כאשר אחד מבני המשפחה חולה במחלת הסרטן, עולמה של המשפחה מתהפך ומטלטל. טיפולים, הקרנות, נסיעות ואשפוזים הם רק חלק קטן ממה שהמשפחה כולה נאלצת להתמודד איתו.
אך כאשר שניים מבני המשפחה נלחמים במחלה הארורה בו זמנית, מדובר בהתמודדות בלתי נתפסת. זהו סיפורה של משפחת קמר מתלמי יוסף. לתומר בן ה-12 וחצי, הבן הצעיר של שפיר ורווית, גילו לפני מספר חודשים גידול בירך שמאל. חודש לאחר שחלה תומר, גם אצל אימו רווית התגלה גידול.
"זו התמודדות קשה מאוד", מספר שפיר קמר, "אבל אנחנו משפחה חזקה ואופטימית. יש לנו סיוע גדול מכל מיני גורמים שקשורים למחלקה האונקולוגית, מהצוות הרפואי מדהים, ובמיוחד מעמותת עזר מציון".
מעבר לכאב ולקושי העצום של אמא ובן שמתמודדים עם מחלת הסרטן, העובדה שהמשפחה מתגוררת בתלמי יוסף שבנגב המערבי מעצימה את הקושי באופן מיוחד.
"תומר ורווית התאשפזו באיכילוב", מספר שפיר. "אנחנו גרים כשעתיים וחצי נסיעה משם, ופעמים רבות היה לנו קושי גדול עם האשפוזים. קיבלנו סיוע בלינה מבית אורנית מפתח תקווה שעזרו לנו מאוד. כשתומר חלה, הטיפולים היו בימי ראשון מוקדם בבוקר ובשביל להגיע לבית החולים בזמן היינו צריכים לצאת בחמש בבוקר. זה היה קשה מאוד. בית אורנית נרתמו לעזור לנו והיינו מגיעים במוצאי שבת לבית אורנית וככה מגיעים בזמן לאשפוזים".
בית "אורנית" של עמותת "עזר מציון" הוקם בסמוך לבית החולים שניידר בפתח תקווה במטרה להקל על המשפחות שבן משפחתם חלה בסרטן ונזקק לאשפוז - מאירוח ברמה מלונאית עם אש"ל מלא, דרך תמיכה מקצועית ומעטפת טיפולית, ועד מגוון עיסוקים להסחת הדעת מהמחלה ומשגרת הטיפולים. צוות הבית מעניק לכל משפחה חום, אהבה ותחושת בית אמיתית, ומתנהל ברגישות רבה.
כאמור, גם האשפוז של רווית היה בבית החולים איכילוב, אך במקרה שלה מדובר היה באשפוז יומי שנערך במשך חודש שלם- "העובדה שהיא נעזרה בבית אורנית, חסכה להם שעתיים וחצי נסיעה לכל כיוון, כל יום, בשביל זה נועד המקום" מספר מאיר אודסר תומך הרווחה שמלווה את המשפחות במחלקה האונקולוגית לילדים באיכילוב מטעם עזר מציון.
"חשוב לי להדגיש שעזר מציון עשו הכל בתרומה ובהתנדבות" מספר שפיר. "בלי שום חיוב מצידנו. קיבלנו גם ארוחות, ממש כמו בית מלון. הצוות כולו נתן לנו יחס מדהים, ומעולם לא קיבלנו סירוב, או שאמרו שאין מקום. תמיד עשו מאמצים כדי לסייע לנו. אני לא יודע איך היינו מסתדרים בלי בית אורנית. היה לנו הרבה יותר קשה לעבור את התקופה הזאת, בית אורנית בשבילנו זה פשוט הצלה משמיים".
איך מתמודדים עם כזו מציאות מורכבת שגם אשתך וגם הבן שלך מאושפזים?
"יש קושי, ויש חששות. אבל ברגע שהבנתי שיש טיפול רפואי קיים ושעומד לפניי ארגז כלים לא רע לטיפול - בזה קצת נרגעתי. אני בן אדם שיש לו הרבה תקוות שמאמין בדרך מסוימת ובתהליך מסוים. חששתי לחייו של בני. מדובר בגידול קטלני ממאיר ושמעתי על ילד באזור שלנו שלא שרד את הגידול הזה לפני כמה שנים, אז ברור שהיו חששות".
"אבל אני חושב שגם אני, גם אשתי, וגם הילדות שלי ותומר מתמודדים עם זה טוב ויפה עם המון אופטימיות ושמחה. אנחנו ממשיכים לחיות בצל הדבר. זה איתנו, אבל אנחנו לא נשברים ורוחנו עדיין איתנה וחזקה. זה מה ששידרנו גם לתומר, ואני חושב שזה סייע לו מאוד".
מה זה בית אורנית בשבילך?
"בית חם שנתן לי סיוע. פשוט מקום חם בלב. יש לי הערכה מאוד גדולה אליהם, מכיוון שהמקום כל כך מספק ונותן תחושה נהדרת. הרגשנו שם בטוחים. הרגשנו שמקבלים אותנו ומכבדים אותנו. באמת אין לי מילים. לפעמים ממש מהיום למחר קיבלתי בחדר. זה פשוט מקום קסום שחיוני למשפחות כמונו. נתקלתי שם במספר משפחות ושמעתי מהם כמה הם שמחים שהמקום קיים וכמה זה סייע להם".
