
ספירת מלאי מדאיגה
הנה רשימת מלאי קטנה: נורמאליזציה של סמים לילדים ונערים; נהגים שעולים לכביש בהשפעת סם שאי אפשר לגלות בשום 'ינשוף'; צוהר לעולם הסמים הקשים; חיילים שעולים לעמדות שמירה בגבולות בהשפעת סם שלקחו בהיחבא בבסיס או בגלוי ביציאה האחרונה; חיילי עורף שמבצעים תפקיד תחת השפעת סם שלקחו אתמול בערב כשהיו בבית; בני נוער וצעירים שבמקום לפתח את שריר ההתמודדות עם אתגרים וקשיים מצאו בסם חלופה לבריחה, מה שמוביל לעלייה במספר ההתאבדויות; עליית אחוזי ומספרי פשיעה; משפחות שמתנהלות כמשפחות של זומבים; קפיצה בתחלואת סמים; זינוק בתופעות ההתמכרות למיניהן.
את כל הדברים המופלאים האלה, וכנראה עוד כמה שידועים בעיקר לאנשי מקצוע, נקבל תחת סעיף קטן בהסכמים הקואליציוניים: "רפורמת קנאביס, הכוללת: חוק אי הפללה של צרכני קנאביס, הסדרה מלאה של שוק הקנאביס כולל הקנאביס הרפואי, קידום קמפיין להעלאת מודעות לסכנות שבשימוש וטיפול בהתמכרויות".
ואל תספרו לי שמדובר שם בקנאביס רפואי. קנאביס רפואי מותר כבר היום. כשמדברים על רפורמה מדברים על תחום אחר לגמרי, וממש לא רפואי. אם אתם לא מאמינים לי תקראו שוב את הסעיף. כתוב שם "הסדרה מלאה של שוק הקנאביס כולל הקנאביס הרפואי". מדובר בכל שוק הקנאביס שיהיה בו גם הקנאביס הרפואי.
ושיהיה לכולנו בהצלחה, כפי שנוהג לומר בן זוגה של המיועדת לשרת התחבורה.
החוק לעידוד פשיעה
עם התלהטות הגישושים סביב מנסור עבאס צף ועולה איזכור חוק קמיניץ והשאלה אם לבטל אותו, לדחות אותו או להקפיא אותו. שאלה עמוקה מיני ים שיש לדוש בה בכובד ראש.
אלא שיש בעיה עם החוק קמיניץ הזה, והבעיה היא לא מה יעלה בגורל החוק והאם הוא יהיה גשר הזהב שיוביל להקמת ממשלת לפיד-בנט או בנט-לפיד. הבעיה עם חוק קמיניץ היא בעיקר השם שלו, כי רוב אזרחי ישראל רק שומעים את המונח 'חוק קמיניץ' ושוקעים מיד בתנומה עמוקה כי את מי מעניין חוק שנשמע כמו שם של שכונה חרדית, יאללה, תן למנסור עבאס את החוק הזה ותתקדם, התעייפנו.
העניין הוא שמאחורי השם הזה מסתתר חוק שנועד לבלום עבירות בנייה ולהחמיר ענישה במה שכבר הפך למכת מדינה, וכן, אין מה לעשות, זה קורה בעיקר במגזר הערבי.
ביטול החוק אומר יאללה בלאגן, תמשיכו לבנות כאילו אין מחר, תתפרעו, תחגגו, תמצאו קרקע ותעמיסו עליה בניינים חופשי חופשי. תארו לכם שהדרישה של מנסור עבאס או כל ח"כ אחר הייתה לבטל רישום פלילי לשודדי בנקים, מה הייתם אומרים אז? אבל כשמדובר באיזה קמיניץ לא ברור שכזה אז אף אחד מארגוני ההגנה על הטבע והירוק בארצנו, ובוודאי לא מארגוני ההגנה על החוק והסדר בישראל לא מתייצב ואומר לרוקמי הממשלה שירגיעו, שיש כאן מדינה ויש כאן חוקים ומי שעובר על החוקים הללו צריך לשלם.
שלא יחשדו בהם
שוב ושוב זה קורה. מי שבמקרה פותח את אתר 'וואלה' מוצא בכותרת הראשית מאמרי דעה בגנות נתניהו ושנות כהונתו. לא מדובר בכתבות מרתקות, דיווחים בהולים, עדכונים מסעירים או ראיונות מטלטלים, אלא בסתם מאמרי דעה של הוגים חמורי סבר ועמוקי מבט כדוגמת ברוך קרא, כאלה שהמערכת חפצה ביקרם והחליטה לעטר בהם את הכותר הראשית של האתר.
תהיתי אם מדובר בנתניהופוביה רגילה או בהשפעת משפט נתניהו והרצון של 'וואלה' להתנער מכל קשר לסעיפי הטענות שבו.
הבטחת בחירות
כל פוליטיקאי או פרשן, כלומר כל אחד מתשעת מיליוני האזרחים בישראל, מחזיק באמתחתו מאזני הבטחות אותן הוא שולף ממגירה נסתרת ברגעי מבוכה, מניח על כפות המאזניים הבטחה שהופרה מול הבטחה שהופרה ובוחן מי מהן בעלת משקל רב יותר ומטה את הכף.
במסגרת מד ההבטחות הזה נכללה משום מה הבטחת בנט שתוקם ממשלה. בעיניי ההבטחה הזו קצת משונה. הרי הקמת ממשלה היא לא היעד, אלא מה שתעשה הממשלה. הממשלה היא כלי לביצוע יעדים, לא? האם מישהו יכול לדמיין את נפתלי בנט מתרוצץ מלשכה ללשכה כדי להקים ממשלת שמאל שמרכיביה נעים בין הרשימה המשותפת לכחול לבן והוא עצמו אינו שותף בה, רק משום שהוא הבטיח להקים ממשלה?
הקמת ממשלה היא לא הבטחת בחירות כמו שספירת הקולות בתום יום הבחירות אינה הבטחת בחירות. זו פשוט הפרוצדורה לקיום הבטחות בחירות אחרות. זה הכול.
בידיים שלהם
בעוד מספר חודשים יחל משפטו החוזר של רומן זדורוב. אלא שפתיחת המשפט החוזר תלויה, כך הוסבר לי, בהחלטת פרקליטות המדינה להגיש כתב אישום מתוקן. אם יוחלט שם שלא להגיש כתב אישום שכזה משפט חוזר לא יהיה.
כרגע, כך הצהיר נציג הפרקליטות, שוקלים שם אם להגיש כתב אישום מתוקן או לא. הם שוקלים, הבנתם? ואני תוהה לא רק מה יש לשקול כאן, אלא למה בכלל הפרקליטות הא שצריכה לשקול? הם הרי יודעים היטב שאם במשפט חוזר יטוהר שמו של זדורוב קלון לא פשוט יוטל על כתפי הפרקליטות והמשטרה שטפלה עליו, לכאורה כמובן, אשם ברצח והביאה להרשעתו על לא עוול בכפו.
אז בואו נאמר זאת בעדינות, מאחר ואנחנו לא תמיד סומכים על שיקוליהם הענייניים והטהורים של אנשי הפרקליטות, מתעורר קצת יותר מחשד שיהיה שם אינטרס לא מבוטל לקבור את הפרשה, לקבור את זדורוב בכלא עד יומו האחרון, ובקיצור, לעשות הכול כדי שלא ייפתח משפט חוזר.
האם לא נכון להוציא מידיה של הפרקליטות את היכולת להשפיע על קיומו, כן או לא של משפט חוזר שתוצאתו עלולה להביך את הפרקליטות? מישהו אמר משהו על ניגוד עניינים?
הסיפור החזק של השבוע
ובתוך כל המהומה הפוליטית הבליח הסיפור שהביא כאן בערוץ 7 מתנאל ראט על יצירת האמנות שנמכרה ב-18 אלף דולר וכללה כלום בעצם. האמן סלאטור גאראו נתן ליצירה את הכותרת 'אני' וסיפר לכולם שמדובר ביצירה בלתי נראית, ומה שהכי נפלא בסיפור הזה הוא שהגאונים והנאורים מעולם התרבות והאמנות קיבלו את העניין כהגיוני וסביר. הרוכש, אגב, קיבל נייר שמבשר לעולם כולו שהיצירה שייכת לו, למרות שהיא אינה אלא אוויר. ככה זה בדור שלנו, אין אמת ואין שקר, אין יפה ואין מכוער, אין גבר ואין אישה, אין אמנות ואין קשקוש, אין יש ואין אין. פשוט אין כלום.
מישהו מוכן להסביר לכל מהנהני הראשים הללו, המבינים, הגאונים בעיני עצמם, אניני וקובעי הטעם הטוב שמסתלבטים עליהם?
(אני מרשה לעצמי לנחש שהרוכש של יצירת הפאר הכלומניקית הזו הוא יהודי. לנו הרי יש ניסיון היסטורי ארוך עם לשלם המון תמורת פיסת נייר שאין מאחוריה כלום)
ערוץ אפס
טוב שלפחות אין שום דבר מצחיק או מעלה חיוך בתזקיק האוטו-אנטישמי המפיץ עלילות דם גדושות שנאת ישראל ומכונה 'ערוץ אפס'. כך לפחות לא יראו את זה הרבה אנשים. הבעיה היא בעיקר העובדה שאנחנו משלמים על הפיגוע הטלוויזיוני הזה בכספינו הזורמים במאות מיליונים לקופת התאגיד.
הכיבוש הנורא ההוא
משפט קטן שאמר לי ערבי תושב אחד הכפרים באזור בנימין: "אגיד לך את האמת, אצלנו לא פוחדים ולא פחדו מהקורונה, כמו שלא פחדנו מדאע"ש וכמו שלא פחדנו מהחגבים שהגיעו מכיוון מצרים. אתה יודע למה? כי אנחנו יודעים שישראל תילחם בחגבים, בדאע"ש ובקורונה ואנחנו נהנים מזה".
מתגאים בסובלנות
אז עכשיו זה כבר לא רק מצעד הגאווה, אלא 'מצעד הגאווה והסובלנות', וביני לבין עצמי תהיתי אם למתגאים יש גם סובלנות למי שסולד מגאווה ומעדיף חיי צניעות וענווה, או שזו סובלנות חד-סטרית?
להערות ולהארות שלכם: [email protected]
לעוד כמה הערות קודמות:
כשהתותחים רועמים היגיון השמאל שותק
הצעה לבנט, טיפולי המרה וריקודים