תפילה בעידן קורונה
תפילה בעידן קורונה צילום: Gershon Elinson/Flash90

לאחרונה התפרסם מתווה בתי הכנסת לקראת החגים ולפיו לא תינתן רשות לילדים מתחת לגיל 12 להכנס לבית הכנסת. כמו כן לנערים מעל גיל 12-16 שלא חוסנו או מחלימים. הכל בתואנה כי הם עלולים להדביק את הקהל שיבוא להתפלל בבית הכנסת.

שוב חוזרים על אותה טעות שנעשתה בפעם הקודמת בה גזרו על הילדים ריחוק מבתי הכנסת. אלא שאז עוד היו מנייני רחוב והילדים יכלו להיות שותפים בהם או לחילופין היו מחיצות שפיצלו את בית הכנסת למספר חללים.

כעת כבר התפרקו המחיצות ומניני הרחוב וקשה להניח שכל המבוגרים יצאו לרחוב עבור הילדים. נמצא, שכעת אנו נותנים מכה אנושה לילדים ולחלק מבני הנוער.

תאמרו, מה החלופה שאתה מציע, הלוא הילדים מסכנים את האוכלוסיה הבוגרת? מסתבר שאין לכך כל בסיס. ישנה מועצה ציבורית למחלת הקורונה הכוללת פרופסורים ברפואה, מנהלי בתי חולים וזוכי פרס ישראל שהכינו נייר עמדה בנוגע לחיסוני ילדים 12-15.

הם כותבים בצורה די חד משמעית כי אין תחלואה גבוהה אצל הילדים כלל (אלא לבעלי מחלות רקע). הם גם אומרים שהיכולת של ילדים להעביר את המחלה למבוגרים היא קטנה יותר.

לטענתם, לא הוכח כלל כי החיסון לילדים מונע נשאות של הנגיף אלא לכל היותר מונע מהילד לחלות במחלה. כך שההבחנה שנעשתה בין המחוסנים לאלו שאינם אינה נדרשת ורק יוצרת לחץ נוסף לחסן את בני הנוער הללו. לטענתם, החיסון קיבל רק אישור חירום מה FDA עבור קבוצת גיל זו ולכן אין כל הכרח בסיטואציה הנוכחית לחסנם ומומלץ להימנע מכך.

אכן, אוכלוסייה מבוגרת או בעלי מחלות רקע נדרשו לקבל חיסון שלישי והוא שאמור בעז"ה להגן עליהם. עד לחיסון הם יכולים ואולי מוטב שימנעו מלהגיע למקומות התקהלות וודאי שישמרו היטב על ריחוק חברתי ועל מסכות כראוי. אולם, לא ייתכן שנמנע מהילדים את הנוכחות בבית הכנסת וודאי של בני הנוער המחוייבים במניין בדיוק כמו אוכלוסייה זו שהם לא מהווים כלל מקור סיכון עבורם. מי שאין לו מחלות רקע ואינו מבוגר אינו נמצא בסכנת הידבקות כי לטענתם הזן החדש אמנם מדבק יותר אך דווקא פחות מסוכן מקודמיו.

דומני, כי יש להקים קול רבני מוצק וברור לאור הנתונים המבוססים הללו על ידי טובי הרופאים (שלא כפי שמעיד משרד הבריאות כי על פי רוב כל הפרסומים כנגד החיסון הם אנונימיים). קול המבקש להפסיק ליצור לחץ אובססיבי לחסן את בני הנוער וודאי שלא להדיר אותם מבתי הכנסת כיון שהעניין הוא בנפשנו. הנזק הרוחני שאנו פועלים בידיים בהרחקתם מבית הכנסת גדול שבעתיים מהסיכון הפעוט שעלול להיווצר מנוכחותם בבית הכנסת. וודאי אם שומרים על ריחוק חברתי של המועדים לסיכון ובאמצעות המסכות שהוכחו כגורם היעיל ביותר אם משתמשים בהם כראוי.

נכון שכולם מגששים באפילה ומנסים כל דרך לפתור את המגפה אבל יש גבולות גזרה שרב הנזק שבהם על התועלת ולשם כך יש תורה שמורה את הדרך אשר ילכון בה לאור הנתונים הרפואיים כפי שהם קיימים למי שבודק את הדברים לעומקם.

יהי רצון שיעורר הקב"ה רחמים על עמו ישראל ועל כלל האנושות ויסלק את המגפה והמשחית הזאת מעלינו במהרה.