הרבנית שירית סדן
הרבנית שירית סדן צילום: באדיבות המצולם

"אני ממש משתגעת ממנו", אמרה לי בחצי יאוש, רעות שרק לפני שבוע בשרה לי בהתרגשות, כי היא ועידו החליטו להתחתן. "אנחנו עוד חודש מתחתנים, יש כ"כ הרבה מה לארגן, והוא כ"כ רגוע, הכל בנחת, הוא פשוט אדיש!!! אני מתחרפנת מזה".

חייכתי חיוך רחב. את רעות אני מאמנת כבר כמה חודשים טובים. בחורה מדהימה, עם כוחות נפלאים שכל כולה, פצצת אנרגיה. סוערת וחיה בעוצמות מופלאות לטב ולמוטב.... לא קלה היתה הדרך, ושנים היא חפשה את החצי שלה, עד שפגשה בעידו, בחור עם מידות טובות, חם ולבבי והעיקר עדין ורגוע, בדיוק מי שהיא צריכה – אדם מלא סבלנות והכלה הנדרשים לאחת כמוה.

"נשמע שאת מאד נסערת ולחוצה" עניתי, "זו באמת תקופה מאתגרת עם כל ההכנות לחתונה. אבל....נראה לי שזה קשור לראש השנה". " מה הקשר לראש השנה?!" היא התפרצה. "זה באמת בעוד שבוע אבל הוא מטריף אותי כבר הרבה קודם וכנראה שגם אחר כך...". "הכל מתחיל בראש השנה", אמרתי "גם הזוגיות שלכם וגם זוגיות בכלל".

התורה מתארת בתיאור כפול את בריאת האדם הראשון. תחילה בפרק א' "וַיִּבְרָא אֱ-לֹקים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בצלם א-לקים ברא אותו, זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם" ברא "אותו" או ברא "אותם"? יחיד או רבים?

הקושי מתעצם בתיאור הבריאה השני בפרק ב' בבראשית. "ויאמר ה' א-לקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו... ויפל ה' א-לקים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה; ויבן ה' א-לקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם". האם האיש והאישה נבראו ביחד כפי שמופיע בפרק א', או שהאיש נברא והאישה נבראה אחר-כך מהצלע שלו, כפי שמתואר בפרק ב'?

חז"ל מבארים זאת באמצעות משל: האדם נברא כבריה בעלת שני צדדים, השונים זה מזה בגופם ובאישיותם זכר ונקבה אשר שניהם ביחד נקראו בפרק א' "אדם". מציאות זו הרמונית באופן מופלא, אך יש בה חסרון בולט המתואר בפרק ב: החיבור בין הזכר לנקבה הינו גב אל גב, כפוי, ללא מבט בעינים, ללא היכרות וגרוע מכל - ללא יכולת בחירה.

עוד באותו נושא:

למעשה כל אחד מהם מרגיש לגמרי "לבד" – "ולאדם לא מצא עזר כנגדו". את המענה לאותה בדידות נותן הקב"ה באמצעות הפרדות זמנית בה הוא כביכול ניסר והפריד בין הצד הנקבי לצד הזכרי, איש ואישה, לבחור לחדש את אותה אחדות וכעת יכולים גם להביט זה בזה- ולחזור להרמוניה הבראשיתית שהיתה ביניהם קודם שנפרדו.

"עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד". דבקות והשלמה גופנית, רגשית ורוחנית. אשר לדעת חז"ל התרחש בראש השנה. וכאדם הראשון כך כל זוג הזוכה להברא מחדש, להתחתן ולהתאחד.

"זה נחמד בתור דבר תורה לחתונה אבל מה ענין הנסירה לניגודים בין שני בני הזוג"? הקשתה עלי בזמנו רעות.

המשיכה המיוחדת שבין בני זוג נובעת מהעובדה שפעם הם היו ניגודים המשלימים זה את זה לשלם אחד. אותה ניגודיות שבין בני הזוג היודעת כל כך טוב לייצר מתחים וויכוחים היא זו שמייצרת את הסקרנות, המשיכה, האהבה ובסופו של דבר הרמוניה זוגית וסימפוניה משפחתית.

"אין ספק רעות, כי העובדה שעידו רגוע ועדין, בעוד את סוערת כל כך, מאזנת אותך וגם אותו ויחד תוכלו להגיע למקומות נפלאים ובונים, אך בד בבד היא מביאה לנקודות חיכוך ומכריחה אתכם שוב ושוב להסתכל האחד בפני השני ולמצוא את הדרך המתחשבת והטובה לשניכם. דוקא מתוך נקודות החיכוך, תגדלו יחד ותצמיחו קומה נוספת בכל אחד מכם ומשניכם יחד".

הכותבת: מאמנת אישית, להעצמה אישית ובדרך לחתונה. לתגובות: shiritsadan@gmail.com

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו