סוכות בכותל המערבי. ארכיון
סוכות בכותל המערבי. ארכיוןפלאש 90

אנחנו מקפידים בימים הללו לאחל 'חג שמח' ובסוכות לא מדובר רק באיחול אלא גם במצווה, חובה של ממש, ואולי זו המצווה הקשה ביותר ממצוות החג, יותר מנענוע הלולב ובניית הסוכה, וכבר שאלו חז"ל לאורך הדורות איך ניתן לחייב אדם לשמוח. על השאלה הזו ותשובותיה שוחחנו עם הרב חגי לונדין, ר"מ בישיבת ההסדר בשדרות ומרצה במסגרות רבות נוספות.

אכן, מזכיר הרב לונדין בפתח דבריו את דברי הרמב"ם אודות החובה המיוחדת לשמוח בחג הסוכות יותר מאשר בחגים אחרים, כפי שבמקדש הייתה מצווה יתרה לשמוח, ובראש ובראשונה יש להבין מדוע דווקא בחג זה קיימת מצוות השמחה היתרה, ולאחר מכן לבחון כיצד ניתן להגיע לאותה שמחה.

"למה חג סוכות הוא חג השמחה? אנחנו עוברים תהליך בתחילת השנה. הימים הנוראים מורכבים מארבעה שלבים – ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמיני עצרת. ראש השנה הוא האור, אנחנו נחשפים בו למטרת העולם שיש לו ראשית וכיוון, ביום כיפור אנחנו יורדים לישועה האישית, לבעיות והפתרונות האישיים. בשלב זה יש חשש שנישאר בממד הרוחני של בית הכנסת, סוג של התכנסות פנימית שמנותקת מהטבעיות של החיים, ואז מגיע חג הסוכות שלוקח את כל הכוחות שגנוזים בנו ונבנו בנו בראש השנה ויום הכיפורים ואנחנו מוציאים אותם אל עולם הטבע וזה מה שמביא את השמחה".

"השמחה הזו היא היכולת של האדם להופיע את מה שהוא באמת. עבודה רוחנית לעיתים מנוגדת לטבעיות ומעוררת התנגדות לזרימת הכוחות והדבר יוצר לעיתים תחושה מסוימת של דיכאון. בחג הסוכות יש הרמוניה של נגיעה בחיים עם כל הטהרה שלהם. זו הסיבה שחג הסוכות הוא חג הסוכות", מסביר הרב לונדין ומכאן עובר לשאלה המתבקשת כיצד ניתן להרגיש את התחושות הללו וכיצד הדברים יחלחלו לתחושות שלנו.

"חז"ל דורשים שהמילה שמחה בנויה משתי מילים - שם-מח. כלומר, ככל שאדם מבין בתודעתו את הרעיון של החג הוא מפנים את הדברים אל תוך האישיות שלו. זה גם הרעיון של לימוד התורה, לומדים במוח את התובנות והדברים מופיעים לאיטם בתוכנו. בנוסף, מלמד אותנו ספר החינוך שיש כלל שאחרי המעשים נמשכים הלבבות. חג הסוכות עמוס בעשיית פיזית, בניית הסוכה, נטילת ארבעת המינים שמסמלים את כל סוגי הטבע. אנחנו מסתובבים עם גן ירק בידיים שלנו, נמצאים בעשייה בריאה ושמחה והדבר יוצר תחושות שצריך להתמסר אליהן".

לכך, מוסיף הרב לונדין, מצטרף המפגש המשפחתי של הישיבה בסוכה וכך המכלול מוביל ל'ושמחת בחגך'. "גם במאה ה-21 הטכנוקרטית והמנותקת מהעולם הזה, יש לנו הזדמנות לשמוח בחיים הפשוטים והטבעיים. יש לנו הזדמנות נפלאה להצליח להרגיש שמחה פשוטה, ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים".

האם תובנות השמחה הללו מדברות גם אל הדור הצעיר? הרב לונדין משיב בחיוב רב: "הדור הנוכחי גדל בעולם שכמעט ולא נמצא במגע עם התכנים הללו. הם מבינים שזו המשמעות הפנימית של חג הסוכות והם מוצאים כאן משהו שחיפשו ולא מצאו במקום אחר. חג הסוכות נותן חלון הצצה לעולם שהוא מעבר למציאות היבשה והעגמומית של חיי היומיום".

לכל זאת מוסיף הרב לונדין את המבט ההכרחי על המציאות כפי שהיא: "לאנשים עם שאיפות ערכיות ורוחניות יש נטייה להכות על חטא, אבל אסור לשכוח את התמונה השלמה. אנחנו בתקופה הטובה ביותר של עם ישראל. עם כל הקורונה והבעיות צריך לראות מה היה לפני שבעים שנה ומה יש לנו היום. הסכום שאני קונה שישה סטים של ארבעה מינים לי ולבניי הוא סכום שמשפחה לא יכלה לאפשר לעצמה בעבר. בעבר היה סט אחד לכל העיירה או לכל המשפחה, והנה אנחנו מקיימים מצוות בהידור. כל הדברים הללו אמורים לעורר בנו שמחה".