צוות הבדיקה צפוי לכלול נציגים ממשרד הביטחון, מהמטה לביטחון לאומי, מהמוסד, וכן גורמים נוספים. הצוות ילווה משפטית, ומטרתו לברר אם חברת NSO פעלה בניגוד להיתר היצוא הביטחוני שניתן לה על ידי האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון, ואם נעשה שימוש במוצרים שלה על ידי לקוחות שונים בניגוד לתנאי ההיתר.
ההחלטה על בדיקת הפרשה התקבלה בעקבות התהודה העצומה שקיבל התחקיר רחב היקף שפורסם השבוע ב־17 כלי תקשורת ברחבי העולם, ובהם עיתונים מובילים כמו ה"וושינגטון פוסט" האמריקני וה"גרדיאן" הבריטי. התחקיר התבסס על רשימה מודלפת של 50 אלף מספרי טלפון, שאחריהם ביקשו ממשלות שונות בעולם לעקוב לכאורה באמצעות תוכנת פגסוס שאותה רכשו מחברת NSO.
על פי ממצאי התחקיר, הרשימה כוללת לפחות עשר ממשלות שהזינו מספרי טלפון לרשימה שהודלפה - הודו, הונגריה, איחוד האמירויות, בחריין, סעודיה, מרוקו, מקסיקו, קזחסטן, אזרבייג'ן ורואנדה.
עורכי התחקיר טענו כי ב־37 מקרים שנבדקו, נמצא כי בוצעה פריצה או נעשה ניסיון לפרוץ באמצעות תוכנת פגסוס לטלפונים של גורמים פוליטיים, גורמי ממשל, עיתונאים ופעילי זכויות אדם. אתמול דווח גם כי כמה ראשי מדינות נכללו ברשימת הטלפונים, ובהם נשיא צרפת עמנואל מקרון.
הפרסום הרחב עורר גל מחאה עולמי נגד חברת NSO. משרד התובע בפריז הודיע כי פתח בחקירה, לאחר שאתר התחקירים Mediapart טען כי שני כתבים שלו היו תחת ריגול מצד שירותי המודיעין של מרוקו, שהשתמשו בתוכנת פגסוס. בהודו דיווח אתר החדשות "The Wire" כי הממשלה ביקשה לעקוב אחר הטלפון הסלולרי של רהול גנדי, מבכירי האופוזיציה במדינה.
נשיאת הנציבות האירופית אמרה שלשום כי אם הפרסומים נכונים, מדובר במעשה שהוא "לחלוטין בלתי מתקבל על הדעת". נציבת האו"ם לענייני זכויות אדם, מישל בצ'לט, אמרה כי הדיווחים מדאיגים, וטענה כי "הקו האדום נחצה שוב ושוב ללא עונש".