הרב חגי לונדין
הרב חגי לונדין צילום: ללא

פרשת כי תבוא שנקרא השבת פותחת ב"ווידוי מעשרות"; אדם מגיע עם מעשרותיו אל מקום המקדש ומתוודה: "שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי" (דברים כו, יד).

על פי רוב המילה 'ווידוי' מתקשרת אצלנו לתחושת אשמה. השורש של המילה 'וידוי' הוא מלשון 'הודאה'. אדם מודה בלב כבד על חטאיו ובעקבות כך זוכה למחילה.

אולם בווידוי מעשרות אנו נתקלים בנוסח שאינו עוסק בהתנצלות אלא אומר "אני אמנם לא מושלם אולם עשיתי ככל יכולתי"; אדם לא מצווה להצליח אלא לעשות ככל יכולתו.

בחודש אלול תשפ"א כדאי להפנים את הנקודה הזו: אין לנו הבטחה שמעשינו יביאו לנו את התוצאה הרצויה כאן ועכשיו, אבל יש לנו הבטחה שבמידה ועשינו כמיטב יכולתנו – אבינו שבשמים יוביל את הדברים למקום הנכון.

עוד באותו נושא:

הדברים נכונים בכל המישורים בחיים: אין לנו תרופות קסם להעלים את הקורונה במיידי אבל יש לנו את ההשתדלות המקסימלית שהרפואה האנושית הגיעה אליה;

אין לנו את המתכון הבטוח שילדינו לא יישארו מצולקים מהתקופה הזו אבל יש לנו את האהבה והאמון שאנו מעניקים להם;

אין לנו את הפריבילגיה לדמיין שהמתחים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים יחדלו בשנה הבאה – אבל אנחנו נתמודד עימם כמיטב יכולתנו.

אנחנו פשוט נעשה את הטוב ביותר שלנו; וכפי שחז"ל דורשים על הפסוק: "עשינו מה שגזרת עלינו, עשה אתה מה שעליך לעשות". 

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו