לבלום השתלטות בדואית. שטח היישוב המיועד נווה גוריון, אליו פלשו בדואים
לבלום השתלטות בדואית. שטח היישוב המיועד נווה גוריון, אליו פלשו בדואים צילום: תנועת רגבים

באולפן שישי האחרון שודרה בערוץ 12 כתבתו של העיתונאי יגאל מוסקו "ילדי המערות - המקום הכי נמוך בשטחים". בכתבה הוצגו ערבים תמימים לכאורה, המתגוררים במערות ובבתים לא חוקיים בדרום הר חברון, באזור שטח אש צה"לי הידוע בכינויו 918. שטח הזכור לוותיקים מבין הקוראים ששירתו בסדיר ובמילואים, כשטח אימונים מזה עשרות שנים.

שטח אש זה, כשטחים אחרים בארצנו, כביהודה ושומרון, בקעת הירדן וגם בנגב, היו עד לפני כעשרים שנה שטחים פתוחים, בהם פגשנו כחיילים מקסימום כמה רועי צאן ערבים בתקופת מרעה ברוכה.

השטחים ששימשו אותנו לאימוני לחימה ולניווטים בשטח פתוח הפכו ברבות השנים לשטחים סגורים, מצומצמים ומוגבלים לתנועה, לאש ולשהייה, מפאת השתלטות הערבים עליהם והעדר בקרה ואכיפה.

בנגב – כחלק מאבדן המשילות הידועה, מוקמים מדי שנה מאחזים לא חוקיים והבדואים מלבד בנייה בהם, עושים בהם שימושים חקלאיים חוקיים יותר או פחות, מלווים את אימוני הצבא ודואגים לנקותו ממטרות ברזל, תחמושת וציוד צבאי, גם אם לא הוזמנו או התבקשו.

עוד באותו נושא:

ביהודה – כחלק מהמערכה על שטחי C מול הרשות הפלסטינית, משתלטים הערבים על שטחים בשיטת "תפוס כפי יכולתך". לרבים מהם בתים בעיירות ובכפרים המוכרים, אך אין הדבר מונע מהם מלהתפשט לעבר מרחבים חדשים כפי שלא בוצע מזה שנים.בטיוליי ומסעותיי בשטחי הנגב ויהודה, מופתע אני כל

פעם מחדש לראות כיצד בשיטת הסיפוח הזוחל, הזוחל מהר יותר מתותח מתנייע או נגמ"ש אלפה, נכבשת לה עוד פיסת אדמה על ידי הערבים, ניטעים בה עצים, נמתחת לה גדר, נסללת לה דרך ובסוף מוצב לו גם שלט באדיבות האיחוד האירופי למען העם המומצא.

באזור יהודה, ניתן להבחין היטב מהאוויר בהיאחזויות ערביות קטנות המתרבות וגדלות כמעט באין מפריע בשטחי האש. במקום לעוקרן בעודן באיבן, מרמז יגאל מוסקו בכתבתו שעל הצבא להתנצל תחילה על ההפרעה לשלוות העבריינים הערבים שלשטחי האש פולשים, אשר מנוחתם מופרעת עם רעש מנועים, הדהוד הזחלים ורעם הפגזים הנורים מהתותחים.

יגאל מוסקו כנראה אינו מבין שבזכות החיילים המתאמנים, שרשראות הטנקים וירי הפגזים, עוד נשארו קצת שטחים פנויים. אזורים בהם לא התיישבו הערבים ונדחו תביעות בעלות עליהן מידי אי אלו בדואים חמדניים וערבים, שאינם תמימים כפי שניסה הוא להציגם, המהווים בחלקם שליחים לאומניים של הרשות הפלסטינית.

במקום לאכוף את החוק כלפי הפולשים הערבים ולהשיבם למקומות המאושרים וראויים להם למגורים בשטחי B, A, מתלוננים הערבים העבריינים ופעילי השמאל המסייעים להם, על שיש מי שמעז מידי פעם ובאופן ספורדי ולא שיטתי לאכוף את החוק, לנתק צינור שמוביל מים גנובים מיישוב יהודי למבנה לא חוקי ערבי, או לנתק ציר שנסלל לצרכי הברחת נשק, סמים או נשים משטחי הרשות דרך בקעת ערד לבדואים ולגורמים עבריינים בנגב.

מעניין היה הדבר כיצד בכתבה מוזכרות בנימת גנאי חוות היהודים שבחרו להתיישב באזור, בעוד שיש גישה אוהדת ומכבדת כלפי הערבים הנאחזים באדמתם, לכאורה. זאת לצד הימנעות כמעט מוחלטת מאזכור מאות המאחזים ואלפי המבנים הבלתי חוקיים של הערבים התמימים המשתלטים על השטח כמעט באין מפריע.

האם לדידו של העיתונאי המגמתי והמוכשר, את החוק יש לאכוף רק על יהודים ולהטיל ספק רק במוצא פיהם? האם יש להציג ולגנות רק יהודים המשתמשים באלימות פיזית ומילולית או גם את ההתפרעויות של הערבים החוזרות ונשנות כל שבוע ברחבי יהודה ושומרון?

האם כשפנה העיתונאי בזלזול למתיישב יהודי שביקש ממנו לשמור על פרטיותו והטיל ספק אם השטח בכלל שלו וניקנה על ידו, שאל מר מוסקו את עצמו מדוע לא נשאלה בדיוק אותה שאלה את הערבים אותם ראיין וביקש מהם הוכחה ממשית לטענות הבעלות? מנין היהירות, ההטיה והאיבה לכאורה לבני עמך? האם זהו פרצופה של התקשורת האובייקטיבית ושל מי שאמור להיות "כלב השמירה", ממנו נשאר רק הכלב, לכאורה?

מדוע זה לא שואל העיתונאי מוסקו את ילדינו החיים ביהודה, שומרון ואפילו בלב המדינה, אם מרגישים הם בטוחים ללכת לטייל בסמוך לכפרים ערבים, ברחובות הערים המעורבות, לבקר באתרים ומעיינות בשטחים הפתוחים כפי שעשתה אורי אנסבכר ז"ל בטרם נרצחה, או לצאת לריצה כפי שעשתה אסתר הורגן זכרה לברכה?

לסיכום

מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מערכה על אדמתה מול הבדואים בדרום, הערבים בצפון והרשות הפלסטינית במזרח. זוהי מערכה לכל דבר ועניין על גבולות הארץ בה נדרשת ישראל להילחם על זכותה לממש את ריבונותה, משילותה ואחריותה בשטח הלכה למעשה. זאת באמצעות פעולה משולבת של הרשויות, אכיפה משמעותית ונחושה, ענישה מרתיעה ....וגם על ידי הפגנת נוכחות ואימונים של הצבא, שטוב שיתאמן בכל זמן ומקום אפשרי כדי להיות בכשירות מרבית ליום פקודה.

 

 

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו