סודות מושתקים מבית העלמין - הערות

בבית המשפט יש נסים גלויים, בארה"ב יש אדונים חדשים, בשמאל יש נורמה מוסרית משונה ובטלוויזיה יש תכנית אחת טובה. הערות טרם שבוע טוב

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"א בסיון תש"פ

שבוע טוב
שבוע טוב
צילום: ISTOCK

חינוך אמריקאי

מסתבר שבארה"ב התפתחה נורמה מעט מוזרה. נכון, אירוע מותו של ג'ורג' פלויד היה הרג טראגי, אבל מה שקרה אחריו הוא תסריט מעט משונה.

המונים פרצו לרחובות, תקפו עוברי אורח תמימים באלימות, ניפצו חלונות ראווה, בזזו חנויות, שרפו מכוניות, הטילו אימה ברחובות ובערים וזכו לתקשורת אוהדת בארה"ב ובעולם. שוחרי זכויות האדם שכחו שגם לבעלי חנויות, לאזרחים תמימים ואפילו לשוטרים יש זכויות.

אם לא די בכך הרי שהתגובה של המותקפים משונה לא פחות. אינספור סרטונים הופצו בעולם המקוון, ובהם לבנים (אין דרך לא גזענית לומר את זה. איך נקרא להם? בהירי עור?) כורעים ברך ומשתחווים בפני שחורים (כהי עור נשמע יותר נאור? אז שיהיה כהי עור). בקבוצות ובבודדים, במדרכות ובפארקים עצרו הבהירים את שגרת יומם וכרעו ברך בהכנעה אל מול הכהים יותר. לעיתים הם ממש נדרשו לכך באלימות ובאיומים באמצע ריצת בוקר או סתם בעת הליכה לטיול או לעבודה. לא פעם לא הסתפקו הכהים בכריעה והשתחוויה ודרשו שנעליהם יזכו לנשיקה מצידם של הבהירים המבוהלים והחוששים לגורלם.

התופעה הזו של כריעת ברך בפני ההמון שהחליט שביזה, הרס ואלימות זו תגובה לגיטימית להרג של אזרח שחור, היא בהחלט מוזרה, אבל משום מה היא קיבלה תהודה והפכה לנורמה סבירה בארצות הברית של אמריקה.

נדמה לי שזו השעה לבקש מהאמריקאים בקשה קטנה: את הנורמות שלכם, להשתחוות ולהתרפס בפני מי שאלים, פורע ובוזז, תשאירו אצלכם. זה יותר מדי דומה לתכניות המדיניות השונות שהנפקתם עבורנו, להתרפס, להשתחוות, לתת ולהרכין ראש בפני הפורע, הרוצח והבוזז. אז זהו, אל תנסו לחנך אותנו על פי הנורמה המעוותת הזו, ובעיקר אל תמליצו לנו לחלק עם הרוצחים והבוזזים את מעט הארץ שיש לנו. תודה.

תקשיבו להם ותרחמו קצת

אם יצא לכם לצפות בכתבתו של צבי יחזקאלי (חדשות 13) על עמדת הפלשתינים שברחוב לקראת החלת הריבונות, אני מקווה שלא דילגתם על מה שהם חושבים על הרש"פ.

נעזוב לרגע את השאלה הלא מבוטלת איך להתייחס לרצונם של יותר ויותר פלשתינים לקבל תעודת זהות ישראלית. בהחלט סביר להניח שאם תעודת תושב תעניק להם את זכויות העבודה והאזרח הם יסתפקו בה, אבל נשאיר את הדיון הזה למדינאים, מומחים ומבינים.

מה שלא ניתן היה להתעלם ממנו הוא מה שסופר שם על האופן שבו מתנהלת כלפיהם הרשות הפלשתינית עם הראיס אבו מאזן ושלוחיו. צבי יחזקאלי חימש את עצמו במצלמה נסתרת ושמע אותם מספרים 'הם רוששו אותנו', 'הם גונבים אותנו', 'כולם כלבים' ושאר מחמאות שמלמדות על מעט ממה שעובר על אזרחי הרש"פ תחת המגף הרש"פי.

אז שוב אני שואל אתכם, אחיי השמאלנים, למה עשיתם להם את זה? מדובר בבני אדם כמוני כמוכם, אז למה הבאתם עליהם את הצרה הזו, את העול והשיעבוד הזה? ועכשיו כשאתם שומעים עוד ועוד עדויות שמבצבצות מהשטח, אף אחד מכם לא מוצא לנכון לפנות לבית דין בינלאומי כלשהו לזכויות אדם? להקים עמותה או ארגון זכויות שיילחם נגד תופעת רמיסת כבודם וחייהם של אותם פלשתינים פשוטים? בנוסף לכל זה, אתם גם רוצים לדון אותם לחיי עוני מחפירים שכאלה במדינה שזו ההתנהלות החוקית בה? כשמעליהם מאפיית המוקטעה מתעשרת ומתרווחת בכורסאות הזהב שלה? איפה הרחמנות, איפה?

סיור בבית העלמין

קברני עולם התקשורת הם אנשים שתקנים, כי ככה זה במקצוע. כדי לקבור סיפור צריך פשוט לשתוק, לא לדבר עליו, לא לדון בו והוא ייקבר מעצמו. אין אפילו צורך לפזר עליו עפר.

כזה הוא הסיפור שהעלו אראל סג"ל וגדי טאוב ב-103FM כששוחחו עם עו"ד דוד פטר, חוקר בפורום קהלת על מי שקובע כאן את מדיניות ההגירה, כלומר קבלת וקליטת מסתננים\מהגרים לארצנו הקטנטונת.

חפשו את הריאיון המלא ברשת, אבל מאחר ויש חלילה חשש שמא תתעצלו אספר זאת כאן בקצרה: ד"ר עמרי בן-צבי הוא האחראי במשרד המשפטים על מדיניות ההגירה של מדינת ישראל. במאמר שפרסם פרס ד"ר בן צבי את תפיסת עולמו ולפיה על ישראל להפסיק לקבוע את מעמדו של מהגר על פי חוקיות נוכחותו כאן, ולהחליט שהמדד לזכויותיהם של מהגרים תהיה כוונתם להשתקע כאן. כלומר מסתנן מאפריקה שהגיע באופן בלתי חוקי אבל מעוניין להישאר כאן לטווח ארוך הרי שעלינו לקבל אותו ולהרעיף לו מטובה של ארצנו ומולדתנו. חוקים? עזבו שטויות. מיותר.

בן-צבי מגדיר את המדד שלו לקליטת מהגרים כשיקולים ערכיים נורמטיביים, לעומת שיקולי החוק שיש לשים אותם בצד. אתם הבנתם את זה? יש כאן אנשים שלא נבחרו על ידי אף אחד ומשוכנעים שמותר להם למעוך את החוק ולקבוע במקומו סטנדרט נאור ומתקדם, כלומר הסטנדרט שלהם.

עכשיו תגידו נו מילא, היהודי כתב איזה מאמר. מה זה כבר משפיע? אז זהו, שתחת ידיו של האיש עוברים צוערי משרד המשפטים השתלמויות ובהן הוא מלמד אותם את תפיסותיו. ככה הדור הבא של היועמ"שים יידע היטב שרק המדד שלהם הוא הנאור והצודק ולעזאזל החוק.

ניתן לשער שאם הסיפור הזה היה מתאים לאג'נדות מסוימות של עיתונאים מסוימים הייתם גם שומעים עליו, אבל סיפורים שכאלה הקבורה יפה להם, שלא תדעו.

חחחחחחוק

וגם את זה גילה לנו עו"ד פטר בשיחה עם טאוב וסג"ל, אבל ספק גדול אם שמעתם על זה כי קברני התקשורת לא רצו שתשמעו: אותו ד"ר עמרי בן-צבי הצליח בתוקף חוסר סמכותו גם לבטל חוק בישראל, את החוק שנועד למנוע ממחבלים קצבת זכויות כמו ביטוח לאומי ושאר תופינים שישראל מעניקה לאזרחיה.

מסתבר שיש אמנם חוק כזה, אבל ד"ר בן-צבי חושב שמדובר בחוק בעייתי שיוצר טראומה למחבל שנותר ללא מעמד ולכן כדי שהחוק יהיה חוקתי היועמ"ש הוא שיכריע בכל מקרה שבו שר הפנים מחליט לשלול זכויות ממחבל. הבנתם את זה? יש חוק, אבל הוא לא ממש קובע. מי כן קובע? דווקא הפקיד שלא נבחר על ידי העם, כלומר היועמ"ש, ששיקוליו הם הנאורות הבלעדית.

ועוד מגלה לנו עו"ד פטר שד"ר בן-צבי כל כך דואג לאומללותו של המחבל נטול הזכויות, עד שמצא עבור האומלל פתרון עוקף שלילה: אם שר הפנים יחליט על שלילת תושבות נקבל זאת במקרים מסוימים, אבל במקום התושבות שנשללה למחבל נעניק לו הגדרת מעמד חדש שמעניקה לו זכויות סוציאליות, אשרת עבודה ועוד.

וגם הפרט הזה נקבר בשורה ארוכה של קברי אייטמים בבית העלמין של התקשורת. יהי זכרו ברוך אבל לא מדובר ולא מדווח.

ניסים גלויים בבית המשפט

עוד עניין קטן שעלה מאותה שיחה של סג"ל וטאוב עם עו"ד פטר: אתם בוודאי זוכרים ששוב ושוב מספרים לנו שהתיקים הנידונים בבית המשפט מגיעים אל השופטים באורח אקראי. אין יד מכוונת ואין חלילה ניסיון להתאים תיק לשופט כדי להוביל לפסיקה כזו או אחרת. ככה הם אומרים ומספרים ואנחנו צריכים להאמין לעניין. אז זהו, שלפעמים קורים ניסים בין כותלי היכל הצדק והנה אחד מהם:

מסתבר שכמעט כל דיוני בית המשפט העליון על סוגיות מסתננים\מהגרים הגיעו באורח פלא דווקא לשני שופטים מסויימים, השופט פוגלמן והשופטת דפנה ברק-ארז, הפרוגרסיביים ביותר מבין 15 שופטי העליון. מקריות מדהימה. יד הגורל הנעלמה ועצומת העיניים כיוונה שכל התיקים יידונו דווקא אצלם ויניבו תוצאות דומות.

אגב, תשאלו למה רק כמעט כל התיקים ולא כל התיקים. הסיבה פשוטה: מסתבר שיש 4% מהתיקים שהגיעו לשופטים אחרים. בדיקה של עו"ד פטר גילתה שממש במקרה זה קרה כשהשופטים פוגלמן וברק-ארז היו בחופשה...

הרז שרזי גילה

במסגרת הדיון הרדיופוני על החלטת בג"ץ לפסול את חוק ההסדרה התגלה לכולנו שגם במערכת המשפט יודעים את הסוד שכולם יודעים אבל לא כולם רוצים להודות שהם יודעים: שש...שש... אל תגלו, אבל מסתבר שבית המשפט העליון מוטה פוליטית... בטח לא ידעתם, אז עכשיו אתם יודעים, אבל תשמרו את זה בסוד, אה?

רזי ברקאי, ראיין את עו"ד אביגדור פלדמן, הנחשב לאחד מבכירי עולם המשפט, שהסביר עד כמה מוצדקת החלטת השופטים שמחזירים לחיי כולנו את המוסר והצדק כשהפסיק את גזל הקרקעות הנורא בחסות חוק ההסדרה, ואז עצר רזי ברקאי את שטף הדיבור ואמר לעו"ד פלדמן: "בקצה, אביגדור, אחרי כל הטיעונים המשפטיים, מה שאתה אומר הוא שמדובר בשטח שהוא קלף מיקוח ושביום מן הימים צריך להחזיר אותו". על המשפט הזה השיב עו"ד פלדמן בפנינה הבאה: "זה מה שגם בג"ץ חושב ואומר לא אתן למדינה לקבוע עובדות בשטח".

רזי זיהה את המוקש בדברי הפרקליט הבכיר וניסה לברר אם המשמעות היא שמדובר בפסיקה פוליטית. פלדמן, אולי נבהל ממה שאמר, ניסה להסביר וקצת להתפתל. זה לא שבית המשפט אומר שצריך להחזיר אלא להסדיר את השטח, נימק פלדמן. מסתבר שבתוך שניות השתנו ההגדרות מ'בית המשפט חושב שיו"ש הם קלף מיקוח שצריך להחזיר' ל'שטח שצריך להסדיר'. נדיה קומנצ'י לא הייתה מבצעת את הפיק-פלאק הזה טוב יותר ומהר יותר.

למען היושר ההיסטורי

כשהם נושאים דגלי אש"ף ודגלים אדומים עם סמלה של ברית המועצות הפגין השמאל הרדיקאלי במוצאי השבת הקודמת בלב תל אביב נגד החלת החוק הישראלי על ישובי יהודה ושומרון. גזלנים וגנבים הם צעקו שם כלפי המתיישבים והישובים בעוד הם ניצבים מרחק עשרות בודדות של מטרים מהכפר סומייל, אחד משבעת הכפרים הערביים עליהם הוקמה תל אביב. לחיי הצדק, המוסר והיושר.

עוד ניפגש

אפשר לפזר דברי ביקורת על אלמנטים טלוויזיוניים הדורשים שיפור, אפשר אבל לא חייבים כי בשביל סדרות כמו 'עוד ניפגש' קיימת הטלוויזיה.

להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com

לעוד כמה הערות קודמות:

הורסים אותנו מבפנים

נאום בר אילן יוצא לדרך

השופטים העליונים באמת עליונים

סיפורי צללים ופרשות נעלמות

השמאל מאבד את הקלאסה