בראיון לערוץ 7 מתייחסת יערה שילה, מייסדת 'חינוך מלידה', מומחית לגיל הרך ממכללת אפרתה, למשמעותן המעשיות של גזירות ליברמן על עולם לומדי התורה, החרדי והציוני דתי.

את דבריה פותחת שילה בתזכורת לסיבה שהובילה את מעונות היום להיות כפופים למשרדי הכלכלה, התמ"ת והרווחה, על אף שמדובר במוסדות חינוכיים. שילה מציינת כי היעד בהקמת אותם מעונות היה לאפשר יציאה לעבודה של אימהות. למעשה המעונות נועדו להוות שמירה לילדים בשעות העבודה של האימהות.

שילה מספרת על הקמת המעון הראשון כאשר ד"ר יוניס ראתה ילדים מסתובבים ברחובות תל אביב כאשר האימהות בעבודה, בעוד אימהות מגוננות יותר לקחו את הילדים איתן לעבודה. מקימי המעונות הראשונים היו למעשה מתחום הרפואה והמגמה הייתה חיזוק עולם התעסוקה.

מה שנראה היה כתחילתה של תפנית היה כאשר נפתלי בנט בכהונתו כשר חינוך הודיע על ועדה ממשלתית שתבחן מהו המשרד הממשלתי שראוי שהוא יהיה זה שתחת אחריותו יהיו מעונות היום. בעיניה של שילה היה מדובר בבשורה של ממש והיא ביקשה להיות חברה בוועדה שתקבל את ההחלטה, אך מאחר ומדובר היה בוועדה ממשלתית היא סורבה. כששאלה כיצד היא תוכל להשפיע בכל זאת הוצע לה להכין נייר עמדה.

שילה נערכה עם קבוצת מומחים שהכינה יחד איתה את נייר העמדה שיסביר מדוע נכון להעביר את האחריות על המעונות למשרד החינוך, אך מאז אותם דיונים דבר לא השתנה. נאמר שמדובר במדיניות "ואנחנו תקועים מאז", היא אומרת ומציינת כי גם בהסכם הקואליציוני העכשווי נקבע שהדבר ייחתם בתוך שלושים יום, אך שוב הדברים לא יוצאים לפועל.

בעיניה של שילה מדובר בהחלטה משמעותית ובעלת השלכות של ממש על הילדים והיעדר הגדרה ברורה לעונות פוגעת בהם. "מי הולך היום לעבוד במעון? יש הרבה מטפלות טובות שהן הש.ג של המדינה, אך הן מגיעות לעבודה ללא הכשרה. במשרד החינוך, לעומת זאת, חייבים תואר ראשון ותעודת הוראה. זה המחדל הגדול ביותר כי קוראים להן גננות", היא אומרת ומציינת כי לכרמל מעודה אין תעודת הוראה אלא תואר ראשון בלבד.

המסקנה העולה מדבריה היא כי למען טובתם של הילדים יש להעביר בדחיפות את המעונות לאחריות משרד החינוך על נהליו, תקניו וסמכויותיו. "זה ישנה את כל הקונספט כי זה יעסוק בילדים. היום לא מדברים על הילדים אלא רק על תעסוקת ההורים. בואו נדבר על זכויות הילדים, זכות החינוך והטיפול".

בדבריה היא מציינת את הנורמה המוכרת בעולם, שם קיימת מערכות מיוחדות מהלידה ועד גיל 18. בגיל הצעיר מוגדרת המערכת כמערכת חינוכית טיפולית. לעומת זאת המעבר בין משרדים בישראל אינו מאפשר דאגה אמתית לילדים עצמם.

על כוונות ליברמן לביטול סיבסודים, אומרת יערה שילה כי מדובר בחלק מהמאבק על אחריות המעונות והדברים אינם נוגעים לסוגיית החרדים ושאינם חרדים. לטעמה "ליברמן מערבב כאן את כולם. הוא לא רוצה לתת עכשיו כסף למעבר שדורש הכשרה, שלא כל אחד יפגוש את הילדים, מה שהוא הדבר החשוב ביותר, כי הילדים האלה הם המבוגרים של הדור הבא, הם אלה שינהיגו אותנו בעתיד וכעת הם פוגשים אנשים שאינם מוכשרים".

"ליברמן מסית את הדיון מהעניין האמתי של העברת המעונות למשרד החינוך. הסיבסודים הם רק ערבוב", היא קובעת ומוסיפה כי המהלך יחזיר את ישראל שנות דור אחורה, "כי מי משתמש בסיבסוד הזה? 23 אחוז מילדי ישראל ומתוכם 2-4 אחוזים מהחברה החרדית. מדובר במספר זניח לעומת הציבור כולו. הרוב הוא מעמד הביניים. אנשים יעברו למסגרות פחות איכותיות וכך ייצא שכרנו בהפסדנו".

"אני מציעה לליברמן לקחת אנשים מומחים ולהקשיב לאנשי המקצוע, שיכנס על פי חוק את המועצה לגיל הרך וזה יביא לכולנו גאולה"., חותמת יערה שילה.