הרב ד"ר יואל בן נון
הרב ד"ר יואל בן נון צילום: חזקי ברוך

במסגרת 'אבינו מלכנו' מורחב ומעודכן שניסחתי לתחנונים ולסליחות, אני אומר בכל יום: "אבינו מלכנו הושיענו מחוסר האמון ומשנאת החינם שבתוכנו";

ואז משהו בתוכי מתקומם, כאילו ה' עונה לי: זה אתם! זה תלוי רק בכם!

בכל זאת אני שב להתחנן שאבינו מלכנו יפקח את עינינו וייתן לנו כוחות להתרומם מהשפל העמוק אליו מפיל אותנו הנגיף העתיק, שראשיתו בחוסר אמון וסופו בשנאת חינם – ריבונו של עולם, הכוחות שלנו לא מספיקים...

זה התחיל אצל ראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו, שחש חוסר אמון מוחלט כמעט כלפי כל מי שניסה לעבוד איתו; דווקא משום שהכיר אותם היטב חש נתניהו (בהפרזה יתרה למרבה הצער), שאי אפשר ואף אסור להפקיד בידיהם את הגה המדינה, ויש בזה אפילו חוסר אחריות לאומי; כאשר דחקו בו בשאלה על מי הוא סומך ומי יוכל להחליף אותו, הצביע על ראש המוסד היוצא, ובזה הביע את דעתו הברורה גם על כל חבריו בליכוד.

התגובה ההכרחית הייתה חוסר אמון מוחלט כלפי נתניהו מצד כל אלה שהוא פסל והרחיק, וביניהם מובילי הקואליציה הנוכחית – מישהו יכול עדיין לחשוב באמת שגדעון סער, בני גנץ או נפתלי בנט (ועוד) מסוגלים להתגבר על חוסר האמון שלהם, ולחזור אל נתניהו כדי לסבול שוב את חוסר האמון העמוק שלו כלפיהם?

משבר אמון כזה כבר ספגה מדינת ישראל הצעירה בדור הקודם, כאשר דוד בן גוריון (בהיפוך מנתניהו) פרש מראשות הממשלה, ואחר כך התחרט, כי חש שהפקיד/הפקיר את הגה המדינה בידי אנשים לא מתאימים, וחזר אל ההגה ל-8 שנים נוספות; גם אחרי שפרש סופית, הקים את רפ"י כי חשב שאסור לסמוך על מנהיגי מפא"י, וחוסר האמון המוחלט התפוגג רק באחדות הלאומית במלחמת ששת הימים ובעקבותיה.

כעת, חובתנו לחזק את ממשלת ישראל ואת הקואליציה בדרכים של אמון; אני חזרתי והצעתי לציונים הדתיים לנטרל את התלות המסוכנת ברע"מ, אבל הם ממשיכים לנהל מערכת בחירות מנותקת – והנה אני קורא את תשובתו של בצלאל סמוטריץ בציטוט הבא: "אינני סומך על בנט, ואין לי קשר איתו" – במילים אחרות, חוסר אמון! 'אינני יכול לנטרל את התלות המסוכנת של מדינת ישראל ברע"מ, מפני שאינני סומך על בנט'.

נגד הנגיף של חוסר האמון אין לי תרופה, לצערי.

אבל סמוטריץ אמר עוד משהו חשוב באותו ראיון, כשהציע לראש הממשלה שאיננו יכול לסמוך עליו, לומר לנשיא האמריקני בוושינגטון, שמדינה פלסטינית לא תקום, כי הקמתה תסכן את קיומנו, ורמז, שבנט לא יעיז לומר כך לביידן, ולכן אי אפשר לסמוך עליו, ועל השקפת העולם הלאומית והערכית שלו.

כאן עולה השאלה ההכרחית: האם בנימין נתניהו (שסמוטריץ עדיין סומך עליו למרות שבלם אותו מול מנצור עבאס) אמר אי פעם לנשיא אמריקני שמדינה פלסטינית לא תקום? הלוא נתניהו אמר בפירוש את ההפך (שתי מדינות, נאום בר אילן)? נכון, בפועל נתניהו מסמס את האמירה הזאת ודחק אותה לצדדים, אבל מעולם לא אמר מה שסמוטריץ מבקש/דורש מנפתלי בנט כמבחן של אמון – האם בצלאל סמוטריץ חושב באמת שקוראיו ושומעיו לא מבינים?

שום ראש ממשלה ישראלי לא יוכל לומר בוושינגטון שמדינה פלסטינית לא תקום, מפני השאלה הבאה, ההכרחית: אם אתם מתכוונים להישאר שליטים מלאים בכל הארץ מים ועד ירדן, עליכם להעניק אזרחות ישראלית לכל הפלסטינים – מתי ואיך תעשו זאת?

סמוטריץ אולי היה עונה, שגם באמריקה יש מיליוני מהגרים חסרי אזרחות, והנשיא האמריקני היה אומר לו, שהפלסטינים אינם מהגרים אלא תושבי קבע.

כל ראש ממשלה ישראלי, מימין או משמאל, יודע, שרוב מוחלט של העם בישראל מתנגד בתוקף להענקת אזרחות ישראלית לפלסטינים בג'נין-שכם-טולכרם-רמאללה-ביתלחם-חברון; זאת הסיבה העיקרית להסכמים שלפיהם הוקמה הרשות הפלסטינית, ובתוכם גם ההסכמה לנהל מו"מ עתידי על מדינה פלסטינית, שאני מתנגד לה לא פחות מסמוטריץ.

את התשובה שלי למדתי מיגאל אלון ז"ל: "יש שתי מדינות ואין שלושה עמים"!

תושבי הרשות הפלסטינית הם קרובי משפחות ממש עם אחיהם בג'רש-אירביד-אסַלט-עמאן, ושם הם רוב מוחלט מאזרחי ירדן, כך שהרשות הפלסטינית (באזורי A ו-B) צריכה להפוך חלק מפדרציה ירדנית-פלסטינית, ותושביה יקבלו בסופו של דבר אזרחות ירדנית-פלסטינית; רק על פתרון כזה יכולה ישראל לנהל מו"מ שלא יסכן את קיומה, ובכל מקרה, צה"ל יישאר שולט בבקעת הירדן ובמרחב כולו.

האם בצלאל סמוטריץ ורבניו יסכימו? למיטב ידיעתי, לא! הם יאמרו שזאת 'בגידה ביסודות אמונתנו ובזכותנו המוחלטת על הארץ כולה', עקרון יסוד, שאני מאמין בו לא פחות מהם...

מה הם יענו על שאלת האזרחות לפלסטינים? בתורה ובהלכה יש מעמד של 'גר תושב' – זכויות אדם כן, זכויות אזרח לא!

בתורה יש גם "בן סורר ומורה", ו'עיר הנידחת', וכבר חז"ל (סנהדרין עא א) אמרו, שלא היו ולא עתידים להיות!

זהו תורף הויכוח הנוקב: אין בימינו מעמד של 'גר-תושב', ועוד על בסיס לאומי! זאת הסיבה להאשמות נגדנו על 'אפרטהייד' – אחרי קריסת דרום אפריקה פתרון כזה הוא בלתי אפשרי, ורוב מוחלט בעם ישראל ידחה אותו, ממש כשם שידחה אזרחות ישראלית לפלסטינים. הסיבה היחידה, שאנו ממשיכים לשלוט במרחבי ארץ אבותינו מירדן ועד ים בלי אזרחות לפלסטינים, היא הטרור הפלסטיני, ובלשון התורה (דברים ט', ה): "לא בצדקתך... כי ברשעת הגוים האלה"!

לטווח ארוך, העמדה המחייבת שליטה ישראלית בלי אזרחות לפלסטינים, מסכנת את עתידו של מפעל ההתיישבות ביהודה ובשומרון יותר מכל השמאל הרדיקלי, הפוסט-ציוני, שמוכן להסכים ל'מדינת כל אזרחיה'.

מי שמאמין בהתיישבות שלנו, לא יכול לסכן את עצם קיומה ואת עתידה בפתרון של 'גר תושב', שעבר מן העולם לחלוטין; מי שאינו מבין זאת לא יכול להנהיג מפלגה פוליטית ציונית-דתית.

זכותנו וחובתנו האמונית כלפי ארץ אבותינו חייבת להתממש על פי מציאות ימינו; אחרת היא עלולה לחזור להיות 'חלום שלם לימות המשיח'.       

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו