ראומה הררי
ראומה הרריצילום: ללא קרדיט

בעוד מספר ימים יגיע הראשון בספטמבר, ובעז"ה רבים מתלמידי ישראל יגיעו לבתי הספר ויתחילו את שנת הלימודים.

בין אם מדובר בשנת הלימודים הראשונה, שנת הלימודים האחרונה או סתם התחלת שנה, היום הראשון טומן בחובו התרגשות גדולה.

כולנו מכירים את תפאורת היום הראשון: נפרדים בחיבוק מקרוב או מנופפים מרחוק, בהתאם לתקנות. והכניסה לבית הספר מתמלאת בילדים צעירים וילקוטים גדולים וחדשים, והמון פרפרים התרגשות של הבטחות להתחלות חדשות. כל כך קיווינו שהקורונה מאחורינו, אבל ככל הנראה, שנת הלימודים הקרובה תפתח בצילו של הנגיף. שוב אנחנו משננים מושגים מעולם התוכן של מעבדות רפואיות: בדיקות סרולוגיות, חשיפה, מסכות הדבקות ובידודים.

אין ספק שהקורונה מאלצת אותנו לשנות תוכניות ולחשב מסלול מחדש. אבל בואו לא ניתן לה לקחת יותר ממה שהיא לקחה לנו עד היום, בואו לא ניתן לה לקחת לנו את ההתרגשות. שנת התשפ"א המסתיימת בימים אלו, לימדה אותנו דבר או שניים על שליטה ובעיקר היא לימדה אותנו שיעור מאלף על חוסר שליטה, שיעור בהתמודדות עם מציאות הפוכה מכל מה שתכננו וציפינו. השנה למדנו כיצד נגיף עולמי משנה סדרי בראשית איך הוא משבש ברגל גסה את התוכניות שלנו.

לא הרשימו אותו ימי החול והמועד, האירועים הפרטיים או הציבוריים. למדנו על בשרנו איך לחגוג את החגים בהרכב גרעיני, למדנו להסתדר עם הגבלת תנועה ולבישת מסכה, למדנו לחיות עם הילדים בבית, לארגן משחקים וסביבת למידה בתוך סלון, בישולים וערימות כביסה. למדנו לא לתכנן לטווח הרחוק . ובעיקר למדנו שחשוב לנסות להנות ממה שיש.

הבחירה להתבונן בתחילת השנה, להתכונן ולהתרגש ממנה, היא בידיים שלנו. נכון, אנחנו לא יודעים מה יהיה החשש, להכנס לבידוד או חלילה להדבק, למרות כל מקדמי הביטחון, הוא מוחשי ונוכח. אז לצד ההנחיות ומקדמי הביטחון בואו לא נשכח את ההנאה שלנו כהורים, מרגעי ההתחלות החדשות שלהם.

הכניסה לבית הספר, התפילות, שערי הבלונים הצבעוניים. נתרגש בשבילם עם גילוי שלט הכיתה החדש ותחושת "הבגרות" שתציף אותם הרגע שבו הילקוט ירשרש מחוברות ומחברות חלקות ריקות וחדשות. בואו נבחר שלא לתת לחששות, להאפיל על ההתרגשות.

לא ניתן לקורונה לקחת לנו את ההתרגשות. אז שנה טובה לכל התלמידים ולהורים, שנה בריאה ומוצלחת.