איילת שקד
איילת שקד צילום: שלומי יוסף

השבועות האחרונים היו הסוערים ביותר בחייה הפוליטיים של שרת הפנים איילת שקד. הקמת הממשלה, שכללה בתוכה הפרה סיטונאית של כמעט כל הבטחת בחירות שנתנה מפלגת ימינה, הפכה את שקד מאחת הדמויות האהובות ביותר בצד הימני של הפוליטיקה לאהודה הרבה פחות.

לראשונה בקריירה היא נאלצת להסתובב עם מאבטחים, בעקבות איומים על חייה. "זה לא מראה רגיל לשר וקשה מאוד להתרגל לנוכחות של מאבטחים סביבי", היא אומרת בריאיון מיוחד לבשבע, לסיכום חודשיים מהקמת הממשלה בראשותו של נפתלי בנט.

האיומים החמורים אומנם נולדו בעקבות הרכבת הממשלה עם רע"מ, אך לצידם ניצבת שקד, יחד עם הממשלה כולה ובמיוחד העומד בראשה נפתלי בנט, בלב ביקורת ציבורית נוקבת במיוחד על שורת מהלכים וגם כישלונות שהממשלה ה־36 מבצעת בזמן הקצר שהיא מכהנת. מבחינתה של שקד, הביקורת הזאת אינה מוצדקת. "מחפשים אותנו בקטנות", היא אומרת בתסכול, "תופסים אותנו בדברים שאיש לא האשים בהם בעבר. על כל דבר קטן, שבריר של טעות, מגיעות מתקפות נרחבות ברשתות החברתיות. אנחנו לא מצליחים לשלוט בפייק ניוז ההמוני שאנחנו מואשמים בו כל יום מחדש".

רוב הטענות נגד הממשלה הן ממש לא פייק ניוז.

"זה לא נכון. רק עכשיו הפיצו עוד פייק בנוגע לכבישים בגוש עציון. זה האחרון בשורה ארוכה מאוד של שקרים שאומרים עלינו. קח למשל את התקציב של הרשויות המקומיות ביו"ש, הוא גדל, למרות הטור של קלמן ליבסקינד שניסה לטעון אחרת. זה בדיוק מה שאני מדברת עליו. אני צריכה כל פעם להתגונן ולהתנצל על טיעונים שהם בכלל לא נכונים".

אבל הם כן נכונים. קחי למשל את ההתלהבות והחגיגות שלכם מהכנסת תקציב החינוך הדתי לבסיס תקציב המדינה. זה עדיין לא קרה.

"זה יקרה. יש על זה הסכמה מלאה של כל הגורמים הרלוונטיים. ולמרות מה שאומרים כל מיני אנשים, לא צריך החלטת ממשלה נוספת. זה יהיה בבסיס התקציב, וכולם יראו את זה ב־30 באוגוסט כשנציג אותו".

זאת בדיוק הנקודה. חגגתם הישג היסטורי שעוד לא התרחש, ואולי יתרחש, וגם זה עוד לא בטוח.

"הוא יתרחש. תבדקו אותנו. אני מסכימה שזה עוד לא קרה, ובהחלטת הממשלה זה לא מופיע. אבל זה יקרה. יש סיכום כתוב וממוסמך עם משרד האוצר שבהצעה שתוגש לכנסת זה יהיה בבסיס התקציב".

יכול להיות שזה יקרה, אבל יש תחושה שאתם מקפידים לרתום את העגלה לפני הסוסים. גם האמירות שמלוות כל ריאיון שלך ושל ראש הממשלה על כך שאחרי שלוש שנים העברתם תקציב לא נכונות.

"התקציב עבר בממשלה ועוד לא עבר בכנסת".

אבל בלי החלטת כנסת אין תקציב, וישראל עוד לא יצאה מהברוך הזה. בכל יום אנחנו שומעים על עוד ועוד קשיים בהעברתו, ועל שינויים ממה שעבר בהחלטת הממשלה.

"אני מסכימה שהוא עוד לא עבר בכנסת, אבל אני מאמינה שהוא יעבור. אנחנו נוציא את המדינה מהברוך שהיא תקועה בו ללא תקציב".

מנסור עבאס
צילום: Olivier Fitoussi/Flash90

זו ממשלה ציונית

הריאיון עם השרה שקד מגיע בסוף שבוע וחצי של אירועים ביטחוניים חמורים לאורך גבולותיה של מדינת ישראל. לראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה חיזבאללה ירה לעבר יישובי הצפון. בסוף השבוע נורו רקטות מרצועת עזה לעבר העוטף. באירוע החמור שאירע בשבת, במהלך הפגנה סמוך לגדר הרצועה, נורה ונפצע אנושות הלוחם בראל חדריה שמואלי, ובתחילת השבוע חזר טרור העפיפונים. בכל האירועים הללו מדינת ישראל וצה"ל הגיבו בדומה לפעולות התגובה בכל השנים האחרונות, למרות אמירות על שינוי המשוואה. שקד עצמה ממשיכה לדבוק באמירות הללו.

עוד באותו נושא:

"כן שינינו את המשוואה. הירי של חיזבאללה הגיע אחרי שמטוסי חיל האוויר תקפו בלבנון בפעם הראשונה אחרי שבע שנים. נכון שעל הירי של חיזבאללה לא הייתה תגובה ישירה, אבל עצם העובדה שישראל תקפה בלבנון אחרי שבע שנים מעידה על שינוי המשוואה. זה מעבר לתקיפות בסוריה שמעולם לא הופסקו, למרות הפייק שהתפרסם לפני כחודש".

זה לא היה פייק אלא דברים של הגנרל הרוסי קוליט, סגן מפקד הכוחות הרוסיים בסוריה.

"רק שזה פשוט לא נכון. גם אחרי הדברים שלו ישראל פעלה בסוריה, בתיאום עם הרוסים כשהיה צריך. היה לו אינטרס לומר את זה, אבל זה לא הופך את הדברים האלה לנכונים".

ולצד הזירה הצפונית, והעובדה שכמו שאמרת על הירי של חיזבאללה לא הגיבו, יש גם את האירועים ברצועת עזה.

"גם שם ראש הממשלה הבהיר שהוא לא יקבל ירי טילים ובלונים או כל אירוע טרור נגד ישראל. בימים האחרונים יש התחממות בזירה, אבל צה"ל תוקף בצורה נרחבת".

אין שינוי של ממש, התקיפות כעת הן כמעט זהות למה שראינו אצל נתניהו.

"אני לא נכנסת לאיכות התקיפות. אני יכולה להגיד שבאופן כללי המדיניות של בנט, גם כשהוא היה שר הביטחון, היא שצריך לתת לחמאס מכה מאוד אגרסיבית, ולאחר מכן לעצור כל ניסיון התעצמות עוד בתחילת דרכו".

אבל בפועל לא היו מתקפות חזקות כאלה נגד חמאס. את יכולה להבין למה יש תחושה בציבור שהממשלה חוששת להגן על אזרחיה וחייליה בגלל הרכב הממשלה?

"התחושות הללו לא נכונות, ונולדות הרבה מהפייק שעולה נגדנו כל הזמן. ראש הממשלה, שר הביטחון והקבינט יעשו את כל מה שנכון ונחוץ בשביל להגן על מדינת ישראל. כל טיעון אחר לא רציני".

התחושות הללו לא נולדו סתם, הן מתבססות על דברים של חברי קואליציה כמו חברת הכנסת רינאווי-זועבי ממרצ וח"כים מרע"מ.

"אמרתי את זה כמה פעמים, ואבהיר את זה שוב: אם הם ינסו להפיל את הממשלה על הסיפור הזה, לא תהיה ממשלה. אנחנו לא משחקים עם ביטחון ישראל".

בסוף יש כאן סוגיה שורשית יותר. לפני הבחירות אמרתם מעל כל במה, ובצדק רב, שרע"מ היא מפלגת טרור. רע"מ גם משתייכת לתנועת האחים המוסלמים, שרוב העולם מכיר בה כארגון טרור עולמי. האם זה לא נכון לומר שהרכבתם את הממשלה הלא ציונית הראשונה בתולדות ישראל?

"ממש לא. זאת ממשלה ציונית לחלוטין וכל השיקולים שלה הם שיקולים ציוניים. נכון, זאת לא הממשלה שחלמתי שנקים. אני רציתי ממשלת ימין ופעלתי המון בשביל שזה יקרה. אבל זאת לא הייתה אופציה, ונאלצנו להקים את הממשלה הזאת. ויחד עם זה, זאת ממשלה ציונית שדואגת לאינטרסים של מדינת ישראל ולא תיתן לפגוע בהם. כל האמירות שאנחנו לא פועלים בגלל רע"מ הן פשוט לא נכונות. כולם יראו שאם נגיע חס וחלילה למצב שבו צריך לפעול בעזה אנחנו נפעל בכל העוצמה, גם אם זה יעלה לנו בפירוק הממשלה".

יש לכם בכלל אקדח לאיים בו? הרי בכל הסקרים הפנימיים ימינה לא עוברת את אחוז החסימה.

"ראשית, זה לא נכון שאנחנו מתחת לאחוז החסימה. אבל מעבר לזה, יש חיים גם אחרי הפוליטיקה. לא נולדנו פוליטיקאים. הוכחנו בשנים האחרונות שאנחנו לא מפחדים מצעדים נועזים. אם נצטרך לצאת למבצע בעזה לא נהסס לעשות זאת, גם במחיר של בחירות".

בנט בתפילת שחרית בוושינגטון
צילום: אבי אוחיון, לע"מ

אינטרס של מדינת ישראל

המפגש של השרה שקד עם האינטרסים של רע"מ חורג מגבולות העניינים הפוליטיים בהצבעות בכנסת, לאור תפקידה כשרת הפנים. שלושת התחומים המרכזיים של המפגש הזה הם הבנייה במגזר הערבי, חוק האזרחות שנפל וגם הפרעות של המגזר הערבי במהלך מבצע שומר החומות. בכל שלושת התחומים הללו לשקד יש תפקיד משמעותי.

"חשוב להבין שהאינטרס של מדינת ישראל, ולא רק של רע"מ, הוא להכשיר את היישובים הבדואיים בדרום", היא אומרת. "בממשלה הנוכחית זה עוד לא קרה, אבל כדאי מאוד שזה יקרה. אצל נתניהו למשל אושרו עשרה יישובים כאלה. בסוף האנשים האלה צריכים מקום לגור בו. לפי ההערכות, עד שנת 2040 אמורים להיות כחצי מיליון בדואים בנגב, וככל שנשכיל לכנס אותם ביישובים מוגדרים מהר יותר כך ייטב".

אבל זה לא עובד ככה בפועל. הרי לא מכניסים אותם ליישובים מסודרים אלא מכשירים את ההשתלטות הפרועה שהם ביצעו עד כה.

"לכן אנחנו מתעקשים שהחלטת הממשלה שעברה אצל נתניהו, שהייתה ברמת הרעיון סבירה, תיעשה ככתבה וכלשונה. כרגע זה עוד לא עולה כי אין הסכמה על הנוסח. אבל האמירה שלנו והדרישה שלנו היא שאותה החלטה שעברה בסוף ימי הממשלה הקודמת היא זאת שתקודם".

יש כוונה לכרוך את אישור היישובים הבדואיים בנגב בהכשרת ההתיישבות הצעירה ביו"ש?

"לא, אין כוונה לתלות אחד בשני. אבל כן יש כוונה לאשר את ההחלטה שכבר נכתבה להכשרת ארבעה יישובים - אבנת, פני קדם, עשהאל ואביגיל, ואנחנו רוצים לאשר את זה כמה שיותר מהר. אלה יישובים שאף אחד לא מטיל ספק בחשיבותם ובנחיצותם לביטחון המדינה, והם על אדמות מדינה. אין שום סיבה שהם לא יאושרו".

יש סיבה. יש לפחות ארבע מפלגות בממשלה הזאת שלא מוכנות לשמוע על האופציה הזאת.

"אם נביא את ההחלטה לממשלה היא תעבור, אבל זה נכון לומר שזה לא יהיה פשוט. גם ממשלת נתניהו לא העבירה את ההחלטה הזאת בימי טראמפ, בגלל שכחול לבן התנגדו. אנחנו נעשה הכול כדי שזה יאושר, ונמצא את ההזדמנות המתאימה כדי לעשות את זה. אבל זה לא יהיה פשוט".

גם אם הם יאושרו, אלה רק ארבעה יישובים בהתיישבות הצעירה לעומת הרבה יותר בחברה הבדואית. למה לא להכשיר יותר?

"כמו שאמרתי, אנחנו לא עושים את הקישור הזה בין שני הדברים. אבל העמדה שלי ידועה וברורה. צריך להכשיר את כל ההתיישבות הצעירה וגם לכנס את הבדואים ליישובים מוסדרים. זה פרויקט שאף ממשלה לא הצליחה עד היום. אנחנו רוצים לעשות את זה, וההחלטה של הממשלה הקודמת היא צעד חשוב בכיוון".

אמרת מקודם על ההחלטה הזאת שאתם רוצים שהיא תעבור ככתבה וכלשונה, מה שמזכיר את סערת חוק האזרחות, שגם שם אמרת שהוראת השעה תעלה ככתבה וכלשונה. בפועל אנחנו יודעים שזה לא מה שקרה.

"זה בהחלט מה שקרה. עד שעתיים לפני ההצבעה, החוק שהיה על השולחן היה בדיוק אותו חוק. היו לנו את האצבעות. שעתיים לפני ההצבעה התברר לי שהאופוזיציה לא מתכננת להצביע בעד. לא האמנתי שזה יקרה. זאת התנהלות שמפלגות ציוניות באופוזיציה מעולם לא עשו לפני כן. רק ברגע שהבנתי שהם הולכים להצביע נגד, נאלצנו להגיע לעסקה שנתנה מעמד כלשהו ל־1,800 חסרי מעמד. אבל כל זה קרה בגלל חוסר האחריות של האופוזיציה, שלא הבינה עד כמה החוק הזה חשוב".

אי אפשר לזרוק את האחריות בנושא על האופוזיציה. בסוף את הממשלה, ואת לא הצלחת להביא את האצבעות.

"נכון, ואני באה בנושא הזה בטענות לעצמי, במיוחד לגבי עמיחי שיקלי. הבאתי מרע"מ שתי אצבעות כי זה מה שהיינו צריכים. אנשים לא מבינים עד כמה מדובר במהלך היסטורי. מדובר בחוק שכמעט נפל פעמיים בבג"ץ. העובדה שמרצ והח"כים הערבים הצביעו בעד הייתה מחזקת אותו מאוד בבג"ץ. אבל השיקולים הפוליטיים של האופוזיציה פגעו במדינה. בימים שמאז נפילת החוק הוגשו יותר מ־1,000 בקשות מעמד. אלה מספרים שקיבלנו בשנה עד היום".

בסוף אתם צריכים את האצבעות של האופוזיציה בשביל הארכת הוראת השעה, והנוהג הוא לתת לה הישג בתמורה לתמיכתה. סמוטריץ' אומר שאת סירבת לדבר איתם בכלל. למה לא לנהל עם האופוזיציה משא ומתן?

"אני לא נגד לדבר עם האופוזיציה. שלחתי את העוזרים שלי שיטפלו בנושא. אני מקווה שנוכל להעלות את הנושא להצבעה עם האצבעות של האופוזיציה. אם לא, נצטרך למצוא מנגנון אחר כדי לעצור את זה".

הטיעון הרשמי להוראת השעה שמונעת איחוד משפחות הוא הסיבות הביטחוניות, מה שמחזיר אותנו לימי הפרעות של שומר החומות. יש דרך להבטיח שלא נראה את המראות האלה שוב?

"כן, ואנחנו עובדים עליה עכשיו. ראש הממשלה הקים צוות שרים שעוסק בפשיעה במגזר הערבי, גם פלילית וגם לאומנית. בצוות חברים שר המשפטים, השר לביטחון פנים, שר הרווחה ואני. אחד המהלכים התקדימיים בצוות הזה הוא שהשב"כ קיבל אחריות גם להתעסק בערביי ישראל. במשך שנים הממשלות עשו הכול כדי שהשב"כ לא יעסוק בערביי ישראל, והשב"כ עצמו התנגד לכך. אבל ראש הממשלה החליט שזה חייב להיעשות. פרט למהלך התקדימי עם השב"כ, כל שר יהיה אחראי על תחום מסוים. שר המשפטים מתמקד בהחמרת הענישה על אחזקת נשק לא חוקי. אני עסוקה בפרויקט שיוודא שכספי מכרזים ברשויות הערביות לא יעברו לידי משפחות פשע. שר הרווחה יחד עם השר לביטחון הפנים מקצים הרבה משאבים לטיפול במשפחות הפשע".

הפרעות לא נעשו על ידי משפחות הפשע, אלא בעיקר על ידי אלפי אזרחים ערבים פשוטים שהחליטו לתקוף יהודים.

"בוודאי שלא. הפרעות בוצעו על ידי המגזר הערבי. זאת הייתה אלימות לאומנית שהייתה הרבה יותר רחבה מאשר האלימות של משפחות הפשע. אבל ביום יום, עיקר האלימות בחברה הערבית היא של משפחות הפשע.

"דווקא בערים המעורבות יש הרבה יותר לאומנות פלשתינית, וכך גם פשיעה לאומנית, מאשר בערים הערביות עצמן. אלה הנתונים שאנחנו רואים. תמיד הפשיעה הלאומנית מתערבבת גם עם פשיעה פלילית. זה מצריך אותנו לפעול במיוחד בתוך הערים המעורבות. לכן אני מרכיבה בימים אלה צוות בראשותי שיעסוק ספציפית בערים המעורבות. הצוות יעבוד עם המשטרה, השב"כ, משרד האוצר ומשרד החינוך וראשי הערים, שחלקם מאוימים ונפגעים אישית מהפשיעה הפלילית והלאומנית".

ומה לגבי האימאמים, אלה שהיו גורם מרכזי בהסתה?

"זה גם תחום שתחת אחריות משרדי, ואנחנו הולכים לטפל בזה. התוכניות לפעולות בנושא עדיין בהתגבשות. בממשלה ה־34 נעשתה עבודת מטה נרחבת לטיפול בבעיה. אנחנו הולכים להעביר את עבודת המטה לשלב הביצוע".

שקד במדרשת לינדנבאום בעיר לוד
צילום: דוברות

ידענו בדיוק לאן נגיע

את הריאיון אנחנו מקיימים ביום שבו ישראל הגיעה לכמעט עשרת אלפים מאומתים ביממה, קרוב לשיא מאז פרוץ המגפה. את ראשות הממשלה קיבלה ימינה כאשר היו נדבקים בודדים ביום, וכלל לא היו מתים. מאז נוספו כ־400 מתים, 350 מהם בתוך שלושה שבועות.

נכשלתם בהתמודדות עם הקורונה?

"לא נכשלנו. אנחנו נמצאים בגל חדש, עם מספרים גבוהים בכל העולם. אנחנו החלטנו להתמודד עם הגל הזה לפי אסטרטגיה משולבת שכוללת בראש ובראשונה חיסון שלישי, שזו פריבילגיה שאף מדינה עוד לא זכתה בה, ואנשים לא מבינים עד כמה זה דבר נפלא. העובדה שהתחלנו לחסן לפני האישור של פייזר ויש מספיק חיסונים לכולנו היא הישג אדיר של ראש הממשלה בנט. חייבים להבין, מי שחוסן לפני חמישה חודשים כבר לא מוגן מהנגיף, ולכן חשוב להתחסן במנה שלישית. לצד החיסונים אנחנו משקיעים המון במערך הבדיקות. הבדיקות ההמוניות, הבדיקות המהירות, הבדיקות המסחריות, הבדיקות בנתב"ג. ובנוסף לכך גם הגדלת הקיבולת בבתי החולים. אנחנו מאמינים שככה נוריד את התחלואה".

אבל לא היינו צריכים להגיע למצב הזה בכלל. כשנכנסתם לתפקיד אמרו לכם אנשי משרד הבריאות, כשהגל רק התחיל, שכל מה שצריך לעשות בשביל להגן על הציבור הוא הגבלות בנתב"ג, ולא הקשבתם.

"האלטרנטיבה האמיתית הייתה לעבור למודל אפס הדבקה, כמו בניו־זילנד, שהוא כרוך במחירים כלכליים לא פשוטים, ולא חשבנו שהציבור הישראלי יבין את זה ולכן גם לא יעמוד בזה. ואחרי ההתפרצות בבנימינה ובמודיעין הערכנו שזה לא יהיה יעיל".

ולאור התוצאות - טעיתם?

"לא. ידענו בדיוק לאן נגיע".

זה לא הופך את זה ליותר חמור?

"קיבלנו החלטה לתת לציבור את הכלים להתגונן מפני הנגיף, כי חשבנו שאי אפשר לסגור את נתב"ג לאורך חודשים רבים. אנחנו מאמינים שבעוד שבועיים נראה את הירידה בתחלואה".

אבל בינתיים אנשים נפטרו וחלו ויסבלו מקורונה כרונית. וכל מה שרציתם למנוע, כמו נתב"ג ריק ופגיעה משמעותית בכלכלה, קורה בכל מקרה גם בלי ההגבלות, רק במחיר הרבה יותר גבוה.

"הנזק במקרה שבו היינו סוגרים את נתב"ג ונכנסים לסגר היה יותר גדול. לאור החיסונים החלטנו שעדיף לחיות לצד המגפה".

יכול להיות שבהרכב ממשלה אחר, כזה בלי שרים כמו שאשא־ביטון, היו מתקבלות החלטות אחרות?

"זה לא נכון. בקבינט הקורונה הראשון אני דרשתי תו ירוק על אירועים במקומות פתוחים, ופרופ' אש הסביר לי שאין צורך בזה, למרות שזה לא הגיוני".

כלומר הגורם שעיכב הטלת הגבלות הוא אנשי המקצוע?

"אני לא רוצה לדבר ישירות על גורמי המקצוע, כי בסוף האחריות היא על מקבלי ההחלטות, אבל אנחנו הלכנו בצורה מתואמת עם משרד הבריאות. יותר מזה, ראש הממשלה הפעיל לחץ גדול מאוד על הדרג המקצועי כדי שיאשר את החיסון השלישי".

אנחנו שומעים שרים בכירים, כמו ליברמן, הורוביץ ושאשא־ביטון, אומרים שסגר לא מסייע בהורדת תחלואה, למרות שמדעית הוא כן מסייע. יכול להיות ששרי הממשלה עדיין לא הבינו איך המגפה עובדת?

"לא ברור לי למה זה נושא בוויכוח בכלל. ברור שסגר מוריד תחלואה. זה מדע. יש שני אמצעים להוריד תחלואה, או סגר או חיסונים. אין באמת דרך אחרת. מה שכן, הסגר השלישי לא היה יעיל ולא הוריד את התחלואה בגלל שלל הבעיות שהיו בו".

בנט בכנסת עם טרופר, גנץ ושקד
צילום: Olivier Fitoussi/Flash90

לא יהיה משא ומתן

ראש הממשלה טס השבוע לפגישה עם הנשיא ביידן. מה אנחנו צפויים לראות בה?

"ראש הממשלה הולך להבהיר לנשיא ביידן שישראל לא תנהל שום משא ומתן עם הפלשתינים. זאת הולכת להיות הפעם הראשונה שבה בממשל דמוקרטי אין משא ומתן עם הפלשתינים. זאת התחייבות שלנו. כל עוד אבו־מאזן ימשיך לשלם משכורות למחבלים ולתבוע את ישראל בהאג לא יהיה שום משא ומתן איתם. כשהם התחילו את התהליך בהאג ב־2014 נתניהו המשיך לנהל איתם משא ומתן. זה לא הגיוני, וזה לא יקרה".

ויאיר לפיד יסכים לעמדה הזאת? הוא הרי רוצה לקדם משא ומתן עם הפלשתינים.

"אני לא יודעת אם הוא יאשר, אבל הוא יפעל לפיה. זה לא נתון לוויכוח. וגם אם יגיעו לחצים אמריקאיים אנחנו נדע לעמוד בהם".

שר החוץ לפיד מעורב לאחרונה בשורה של שערוריות מדיניות. הבולטת שבהן היא הסכסוך עם פולין, שהיחסים איתה היו יעד מדיני אסטרטגי של ישראל בימי נתניהו. הוא לא מתנהל בפזיזות במדיניות החוץ של ישראל?

"מה שפולין עשתה הוא אירוע חמור מאוד שמזלזל בזכר השואה. יחד עם זה, היחסים איתה חשובים והציר הזה של מדינות מזרח אירופה חשוב מאוד לישראל והוא יישמר".

ולצד זה, בנאום בפני פורום השואה נתן לפיד הגדרה חדשה למונח אנטישמיות, הגדרה שארגונים יהודיים ברחבי העולם אומרים שהיא מסכנת את חייהם.

"קודם כול, אנטישמיות היא שנאת יהודים ולא שום דבר אחר. יחד עם זה, לתקוף כל היום את לפיד בנושא השואה זה חוסר מודעות, לאור ההיסטוריה המשפחתית שלו ומודעות השואה העמוקה שבה גדל".

זה נותן לו את הזכות לגרום לנזקים עם הצהרות כאלה?

"בוודאי שלא. אנטישמיות היא שנאת יהודים, ופולין עשתה מעשה שמבזה את זכר השואה. לצד זה צריך לשמר את הברית עם מדינות מזרח אירופה".

חצי עזבו, חצי נשארו

שורה ארוכה של הבטחות נתנה שקד עצמה, יחד עם כל מפלגת ימינה, ערב הבחירות. לצד הבטחות על אי ישיבה עם לפיד, רע"מ, מרצ ואיבתיסאם מרעאנה, כמו גם ההתחייבות לפעול רק להקמת ממשלת ימין, עמדה לה גם הבטחה נגדית שלא תהיה מערכת בחירות חמישית. במפלגה החליטו לבכר את ההבטחה שלא יהיו בחירות נוספות על פני שאר ההבטחות.

אחרי הפרת ההבטחות הנרחבת שלכם בהרכבת הממשלה, בעיני רוב הציבור אין יותר מדי משמעות להבטחות שלכם. אילו ערובות יש למילה שלכם היום?

"אל תשפטו אותנו לפי המילים. תשפטו לפי המעשים".

חצי מחברי הרשימה לכנסת עזבו אתכם, החל מאלון דוידי, דרך שיקלי ועד פעילים שליוו אתכם מיומכם הראשון בפוליטיקה. מה זה אומר עליכם?

"האנשים ברשימה מייצגים את המצביעים שלנו נאמנה. חצי מהמצביעים כועסים ועזבו, וחצי נשארו. אותו דבר עם חברי הרשימה. ההחלטה הזאת הייתה מאוד קשה ולא טבעית לנו. אבל לא איבדנו את הערכים בדרך. אחרי שיעבור זמן ישפטו אותנו לפי המעשים".

לא שיניתם את הערכים שלכם? אפילו בנושא התקציב יש שינויי ענק בעמדות שלכם. הרי איילת שקד שלפני שנה הייתה קוראת למס החד־פעמי ומס השתייה המתוקה "מיסי חינוך מחדש", והיום הצבעת עליהם.

"אני לא שיניתי את דעתי, וההגדרה שלהם כ'מיסי חינוך מחדש' נכונה. אני לא הייתי שמה אותם בתקציב, אבל אנחנו לא פועלים לבד. אני אישית לא מאמינה גדולה במס על השתייה המתוקה ולא נראה לי שהוא ישפיע. לגבי המס על הכלים החד־פעמיים, חוק השקיות הוכיח את עצמו".

כל בכירי הממשלה הרוויחו משהו מהקמתה, חוץ ממך. הרי לא באמת רצית את משרד הפנים אלא את משרד המשפטים. מה את מרוויחה מכל הממשלה הזאת?

"אני מאוד רציתי את משרד הפנים. חוץ משלושת המשרדים הבכירים ומשרד המשפטים יכולתי לבחור בכל משרד, וזה מה שרציתי. אני אגיד לך יותר מזה, אני אפילו שוקלת לוותר על ההחלפה למשפטים כשהמועד יגיע ולעשות קדנציה מלאה במשרד הפנים. ובאופן אישי לא הרווחתי משהו מהמהלך, אבל אני עובדת בשביל המדינה ולא בשביל עצמי".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו