העסקונה החרדית: התיסכול גדול

1. 15 שנה החזיקו המפלגות החרדיות במניית זהב בממשלת נתניהו, למעט אי אלו חודשים מעטים, והיו לאורך אותן שנים בעלי הבית האמיתיים בממשלתו. בכל אותם 15 שנה הם לא הבחינו, ראו זה פלא, בחילולי השבת של נתניהו. כי אם היו מבחינים, איך הם היו נותנים לחרפה הזו להימשך?

רק עכשיו, כשנזרקו אל מדבר האופוזיציה, נטולי שררה וג'ובים, הבחינו לפתע שנתניהו חילל שבת, כשהצטלם בשבת שעברה לקליפ בו בירך את לינוי אשרם, זוכת מדליית הזהב באולימפיאדת טוקיו. רק עכשיו. נו, באמת!

2. מצד שני אפשר לטעון שהפעם נתניהו באמת הגדיש את הסאה וחילל את השבת בריש גלי, מהמקפצה.

וכל זאת לשם מה? מה היה נגרע מכבודו אילו באמת חיכה עד צאת השבת, לפחות כדי לא לעשות 'נא בעין' לשותפיו החרדים? למה לא לכבד אותם, לפחות במעט שיכולתו (שהרי ג'ובים ומעמד אין ביכולתו להציע כרגע)?

עד כדי כך משגעת אותו מלחמת הפרופגנדה שלו כנגד ראש הממשלה בנט, ששווה היה לו להוציא עין לעצמו, ובלבד שיוציא עין גם לבנט, כלומר יקדים אותו בהגעה למהדורות החדשות של הטלוויזיה. איזה הישג כביר! הגעת עם הקליפ שלך לפני בנט! להצדיע! כל הכבוד!

וכך, ברוח זחוחה משהו, התפייט נתניהו מול המצלמה ומול בעלת מדליית הזהב השניה של ישראל באולימפיאדת טוקיו: "אני מתרגש בשם כל אזרחי ישראל. איזה כבוד עשית לישראל, עשית היסטוריה. זה פשוט בלתי יאומן, מדליית זהב שנייה לישראל, יש לך קרדיט עצום, הראית לאנשים מה זה מאמץ אישי עילאי והראית גם את האהבה שלך למדינת ישראל".

רגע, רגע. נעזב את קדושת השבת ונפרק לרגע את אמירתו. "בשם כל אזרחי ישראל"? מי מינה את יו"ר האופוזיציה לדבר "בשם כל אזרחי ישראל"? לא התבלבלת מר נתניהו? לא הגזמת? קצת ענווה, אדוני ראש הממשלה לשעבר ויו"ר האופוזיציה בהווה, מעולם לא הזיקה. להיפך.

3. נחזור לשבת. בליכוד נבהלו מהנזיפה של העסקונה החרדית. בכל זאת, שותפים טבעיים, מה שנקרא. (וגם על כך אפשר להתווכח איך יכולים היראים לדבר השם להתחבר 'באופן טבעי' למי שכל אורח חייו מנוגד לאמונתם ולחרדיותם; אבל נניח לזה עכשיו). על כן הזדרזו להסביר בליכוד שהקליפ צולם בשבת, רק בשל תקלה טכנית. מעניין איזו תקלה טכנית יכולה להתרחש בעניין כה פשוט: או שמצלמים ומחללים שבת, או שלא. אולי התבלבל להם שעון ירושלים עם שעון אוסטרליה.

מי שבכל זאת לא נבהל מהנזיפה החרדית היה ח"כ יובל שטייניץ, חילוני מובהק, שהלך בדרכם החילונית במפגיע של רבים אחרים מגדולי התנועה הרוויזיוניסטית (שהיו בימי המלחמה האידיאולוגית העזה בין הימין האמיתי לשמאל האמיתי, הרבה יותר 'כופרים' מאשר עסקני השמאל, חלקם אף שמרו מצוות). הפילוסוף שטייניץ חשף שלהבנתו אין כל בעיה עם צילום בשבת, שהרי מי שנוהג לנסוע בשבת ולשוחח בטלפון בשבת, מעשה שיגרה, לא מצופה ממנו שלא יצלם קליפים בשבת. וכה אמר ד"ר שטייניץ בראיון לרדיו 103FM: "אני לא רואה בעיה בלברך ספורטאים בשבת. מי שאינו דתי או חרדי, נוסע ומדבר בטלפון בשבת. בעיני זו רגישות מוגזמת. המהומה אינה במקומה".

4. כבר הבנו שהח"כים החרדים אינם כל כך תמימים שלא להבין לאורך 15 שנות ממשלתו של נתניהו, כי האיש מחלל שבת לתיאבון. אז מדוע נזעקו נגדו דווקא עכשיו? מן הסתם גילו פה ושם חילולי שבת נוספים, המצדיקים מחאה מצידם.

אלא מה? דומה שהזעם על נתניהו וחילול השבת שלו מבטא תיסכול הרבה יותר עמוק, שלא יצא אל פני השטח אבל מחלחל עמוק עמוק בפנים. הם מתחילים להבין שהתכנית האסטרטגית הגאונית שלהם, שהלחימה אותם בעבותות פלדה בל תינתק לנתניהו, תוך ויתור מראש על כל האופציות האחרות, כשלה בענק.

אמת נכון הדבר שהם הבטיחו לבוחריהם ללכת רק נתניהו, באש ובמים. והבטחת בחירות, כידוע, לא מפירים (ואל תצעקו כאן, בנט! בנט!. תקצר היריעה מלפרט כמה הבטחות מהותיות הפר נתניהו יום אחר הבחירות, כמו למשל ההבטחה החד משמעית להטיל ריבונות ישראלית בבקעת הירדן מיד למחרת הבחירות). אלא שגם אם הבטיחו להילחם אליו, הם לא הבטיחו להתאבד בשבילו.

אכן, אילו השכילו לנתק את הקשר הגורדי עימו, ברגע שהוברר ששוב – זו הפעם הרביעית – אין בכוחו לכונן ממשלה, היה סיכוי סביר פלוס, שהם היו ממשיכים להסניף את אוויר הפסגות שתמיד בא כשמן הטוב בעצמותיהם, ולהוסיף בניהול מיטב המשרות והעמדות: משרד הדתות, הרבנות הראשית, הוועדה למינוי דיינים, תקציבי הישיבות והחינוך התורני, משרדי הפנים והשיכון ונספחיהם ועוד ועוד.

היה עליהם לשקול, למשל, הקמת ממשלת 65 ח"כים: הליכוד, חרדים, ימינה, סער וסמוטריץ, אילו רק הבהירו, כי אין להם כל סיבה להיגרר עם נתניהו לאופוזיציה. בליכוד אומרים היום שהח"כים החרדים שגו בכך שלא הבהירו לו, לאחר שנכשל בהקמת קואליציה בתמיכת עבאס, שהם נוטשים אותו. עוד אומרים היום בליכוד, שאילו הבין נתניהו שהוא נשאר בודד במערכה, ללא החרדים, וששמו ייזכר לדיראון בהיסטוריה הפוליטית של ישראל כמי שעיקשותו והתנהלותו האישית לתפוס בקרנות המזבח ולא להתפטר מהמועמדות לראשות הממשלה – היא שהניחה תשתית איתנה להקמת ממשלה שחברים בה ליברמן ולפיד, מיכאלי ומרצ ועבאס. לך תדע. אולי לחץ פיסי מתון כלשהו מצידם של 'השותפים הטבעיים', היה מבהיר לו ביתר שאת שהמערכה שלו אבודה, ושאין להם כל רצון להתייבש באופוזיציה לצידו. גם את הנסיון הזה הם לא עשו, ולא פלא שהתיסכול ענק – כלפי נתניהו וכלפי עצמם.

5. התוצאה עגומה מאוד מבחינתם. התיקים המיניסטריאליים שהחזיקו בהם, נגוזו. כך גם ראשות ועדות חשובות בכנסת ובראשן ועדת הכספים שראשה נחשב מנכ"ל המדינה. גם הג'ובניקים שהוחדרו למערכות השונות, נאלצים ללכת הביתה. אז מה הפלא שמאז איבדו את מאחזיהם הם לא חדלים לגדף עולם ומלואו, כאחרוני הריקים בשוק. כולם אשמים, מבחינתם, רק לא סיכלותם שלהם להילחם לנתניהו.

אבל כל האובדן נחשב כאין וכאפס מול העובדה, שלראשונה מזה שנות דור, אין לחרדים נציג, גם לא למחצה לשליש ולרביע, בוועדה למינוי דיינים, שהיתה בבת עינם, ושבהיעדרם ניתן יהיה לגוון את דור הדיינים הבא ולראות בו יותר כיפות סרוגות. (אגב, ידיד אמת נשבע לי שכשבנו הסרוג עמד להתייצב לראיון ומבחן מכריעים בפני הוועדה, יעצו לו כל יודעי דבר, להמיר את הכיפה הסרוגה במגבעת, ללבוש חולצה לבנה, עניבה כהה וחליפה – ובקיצור להתחפש לחרדי, מפני שאחרת אין סיכוי שיעבור בשלום).

וכך גם אובדן השליטה על הרבנות הראשית, והעברת האחריות על גוף ממלכתי זה (שהחרדים בזים לו בסתר ואינם אוכלים מהכשריו) לידי שר הדתות מתן כהנא, שכל מכריו מגדירים אותו, בניגוד לגידופי החרדים, בשלוש מלים: 'ירא שמיים אמיתי'. דווקא מתוך יראת שמיים זו הוא שש לחולל תיקונים בתחומי הכשרות כדי להעמיק את רמת הכשרות, להחמיר בה ולא להקל, ועוד ידו נטויה בתחום הגיורים הממלכתיים, ויתכן שיעדיף למנות רבנים ראשיים סרוגים בקדנציה הבאה. שוד ושבר! געוואלד!

6. התיקונים בתחום הכשרות חוללו זעקות חימה בדמות זו: "השר פותח בזאר של גופים בעלי אינטרסים עסקיים שיעניקו כשרות... התוצאה היא אחת, הרס וחורבן הכשרות".

אלא שזה בדיוק מה שקורה היום בתחום יבוא המזון 'באישור הרבנות הראשית'. מי מפקח מטעם הרבנות על כשרות הזרם האדיר הזה של עשרות אלפי מוצרי מזון המיובאים מאלפי מפעלים בחו"ל? לא להאמין - שני מפקחים בלבד.

הם צריכים להבטיח את כשרות חלב השקדים המיוצר בבלגיה ומיובא תחת כשרות של הבית יוסף ובד"צ אנטוורפן; ואת כשרות דפי האורז מתאילנד המושגחים ע"י חוג חתם סופר; ואת איטריות האפונה המיוצרות בסין ומושגחות ע"י סטאר קיי; ופטריות הולנדיות מושגחות ע"י בד"צ 'יחווה דעת'', והחלב המרוכז שמיוצר בליטא ומושגח ע"י 'מאור הכשרות' – ואלה רק דוגמאות.

במקום ההשגחה הבלתי הגיונית הזו, מציע השר כהנא, שנכנס לתפקידו רק מפני שהחרדים החליטו להתאבד עם נתניהו, שתאגידי כשרות שיוקמו בישראל, ובהם יפעלו רבנים ישראלים שנבחנו והוסמכו ע"י הרבנות הראשית לישראל, כשמעליהם גוף פיקוח עם סמכויות נרחבות, הם שיערבו לכך שגופי הכשרות עושים את מלאכתם נאמנה.

והעובדה שרבני צהר תומכים בתיקונים שמציע כהנא: "זו הזדמנות פז להשבת אמון הציבור ולבניית אהדה לעולם הכשרות והמסורת, תוך העצמת כוחה של הרבנות הראשית" - רק מחזקת את התחושה שפני כהנא לשפר ולא לקלקל, לבנות ולא להרוס, לתקן ולא לרסק.

7. ממשלה ללא העסקונה החרדית, ולו רק לתקופת הבראה קצרה של ארבע שנים, תיטיב עימם ועם המדינה, ותאפשר שידוד מערכות בתחומי הכשרות, הגיורים, הרבנות ועוד, בידי יהודי רציני, שהוא לא פחות ירא שמיים מהם.

(באדיבות שבועון 'מצב הרוח')