קבינט הקורונה יתכנס היום (ראשון) אחר הצהריים לדיון מכריע בעניין פתיחת מערכת החינוך. מדובר בדיון מסכם שבו תתקבל הכרעה.
בעיתון 'ישראל היום' דווח כי על אף אינספור ההצהרות כי שנת הלימודים תיפתח כסדרה ובמועדה, ההחלטה כיצד פותחים ומי מהתלמידים פותח את שנת הלימודים בכיתות - תתקבל רק ברגע האחרון.
לבקשת שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, ישתתפו בדיון מומחים, אנשי מקצוע ונציגי ארגוני המורים וההורים, על מנת לדון באופן יסודי בנושאים שעל סדר היום ובמתווים השונים שהוצעו. ההחלטה שתתקבל בדיון תהיה מחייבת לכלל חברי הממשלה.
בשולחן קבינט הקורונה יישבו גורמים רבים - כל אחד מהם ימשוך לכיוון אחר בסוגיה המכרעת מכולן, פתיחת שנת הלימודים. מצד אחד שרת החינוך וההורים שדורשים פתיחה של שנת הלימודים במועדה. מנגד, יעמדו הצעות של שרים לדחות את שנת הלימודים, לפחות בחלק משכבות הגיל לאור מצב התחלואה הקשה.
אחת ההצעות שכבר עלתה היא להחזיר תחילה את תלמידי העל־יסודי בלבד, ולחכות עם תלמידי הגנים והיסודי עד אחרי ראש השנה או עד ל־1 באוקטובר. "אנחנו לא מכירים דבר כזה, אף אחד לא דיבר איתנו על זה וזה מעולם לא עלה על השולחן כאופציה", אמר על כך גורם במשרד החינוך.
לדבריו, "אין כרגע הבטחה לכלום. אנחנו לא יכולים להגיד שנפתח את שנת הלימודים ב־1 בספטמבר בוודאות. אבל עם המצב של היום ועם הדיווחים על הירידה בתחלואה אנחנו אופטימיים. צריך לקרות משהו דרמטי כדי ששנת הלימודים לא תיפתח".
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר אמש כי "מטרתנו למנוע שידור חוזר של 200 ימי הסגר (שיא עולמי שלילי) והזומים שהיו בשנה שחלפה. יש לי ארבעה ילדים בבתי ספר וראיתי אותם דוהים למול הזומים. חייבים לחיות וללמוד לצד הקורונה".
בנוגע לתוכנית החזרה ללימודים, רה"מ הוסיף כי "תלמידי העל־יסודי יתחסנו וילמדו כרגיל החל מ־1 בספטמבר". על יתר התלמידים, בנט ציין כי "מטרתנו היא לדאוג שהכיתה תהא נקייה מקורונה ככל האפשר. היום נודיע על מועד פתיחת שנת הלימודים ביסודי ובגנים".
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון סיפרה כי "בישיבה אציג את חשיבות פתיחת שנת הלימודים ב־1 בספטמבר לכל הגילים מגיל גן ועד י"ב, למען תחושת היציבות והוודאות של התלמידים, המורים וההורים - כפי שאמרתי לכל אורך הדרך". בד בבד, העמדה של שר הבריאות ניצן הורוביץ, כפי שהוא כבר התבטא בנושא בעבר, היא לפתוח את שנת הלימודים במועדה -1 בספטמבר. השר תומך בחיסון במוסדות החינוך כפי שקורה כבר בחינוך החרדי.
כזכור, ההחלטה המשמעותית מכל שהתקבלה עד כה היא זו שלפיה בערים אדומות, תלמידי כיתות ח'-י"ב ילמדו מהבית בזום, אם פחות מ־70% מתלמידי השכבה מחוסנים. כלומר, רק אם יותר מ־70% מתלמידי השכבה מחוסנים - יתקיימו לימודים פרונטליים. רף ההתחסנות יכלול תלמידים מחוסנים, מחלימים ובעלי תוצאת בדיקה סרולוגית (נוגדנים) חיובית. ההחלטה מטילה צל על לימודים בקרב מאות אלפי תלמידים, שכן על פי משרד הבריאות, כ־50 ערים הן אדומות, עוד 50 יישובים אדומים ו־35 רבעים אדומים, שביניהם יישובים גדולים כמו פתח תקווה וראשון לציון. בד בבד, שיעור המתחסנים בקרב התלמידים בגילי 18-12 הוא נמוך. על פי משרד החינוך, הוא עומד על 23% בלבד (לא כולל תלמידים שחלו והחלימו מקורונה).
על פי נתוני משרד הבריאות, כ־100 אלף תלמידים חולים או נמצאים בבידוד (24 אלף חולים פעילים ועוד 76 אלף תלמידים בבידוד), מה שמשפיע על משפחות רבות שלא יוכלו לפתוח את שנת הלימודים. בינתיים נמשכים המאמצים להוציא לפועל את מתווה הבדיקות של משרד החינוך. ביום שישי האחרון נחתו בנתב"ג 1.7 מיליון בדיקות אנטיגן מהירות, כשהמטרה היא שההורים ידגמו בביתם את הילדים (בגילי 16-3) ביום שלפני החזרה ללימודים - בתקווה שילד חולה לא יגיע לגן או לבית הספר.
מדובר במבצע משותף לצה"ל, משרד הבריאות ומשרד החינוך, כשהיעד הוא שהבדיקות יגיעו לבתי הספר עד לסוף השבוע הקרוב. החל מהיום, הבדיקות שהגיעו בארגזים ייארזו בנפרד על ידי חיילים שגויסו למשימה. לאחר מכן, הבדיקות יעברו אל חברת השילוח שזכתה במרכז - והיא תפיץ אותן אל בתי הספר על פי רשימות וכמויות שתקבל ממשרד החינוך. מדובר בהליך דומה להליך שבו מופצות בחינות הבגרות של התיכוניסטים. בסופו של דבר, הבדיקות צריכות להגיע לכ־5,000 מוסדות חינוך באמצעות שליחים, וכן השלטון המקומי התחייב כי יפיץ בדיקות גם ל־20 אלף גני ילדים (6-3).