הרב ליאור לביא: סוד הצימצום

על המלך הבודד והמיזם השאפתני שהגה. לרגל הילולת האר"י הקדוש, מעשייה קסומה לכל המשפחה.

ערוץ 7 , ה' באב תשפ"א

הרב ליאור לביא: סוד הצימצום-ערוץ 7
הרב ליאור לביא
צילום: עצמי

הָיֹה הָיָה פַּעַם, לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, מֶלֶךְ טוֹב לֵב. הַמֶּלֶךְ חַי בְּאַרְמוֹן רְחַב יָדַיִם, בְּרֹאשׁ הַר גָּבוֹהַּ. אַרְמוֹנוֹ הָיָה נִפְלָא לְמַרְאֵה, וּבוֹ גִּנּוֹת חֶמֶד מְסֻדָּרוֹת עֲרוּגוֹת עֲרוּגוֹת, עֲצֵי פְּרִי טוֹבִים וּשְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה נִבְּטוּ מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה. פִּסְלֵי שַיִשׁ מְסֻתָּתִים בִּידֵי מֵיטַב הָאָמָּנִים נִצְּבוּ בְּמֶרְכַּז הֶחָצֵר לְצַד מִגְדָּלִים רָמִים שֶׁרֹאשָׁם נִצָּב בַּשָּׁמַיִם, וְהַכֹּל אוֹמֵר כָּבוֹד וְהָדָר.

אֶלָּא שֶׁהַמֶּלֶךְ הָרָם הָיָה בּוֹדֵד בְּאַרְמוֹנוֹ. וְכָל הַטּוֹב שֶׁסָּבַב אוֹתוֹ לֹא הֵסֵב לוֹ כָּל נַחַת. "אֵיךְ אֶרְוֶה נַחַת מִכָּל הַשֶּׁפַע בּוֹ אֲנִי מֻקָּף, אָמַר לְעַצְמוֹ, "כַּאֲשֶׁר אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהִתְעַנֵּג בְּשֶׁפַע הַזֶּה מִלְּבַדִּי?" וְכָךְ, לְאַחַר שְׁנוֹת בְּדִידוּת רַבּוֹת, כִּנֵּס אֶת פָּמַלְיָתוֹ הַנִּכְבָּדָה וְאָמַר: "בִּרְצוֹנִי לְהַשְׁפִּיעַ מִן הַטּוֹב הַסּוֹבֵב אוֹתִי לַאֲחֵרִים". מָה דַּעְתְּכֶם שֶׁנַּעֲנִיק מִן הַשֶּׁפַע שֶׁבְּמַמְלַכְתֵּנוּ לְיוֹשְׁבֵי הַכְּפָרִים, הֲדָרִים לְמַרְגְּלוֹת הֶהָרִים?

הַפָּמַלְיָה הִסְתּוֹדְדָה וְהִתְלַחֲשָׁה בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וּלְבַסּוֹף נָשָׂא הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה גַּם בְּנוֹ, אֶת דְּבָרוֹ: "הוֹד רוֹמְמוּתוֹ, אָבִי הַיָּקָר, מְבַקֵּשׁ לְהַשְׁפִּיעַ מִטּוּבוֹ הַגָּדוֹל לְיוֹשְׁבֵי הַכְּפָרִים אֶלָּא שֶׁלְּשֵׁם כָּךְ יִהְיֶה עָלָיו לְהַעֲנִיק לָהֶם אֶת מָה שֶׁאֵינָם מֻרְגָּלִים בּוֹ: עֹשֶׁר, כָּבוֹד, שֶׁפַע. וּמִי עָרֶב לָנוּ שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ בְּךָ עַל יְדֵי אוֹתוֹ הַשֶּׁפַע?

הֶחֱרָה הֶחֱזִיק אַחֲרֵי הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ שַׂר הָאוֹצָר שֶׁקָּרָא בַּחֲשָׁשׁ: "כָּאן אָנוּ מִתְנַהֲלִים מִתּוֹךְ שִׁקּוּל דַּעַת וְאַחְרָיוּת. בְּנֵי הַכְּפָרִים חֲזָקָה עֲלֵיהֶם שֶׁאִם נַעֲנִיק לָהֶם מִן הַשֶּׁפַע יְבַזְבְּזוּ אֶת כָּל הַטּוֹב וְיִגְרְמוּ לְעַצְמָם נֶזֶק וְהֶרֶס".

הֶאֱזִין הַמֶּלֶךְ לְדִבְרֵי הַטַּעַם שֶׁנָּשְׁאוּ הַבְּכִירִים שֶׁבְּשָׂרָיו. שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים וּלְאַחַר מִכֵּן הִכְרִיז: "יֵשׁ מַמָּשׁ בְּטַעֲנוֹתֵיכֶם. הַחֲשָׁשׁוֹת גְּדוֹלִים וְאֵינֶנִּי מֵקֵל בָּהֶם רֹאשׁ. וְעִם זֹאת, וּלְאַחַר שֶׁנַּגְבִּיל וּנְצַמְצֵם כְּהַצָּעַתְכֶם אֶת הַחֲלֻקָּה, חֶפְצִי הַגָּדוֹל לְהַשְׁפִּיעַ מִן הַטּוֹב שֶׁבְּמַמְלַכְתֵּנוּ עָמֹק וְגָדוֹל, וְאֶת הַדֶּרֶךְ כֵּיצַד לִיצֹר וִסּוּת הָגוּן כְּבָר נוּכַל לִמְצֹא יַחַד. בְּוַדַּאי נִצְטָרֵךְ לְהַגְבִּיל אֶת הָאֹפֶן בּוֹ הַשֶּׁפַע קַיָּם כָּאן בַּמַּמְלָכָה, אַךְ חַיָּבִים אָנוּ לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ לְגַלּוֹת לִבְנֵי הַכְּפָרִים אֶת הַטּוֹב הַנִּפְלָא הַזֶּה שֶׁאָנוּ זוֹכִים לוֹ.

בְּנוֹסָף, בִּרְצוֹנִי שֶׁבְּנֵי הַכְּפָרִים יָחוּשׁוּ אֶת הָעָצְמָה, הַחֹפֶשׁ וְהַשִּׂמְחָה שֶׁאָנוּ זוֹכִים לָהֶם. אֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁיָּחוּשׁוּ כְּאִלּוּ אָנוּ מַעֲנִיקִים לָהֶם מִמְרוֹם מוֹשָׁבֵנוּ אֶת הַשֶּׁפַע חִנָּם. הַלֹּא גַּם כָּךְ חָשִׁים הֵם בַּעֲלִיבוּתָם, בְּחַיֵּיהֶם הַקָּשִׁים מְלֵאֵי הַיִּסּוּרִים. אֵינֶנּוּ רוֹצִים לְהוֹסִיף עַל תְּחוּשַׁת הָעֲלִיבוֹת בְּכָךְ שֶׁנַּהֲפֹךְ אוֹתָם גַּם לְנִזְקָקִים הַמְּקַבְּלִים מֵאִתָּנוּ בְּחֶסֶד כְּמִי שֶׁלֹּא זָכוּ בּוֹ בַּדִּין. בִּרְצוֹנִי שֶׁיָּחוּשׁוּ שֶׁכָּל הַטּוֹב מִתְקַבֵּל עַל יְדֵי הִשְׁתַּדְּלוּתָם וּבְכֹחַ מַאֲמַצֵּיהֶם".

"מַלְכֵּנוּ הָרָם", הִתְפָּרֵץ שַׂר הַמִּשְׁטָרָה, "הַלֹּא אִם גַּם בְּחִירָה חָפְשִׁית תַּעֲנִיק לִבְנֵי הַכְּפָרִים, הַלֹּא הַסַּכָּנָה קְרוֹבָה לָבוֹא. יֵהָפֵךְ עֲלֵיהֶם וְעַל כֻּלָּנוּ הַשֶּׁפַע לְפֶשַׁע!" הַמֶּלֶךְ הִבִּיט בְּשַׂר הַמִּשְׁטָרָה לְרֶגַע בְּמַבָּט חוֹדֵר, וְהִכְרִיז: "לוּ יְהִי כֵן. לְלֹא סִכּוּן אֵין סִכּוּי. מוּבָן שֶׁלֹּא הַכֹּל יִהְיֶה נָתוּן רַק בִּידֵיהֶם וּבִבְחִירָתָם, וּמוּבָן שֶׁיִּהְיֶה לִבְחִירָתָם גַּם מְחִיר וְעַל פִּשְׁעָם יִצְטָרְכוּ גַּם לָתֵת אֶת הַדִּין, אַךְ הָרֶוַח יִהְיֶה גָּדוֹל מִן הַהֶפְסֵד. בִּרְצוֹנִי שֶׁיָּחוּשׁוּ שֶׁגַּם הֵם חֵלֶק מִן הַמַּמְלָכָה וְשֶׁאֵינָם רַק כִּילָדִים הַסְּמוּכִים עַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם. בִּרְצוֹנִי שֶׁיִּשְׁאוּ גַּם הֵם בְּנֵטֶל הָאַחְרָיוּת עַל הַמַּמְלָכָה וְעַל קִיּוּמָהּ. וּמֵעֵבֶר לְכָךְ, כֵּיצַד יוּכְלוּ לָדַעַת מַהוּ הַטּוֹב הָאֲמִתִּי אִם לֹא יִתְוַדְּעוּ גַּם אֶל הַהֶפֶךְ הַגָּמוּר מִמֶּנּוּ? אֶת עֹנֶג הַשֶּׁפַע יוּכַל הֲרֵי לָחוּשׁ רַק מִי שֶׁזָּכָה בּוֹ לְאַחַר שֶׁגָּבַר עַל כָּל הַמְּעַכְּבִים אוֹתוֹ".

בְּלֵב כָּבֵד, וּבַחֲשָׁשׁ גָּדוֹל, הֵחֵלּוּ הַשָּׂרִים לְהִשָּׁמֵט מֵהַמֶּלֶךְ, אֶחָד אֶחָד, כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל אֶת תָּכְנִיתוֹ הַשְּׁאַפְתָּנִית. בְּעוֹד כֻּלָּם מִסְתַּדְּרִים וּמִתְאַרְגְּנִים לִמְשִׂימוֹתֵיהֶם, קָרָא הַמֶּלֶךְ לְפֶתַע לִבְנוֹ, הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר לוֹ: "עָלֶיךָ בְּנִי אֲנִי סוֹמֵךְ יוֹתֵר מִכָּל. אַתָּה תִּהְיֶה הַנָּצִיג שֶׁלִּי בְּקֶרֶב בְּנֵי הַכְּפָרִים; תִּתְלַבֵּשׁ כְּמוֹתָם, תִּנְהַג כְּמוֹתָם, תֵּרָאֶה מַמָּשׁ כְּמוֹהֶם. אַךְ לְעוֹלָם זְכֹר וְאַל תִּשְׁכַּח מֵהֵיכָן הִגַּעְתָּ וּמַהִי מְשִׂימָתְךָ. זָכוֹר תִּזְכֹּר אֶת הַמַּמְלָכָה. זָכוֹר תִּזְכֹּר אוֹתִי וְאֶת חֶפְצִי הַגָּדוֹל שֶׁהֵנִיעַ אוֹתִי לְכָל הַמַּשָּׂא הַגָּדוֹל הַזֶּה.

לֹא קַל יִהְיֶה לְךָ שָׁם, בְּקֶרֶב בְּנֵי הַכְּפָרִים. בְּנָקֵל תּוּכַל לִשְׁכֹּחַ אֶת מַמְלַכְתֵּנוּ בְּיוֹשְׁבֶךָ בְּקִרְבָּם. גַּם אַתָּה תּוּכַל לִשְׁקֹעַ בָּעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה הַמְּפָרֶכֶת אֶת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, בְּהוֹלֵלוּת וּבְתַעֲנוּגוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם כָּל שְׁאֵר רוּחַ. עַל כֵּן, אֶת הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת שֶׁאֲנִי מַפְקִיד כָּעֵת בְּיָדֶיךָ תִּשְׁמֹר תָּמִיד. תִּקְרָא בָּהּ תָּדִיר וְעַל יָדָהּ תִּזְכֹּר אוֹתִי וְאֶת בַּקָּשָׁתִי מִמְּךָ. בְּאִגֶּרֶת כָּתַבְתִּי לְךָ מַהוּ חֶפְצִי, מָה רְצוֹנִי וּמָה עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת. אִם חָלִילָה תַּעֲזֹב אֶת תָּכְנָהּ שֶׁל הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת וְאֶת הַשְּׁלִיחוּת הַטְּמוּנָה בָּהּ, עָלוּל אַתָּה לִשְׁקֹעַ בֵּין בְּנֵי הַכְּפָרִים וְלִשְׁכֹּחַ מַדּוּעַ הִגַּעְתָּ לַדּוּר בְּקִרְבָּם".

הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אָחַז בְּיָדוֹ אֶת הָאִגֶּרֶת בְּחָזְקָה וְהִבִּיט בְּעֵינֵי אָבִיו-מַלְכּוֹ הָאָהוּב לְמֶשֶׁךְ מִסְפַּר שְׁנִיּוֹת. בְּסוֹפָן, הִשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו וְהִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ בְּכֹבֶד רֹאשׁ.

"וְעוֹד דָּבָר בְּנִי הַיָּקָר", הוֹסִיף הַמֶּלֶךְ: "אֶת הָאִגֶּרֶת תִּצְפֹּן בְּבַיִת מְיֻחָד שֶׁאֵלָיו תַּעֲלֶה מִדֵּי זְמַן כְּדֵי לִזְכֹּר אֶת בֵּיתְךָ, הָאַרְמוֹן מִמֶּנּוּ בָּאתָ. וְאַל תִּשְׁכַּח לְשַׁנֵּן אֶת דְּבָרַי גַּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָּנֶיךָ. אִם חָלִילָה תְּאַמְּצוּ גַּם אַתֶּם אֶת מִנְהֲגֵי בְּנֵי הַכְּפָרִים הַנּוֹבְעִים מִבּוּרוּתָם וּמֵחֶשְׁכַת דַּעְתָּם, אִם גַּם בֵּינֵיכֶם יִפְרְצוּ חָלִילָה מְרִיבוֹת וּמִלְחָמוֹת הַמְּעִידוֹת עַל כָּךְ שֶׁשְּׁכַחְתֶּם אֶת שְׁלִיחוּתְכֶם וּמְשִׂימַתְכֶם, הֲרֵי שֶׁאֵין לָאִגֶּרֶת וְלַבָּיִת שֶׁתִּבְנוּ כָּל עֵרֶךְ בְּעֵינַי.

אָנָּא הַבְטַח לִי בְּנִי הַיָּקָר שֶׁתִּזְכֹּר אֶת דְּבָרַי וְתַעֲשֶׂה כְּמִצְוָתִי".

"כָּךְ אֶעֱשֶׂה, אֲבִי-מַלְכִּי הָאָהוּב. כָּךְ אֶעֱשֶׂה".