קראתי בעיון ובהתרגשות את החוברת החדשה של הרב יגאל לוינשטיין - "משפחות חדשות?". מי שכיכב בכותרות העיתונים שוב ושוב כשכינה להט"בים כסוטים מגלה בחוברת החדשה אמפתיה כנה ואוהבת למי שמתמודד עם משיכה לבני מינו.
אמנם מעבר לאמפתיה המרגשת - הרב לווינשטיין מכיר בעובדה שהומוסקסואליות אינה תאווה מתועבת הנוצרת בשל חוסר שובע מיני, מלהט יצרי מוגזם ומרדני או כתוצאה ישירה של השפעה תרבותית רעה - אלא מדובר בנטיית נפש קבועה ויציבה שאצל רבים אינה ברת שינוי.
זוהי דרמה גדולה בעולם הרבני האולטרה-שמרני. וזו נקודת מוצא משמעותית לדיון. הרב לוינשטיין לא מעוות את העובדות כדי שיתאימו לעולם הערכי שלו אלא מסתכל למציאות בעיניים ובונה את סולם ערכיו בהלימה למציאות נוכחת.
הרב לוינשטיין: "כיום ניתן לראות שקיימת נטייה כזו שאיננה תוצאה של תאווה או יצרים בלבד. יש ילדים טהורים ובנות נפלאות שגדלים בבתים ישרים והגונים, שמעולם לא חוו פריצות ומעולם לא ראו דברים שאינם ראויים, והם מוצאים בנפשם העדינה והרגישה נטיות כאלו. דבר נוסף שהתחדש הוא ההתפתחות בתחום רפואת הנפש בפסיכולוגיה המודרנית. זה החל מתהליך המעבר מהמחשבה שנטייה זו שייכת רק לאנשים מושחתים ובעלי תאווה, להבנה שמדובר על נטייה שאנשים לא בחרו בה".
בניגוד לרב שלמה אבינר שקבע, בזמנו, כי יש הצלחה של 100% בשינוי האוריינטציה המינית – אצל הרב לוינשטיין ישנה הכרה כי אחוזים ניכרים כלל לא יכולים לשנות את נטייתם. "ישנם כשלושים-ארבעים אחוזים שלהם לא ניתן או שלא מצליחים לעזור. זה מסובך ועצוב מאוד מאוד", כותב הרב לוינשטיין.
כמובן שאין הוא רואה בנתון הזה סעיף להיתר או להקל והוא קובע בפסקנות כי "זה לא מתיר לחיות נגד מגמתה של התורה, נגד הופעת צלם א-להים". אך עדיין זוהי אמירה דרמטית ברמה החינוכית. שכן התלמיד שניסה לשנות את נטייתו ולא עלה בידו, יכול להבין, סוף סוף, שהוא שייך ל-40 האחוזים שלא מצליחים לשנות את נטייתם.
זה חוסך ייסורי מצפון ורגשות אשם נוראיים. כבר אי אפשר להאשים את הילד או התלמיד ולהטיח בו: "לא עשית מספיק, לא התאמצת, אם היית רוצה היית יכול!" - אלו אמירות שמתמודדים רבים חשופים להן בתוך הבית פנימה, מול הרב או המחנכת, והן גורמות לדחק נפשי וסבל רב. הקביעה של הרב לוינשטיין, בהקשר הזה, חשובה מאין כמותה ועתידה לייצר רווחה נפשית למתמודדים רבים.
מבלי להיכנס לשאלה כיצד קבע הרב לוינשטיין את האחוזים הללו ומה המיהמנות המדעית של הנתונים שהציג – עדיין 40% זו מציאות נוכחת מאוד, לא שולית ולא מבוטלת. 40% לא יכולים לשנות את נטייתם המינית. ומכאן אפשר לדון במשמעות הערכית, המוסרית או הרוחנית של הנתון המטלטל הזה.
את מרבית החוברת הקדיש הרב לוינשטיין להסבר תיאולוגי-רוחני-מוסרי המנסה להשיב מדוע האופציה של "משפחות חדשות" ומימוש המשיכה לבני אותו המין פסולים מכל וכל, הם נגד מגמתה של תורה והם מעשה אנטי מוסרי.
הסברה תיאולוגית-שמרנית היא משימה חשובה ביותר, שכן הלב הרגיש של בני האדם קשוב לסבל, לבדידות ולכאב של המתמודדים הרבים, ומנגד איסורי התורה והמסורת היהודית רחוקים מאוד מלהתאים לאלטרנטיבה שהקהילה הלהט"בית הממוסדת מבקשת לכונן.
אשר על כן הסברה עמוקה, המניחה את הדעת, עשויה לתת כח להתמודדות האישית המייסרת של מי שנתבע לחיות חיי נזירות עד אחרית ימיו. ואולי גם להוות אלטרנטיבה מוסרית ומגדלור ערכי ורוחני אל מול העולם המערבי והפרוגרסיבי "נטול הקריטריונים למוסר ואמת". אך כאן, איך לומר, ההסברה התיאולוגית של הרב לויינשטיין לא משכנעת דיה. (מציע לקרוא את יואב שורק או ניר מנוסי כדי לראות כיוונים אחרים, עמוקים וקוהרנטיים המציבים אלטרנטיבה שמרנית לשיח הלהט"בי). אני מבקש להציב כמה נקודות שראוי שהרב לוינשטיין יתייחס אליהן כדי להציב תיאולוגיה שמרנית משכנעת דיה:
1. ברמת הפרט – מעבר לאמפתיה – מה אתה מציע? מה כן? רק נזירות? ואם הכיוון הוא נזירות – אלו כלים יש לרב או המחנך להעניק לתלמיד המתנזר? איך חיים כך? איך אפשר לתבוע את זה מהתלמיד בלי דוגמה אישית? זה אפשרי? יש אנשים שעשו ועלתה בידם? אולי דרכם אפשר ללמוד איך עושים זאת? או שמדובר ב"נזירות בקריצה" – דהיינו תעשה מה שתעשה העיקר שלא נראה את זה במרחב הציבורי (מכיר רבנים שכך מדריכים את תלמידיהם).
2. גם אם חוזרים אלף פעמים על המילה "לא מוסרי" זה לא משכנע – אם לא תסביר למה זה לא מוסרי. ואם הכוונה שכל מה שנגד רצון ה' הוא לא מוסרי – אזי יש רשימה ארוכה, תרי"ג מצוות ועוד תילי תילים של הלכות, שכל מי שעובר עליהן הוא לא מוסרי – מדינה שמאפשרת חילול שבת היא לא מוסרית, צבא שחייליו לא מניחים תפילין הוא לא מוסרי, אנשים שלא מקפידים בדיני ממונות או בהלכות לשון הרע ועוד ועוד.
3. אתה יוצא חוצץ כנגד "המיעוט (הלהט"בי) הכופה את ערכיו על הרוב" – זה ניתוח לא מדויק. אם נלך למשאל עם אני משוכנע שהרוב הישראלי יצביע בעד שוויון זכויות (ובמילא שוויון בערכים), אפילו בסקר הגדול של ערוץ 7 מסתבר שרוב הציבור הדתי בעד מתן זכויות ללהט"בים ובעד קבלתם לקהילה הדתית, קל וחומר הציבור הכללי. ולכן אתה מתקן בהמשך החוברת "התא המשפחתי הוא ערך יסודי מהותי, מן המוסר היהודי. ומכונן בעם ישראל, וממילא הוא נמצא למעלה משאלות של רוב ומיעוט". אם זה למעלה משאלה של רוב ומיעוט אז אי אפשר להחזיק במקל משני קצותיו. הנה אתה בעצמך מציג עמדת מיעוט הכופה את ערכיה על הרוב.
4. "כשאדם חווה בחייו איך שני הפכים אינם סותרים אלא הם שני צדדים שונים של אותו אחד, של אותה נשמה אחת - הוא לומד להתבונן כך על כל הסתירות בעולם, לראות את האחדות שבהן" – זהו הסבר מקסים, הרמוני, רומנטי ומרגש – עכשיו תנסה לשכנע אדם שרוצה כל כך להימשך לבת המין השני והוא לא מסוגל. מדוע הוא נדרש להקריב את חייו ואושרו כדי שבחופות של החברים שלו הוא יוכל לשמוע את הוורט הנחמד הזה?
5. "במפגש מופלא זה בין הפכים, אשר מגלה את צלם הא-לוהים, הוא שדווקא על ידו נוצרת המשכיות הדורות. זהו סוד הבאת הילדים לעולם." – נתון מעניין ששווה התייחסות הוא שלמשפחה חד-מינית בתל אביב יש יותר ילדים בממוצע מזוג סטרייט חילוני תל-אביבי.
אי אפשר לנפנף באי הבאת ילדים לעולם כטיעון נגד המשפחה החד-מינית. מדהים לראות כמה חשוב להם להקים משפחה ולהביא צאצאים לעולם, הם ממש מוסרים את נפשם על זה – החינוך על כוחה של המשפחה היהודית עבד וחילחל גם למרחב הלהט"בי - מי חשב שמדובר בחבורת נהנתנים המחפשים ריגושים מיניים בלבד?!
6. גם אי אפשר להגיד "זה לא טבעי להביא כך ילדים לעולם" – גם פונדקאות לסטרייטים זה לא טבעי. אגב גם להרכיב משקפיים זה לא טבעי, וגם מלחמה בסרטן היא לא טבעית. ואם כבר מקדשים את הטבע – מאוד טבעי לגבר לקיים יחסים עם עשרות נשים – זה שזה טבעי לא הופך את זה לנכון או מוסרי.
7. לא גדלתי בישיבות הקו – לכן אולי אינני מבין לעומק את החרדה – אך האם כל דבר שלא מתאים לנו או מסתדר להשקפתנו הוא תולדה של הקרן החדשה ואיזו קונספירציה אפילה? האם יכול להיות שהתנועות הלהט"ביות התחילו הפוך- זאת אומרת קבוצה של אנשים שהושפלה, ונסקלה, והוחרמה שוב ושוב – החליטה להתקהל ולעמוד על נפשה, לחזק זה את זה ולתת כח זה לזה לעמוד מול דיכוי ארסי, מתלהם ופוגעני? ולא כפי שמנסים לצייר אותם כאילו יש כאן איזו קרן חדשה, פרוגרסיבית, שמנסה להשתלט על העם היהודי, ולהמיר את דתו, והיא רוכבת על מצוקה אמיתית של כמה להט"בים, כדי לגייס את האמפתיה הישראלית, ולהשתלט על המדינה, בציפורניה נוטפות הארס. גדלתי בקרית שמונה, למשפחה מזרחית, פשוטה ומלאת תום - התסריט הקונספירטיבי הזה לא מתיישב לי...
8. אני כותב את כל אלה לא כדי להתעמת חלילה, ולא כדי לפסול את המסקנה המגלה אמפתיה מחד ומבקשת להציב נכוחה את איסורי התורה ורוח ההלכה. אני מאמין עמוקות בתורתנו הנצחית שלא תהא מוחלפת ולכן אני חושב שצריך לעשות ניסיון עמוק יותר לראות כיצד דבר אלוקינו יקום לעולם אל מול הסבל של בניו-אהוביו שלא יודעים את נפשם. דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.
יש לנו תורה משמחת ואהובה ומחבקת. אם היא זורעת סבל ומרירות ודיכוי אצל המבקשים את פניה עד כדי עזיבתה ובחירה בחיי חול נטולי אמונה – משהו בנו לא מבין אותה כל צרכה. גם הציבור הכללי המתבונן בתמיהה אל מול ההתנהלות המוסרית (במשקפיו) של העולם הדתי בנושא הזה ראוי שיקבל הסבר המניח את הדעת. צריך לדעת מה להשיב להם ובעיקר מה להשיב לעצמנו. החוברת הזו היא התחלה טובה של שיח אמוני-רוחני שעוד צריך להתלבן.
מתפלל עמוקות לא-ל המסתתר בשפריר חביון, שיפזר מעט את הערפל הסמיך ויגלה מעט מסודותיו. אנא, חוסה נא ואל תתעלם.