אש

לפני מספר ימים נתפרסם פוסט ארוך שתיאר אלימות קשה ומכות שספגו ילדים צעירים ממוריהם בחיידר.

הבחור, יואלי ברים, כתב על הצלקות הנפשיות שהוא נושא איתו ועל ההשתקה המאפיינת חלקים מהציבור בנושא זה כמו בעוד נושאים כואבים. הרשת נמלאה בתגובות ובחשיפות נוספת לתופעה.

את לבבי תפסו גם מילות הפתיחה של יואלי: "תחת תמונותיהם של גדולי הדור ותחת כרזה גדולה 'דרך ארץ קדמה לתורה' זה היה קורה..". המלמד המכה גם צעק "בין אדם לחבירו זה אש!!" והוסיף להכות.

צדק המלמד, זו אש. והאש הזו שורפת ודולקת סביבנו ומאיימת על הבית שבו אנו גרים. הלשונות נשלפות כחרבות והמילים והמעשים מציתים עוד ועוד אסמים ומחסני חוסן ומזון חברתי. זכינו לדור אוהב תורה ומלא שפע של תורה. בתי המדרש ובתי האולפנא לתורה מלאים מפה אל פה וההוויה התורנית נמצאת בכל אתר ואתר פיסי ווירטואלי.

ועם כל זה ודווקא בגלל זה בולטת כ"כ בהיעדרה כל מידה של "דרך ארץ" אותה הפלטפורמה והתשתית לכל הופעה של תורה ולכל השפעתה המבורכת על החיים. כשם שאין לבוא אל הקודש פנימה בלי טהרה וטבילה כך אין לדבר בשם התורה ולפעול למען הארץ ולמען התורה, בשדה החינוכי כמו גם בשדה הפוליטי, בלי טהרת דרך ארץ. זה כל כך בסיסי. זה אפילו לא חדש. אבל הגינות בסיסית ואנושית זה שם המשחק.

"עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ לתורה. זהו שכתוב" לשמור את דרך עץ החיים" (בראשית ג) דרך- זו דרך ארץ, ואחר כץ עץ החיים- זו תורה." (ויקרא רבה פרשה ט).

כדי לשוב או כדי לאכול מעץ החיים שניתן וניטע בנו בהר סיני נשלח האדם לחיות בעולם ללא תורה במשך מאות שנים כאלפיים שנה. היה צורך לקיים וליצור ולזהות ולהיאבק בדרכי החיים כנגד רשעות ועוול על מנת שיזכה לעמוד לרגלי הר סיני ולטעום מעץ החיים. בלי ספר בראשית ומחצית ספר שמות אין מתן תורה בסיני.

פירוש הדברים שיש לפעול מן היסודות ממידת החסד והאהבה להצלת סדום, משלילת הגזל והחמס של דור המבול ועד לעבדות הבאה משנאת האחים בין יוסף לאחיו. יש לערוך מלחמה בניצול חולשת נשים ומעמדות נמוכים ומרידה בעבדות ובשלטון הפחד והמוות. וכל זה נעשה בתורה בלשון נקיה ובכבוד גמור בין איש לרעהו ותוך יצירת בריתות בין כוחות מנוגדים למען התיקון החברתי והעולמי. בכל מקום שבו התפתו לחשוב כי המטרה מקדשת את האמצעים שילמו מחיר יקר.

זה כל כך מנוגד למה שאנו רואים בשטח הפוליטי בעת האחרונה. שפת הגידוף וההשפלה, שפת ביבים וחרפות לשון הפכה לשפה התקנית. דרך ארץ לא קיימת כלל אצל גדולי המדברים בשם הרוח והתורה. ואיך תתקיים התורה? בבואם להשתמש בכוחם הפרלמנטרי אין כל דין וחשבון. "דרך ארץ" היא הדרך המתוקנת של העולם בחיי יום יום לקידום חיי רווחה ובטחון. גם שם "האמת תהא נעדרת". מדריסת רגלי האופוזיציה בחלוקת תפקידים ורמיסת כל ערך ומטרה ארוכת טווח.

בטחון המדינה, הגנה על נשים, אמינות ואמת, מערכת הכשרות, את הכל מקריבים על מזבח המולך הפוליטי העכשווי תוך האשמות הדדיות עד כלות כל הכוחות. הלוחמים המותשים הרי יפלו מן הרגליים יום אחד ורק גורם שלישי, זר ומסוכן, יוכל להרוויח ולנצח. האש תאכל כל חלקה טובה וצרכי ההישרדות יביאו למעשים קשים. למשל, בתשעה באב ראינו נערות ומורות מלאות בתורה ובמעשי חסד יוצרות חומת אש בפני יהודים אחרים הבאים לכותל לפי דרכם. בהיעדר דרך ארץ לבשה התורה פנים של אכזריות ואש של מחלוקת מתוך אמונה בקדושת ההישרדות. ממש מלחמת יוחנן הורקנוס ויהודה אריסטובולוס שבסופה ביטול התמיד ושריפת בית חיינו. והכל "לשם שמיים". כאותה יראת שמיים פסולה שדוחקת את המוסר הטבעי של האדם, כאבחנתו של מרן הרב קוק.

"דרך ארץ" היא שמירת כללי משחק בסיסיים להתנהלות הפרלמנטרית. היא סוג של הגינות בסיסית לרעיונות ולאמונות היסוד של כל נבחר ציבור. אי אפשר לומר: כרגע יש מטרה מקודשת ושכל ערכיי ואמונותיי יושלכו כרגע לפח עד שינוי המצב. זה למשל הגורם לפארסה שהתרחשה סביב תמיכתו של בן גביר בהצעת ההחלטה של המשותפת ועוד.

עכשיו אפשר שיתחיל הוויכוח מהי "דרך ארץ?" האם הקריאה הזו לרגיעה ולחשבון דרך או המאבק שאינו עושה כל חשבון? בדיוק כאותו המלמד שמכה ופוצע את נפשו של הילד תוך שהוא צועק: "בין אדם לחברו זה אש!"