ביום השלישי של חג החנוכה אנו מדליקים שלשה נרות. המספר שלש מבטא על פי תורת הסוד חיבור בין שני קצוות.
המספר אחד מבטא את המקור, המספר שתיים מבטא פירוד – ואילו המספר שלש מחבר בין הפירודים השונים. ביהדות, כאשר רוצים לחקוק פעולה במציאות – מבצעים אותה שלש פעמים ('חזקה').
על מנת שהנהגה מסוימת תישאר חזקה בנפש יש ליישב בין הסתירות; "החוט המשולש לא במהרה ינתק".
ככל שימי החנוכה הולכים ומתווספים מתברר לנו שניתן להתגבר על כל הסתירות הפנימיות; לאחד את הכל; להדליק שלשה נרות – "קדוש. קדוש. קדוש".
חג שמח ומלא אור