג"ץ נזהר בגלל ההשלכות התקציביות; אפילו בנושאים שבלב הקונצנזוס הוא נזהר.
"לא צריך להיות בלש כדי להבחין ששופטים שאינם 'בראש של שקד' לא צולחים את ועדת המינויים. דוגמה מובהקת היא של פרופ' ברק מדינה, מי שהיה דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. איש אינו חולק על כך שמדינה הוא עילוי משפטי ואחד החוקרים הבולטים בארץ בתחום המשפט הציבורי. מדינה הוצע בעבר כמועמד לבית המשפט העליון, אך לא מונה — והגיש באופן חריג את מועמדותו לשופט מחוזי. למרבה התדהמה, כבר שלושה סבבים שוועדת המינויים לא בוחרת בו. שקד מעולם לא פגשה בו, אך ככל הידוע, הוא מצטייר בעיניה כלא־שמרן - ולכן אין לו סיכוי", מציין באום.
"המהפכה השיפוטית שמניעה שקד תבטיח תקופה ממושכת של מערכת משפט שמרנית ובלתי־מתערבת. בנאומה השבוע בלשכת עורכי הדין מתחה שקד ביקורת על חברי כנסת שעותרים לבג"ץ נגד מדיניות הממשלה. 'פוליטיקה של עתירות היא התנהלות נפסדת', אמרה. שקד אמנם מתנגדת לחוק שיחסום חברי כנסת מהגשת עתירות - אבל היא ממילא מחסלת את הסיכוי להצלחת העתירות הללו, באמצעות הרכב בג"ץ שמרני", מוסיף באום.
לדבריו, "עד סוף 2016 תרכיב שקד את רשימת השופטים שימלאו ארבעה מושבים בבית המשפט העליון. דבר אחד בטוח: זו תהיה רשימה של שופטים שמרנים לא־אקטיביסטיים בעליל. למשל, בכל הקשור בעתירות של חברי כנסת, השופטים ששקד תמנה יגיעו לעליון עם החלטה מוכנה מראש: העתירה נדחית משום שהעותר הוא חבר כנסת וקיימת בידיו האפשרות לפעול במישור הפרלמנטרי".
