אנגלה מרקל נחתה אמש (שבת) בישראל לביקור רשמי אחרון. על רקע ביקורה נדרשנו לשאלה האם יחסי גרמניה-ישראל צפויים להדרדר עם לכתה של מרקל, שנחשבת כמי שהביעה תמיכה בישראל יותר מאשר קודמיה, ומה צופן עתיד היחסים בין המדינות.
פרופ' משה צימרמן, היסטוריון ומומחה לגרמניה מהאוניברסיטה העברית ויו"ר ועדת המדיה של ארגון יוצאי מרכז אירופה משיב על כך בשיחה עם ערוץ 7: "תמיכה במדינת ישראל הייתה תמיד חלק מהמדיניות של גרמניה ולכן אנחנו יכולים להניח שהיחסים עם ישראל יהיו טובים גם בהמשך", הוא מסביר. "העמדה של מרקל היא שיחסים טובים הם יחסים עם ישראל שחותרת להסכם של שתי מדינות, מדינת ישראל ומדינת פלסטינה. אני בטוח שגם אחריה זה מה שיקרה. תמיכה במדינת ישראל קיימת, אבל בתנאי שישראל תגיע להסכם ממשי עם הפלסטינים".
מרקל נחשבת לקנצלרית שהביעה תמיכה בישראל יותר מאשר כל קודמיה, וכעת נראה כי לא יחולו שינויים דרמטיים מצד ממשיכיה. "המושג לדרדר הוא מושג חריף, אבל גם אם יהיה שינוי השינוי לא יהיה דרמטי", פרופ' צימרמן מעיד. "יכול להיות שיתעקשו יותר מאשר גברת מרקל על העצירה של הבנייה בשטחים, אבל גרמניה היא זהירה מאוד בכל החלטה שנוגעת לישראל כי ישראל משתמשת בטענה שמה שנעשה נגדה זה מסיבות אנטישמיות ומה שגרמניה לא רוצה זה שהיא תראה כמי שמתנהלת מתוך שיקולים שאפשר להגדיר אותם אנטישמיים", הוא אומר.
בביקור הפרידה של מרקל בישראל היא צפויה להיפגש עם ראש הממשלה נפתלי בנט ונשיא המדינה יצחק הרצוג, וגם לקיים ביקור ביד ושם. הנושא החשוב שעומד על הפרק הוא תמיכתה של גרמניה בחזרה להסכם הגרעין עם איראן, ממנו פרשה ארה"ב בשנת 2018."ההישג הכי בולט של גברת מרקל שלא ישכח אף פעם הוא ההתחייבות שלה בשנת 2008 בכנסת ישראל לכלול את ישראל בתוך מה שנקרא 'היגיון המדינה הגרמנית' שזה במילים אחרות להתייחס לביטחון ישראל כאילו היה ביטחונה של גרמניה, כאילו ישראל הייתה המדינה ה-16 בברית הפדרלית הגרמנית. אין התחייבות יותר מרחיקת לכת מזו", פרופ' צימרמן אומר.
פרופ' צימרמן ממשיך למנות את הישגי הקדנציה של מרקל: "הייתה החלטה חשובה של מרקל בשנת 2015 לפתוח את השערים לזרם הפליטים הגדול שהגיע מאיראן וסוריה לאירופה. גרמניה יודעת שצריך לעזור לפליטים כי גרמניה היא זו שיצרה את הפליטות בתקופה של היטלר ולכן פועלת כך במסגרת הכפרה. בישראל היו שראו בזה צעד לא נכון, כי בישראל לא אוהבים פליטים ולא מסיקים את אותן מסקנות בנוגע לפליטות. כאן נוצר פער ובצד הימין של המפה הישראלית יש ביקורת על אנגלה מרקל בעניין הזה", הוא מתאר.
לפי תוצאות הבחירות בגרמניה נדמה כי המדינה נכנסה גם היא לפלונטר מעט דומה לישראל, הדרך לקמת קואליציה אפשרית רצופה באתגרים. "הפלונטר בגרמניה יותר קל מכיוון שמספר המפלגות יותר קטן. הדבר החדש בגרמניה הוא שהקואליציה שתוקם תהיה קואליציה שמורכבת יותר משתי מפלגות, יהיו שלוש מפלגות. אז לקרוא לזה פלונטר? במונחים ישראלים זה ממש לא פלונטר זה דבר שצריך להתגבר עליו וכך יקימו את הממשלה", הוא משיב.
מה צופן עתיד היחסים בין המדינות כשמתבוננים על הממשלות האפשריות בגרמניה כעת? "למעשה מדובר בממשלה אפשרית אחת ברשות המפלגה הסוציאל דמוקרטית יחד עם הירוקים והליברלים, לישראל יש ניסיון עם שלוש המפלגות האלה בעבר והיחסים היו טובים לכן ניתן לצפות שזה מה שיקרה הלאה. הסוציאל דמוקרטים יותר רגישים לאינטרסים של הפלסטינים ולכן חותרים למשא ומתן בין ישראל לפלסטינאים כדי להגיע לפתרון שתי המדינות", פרופ' צימרמן מסביר.
מהם הנושאים החשובים כרגע ביחסי גרמניה ישראל שעומדים על שולחנו של הקנצלר הבא? "אחד הדברים החשובים שעומד על הפרק הוא הסכם הגרעין עם איראן גרמניה תומכת בהמשך ההסכם", מעיד פרופ' צימרמן. "השאלה השנייה שעומדת על הפרק היא השאלה של הסכסוך הישראלי פלסטיני, הגרמנים מעוניינים להרגיע את האזור בפתרון הסכסוך. כמו כן, התמיכה הביטחונית בישראל, ההסכמים הכלכליים בין המדינות ושיתוף הפעולה בתחום המדע והתרבות שאני מתאר לעצמי שכאן הדרך תמשיך להיות סלולה לשיתוף פעולה אמיץ", הוא מסכם.
מחר ייערך אירוע לציון 80 שנה לפעילות המפעל לעזרה הדדית של ארגון יוצאי מרכז אירופה אשר פרופ' צימרמן משמש כיו"ר ועדת המדיה של הארגון. כיצד מסייע המפעל לעולים מגרמניה וממרכז אירופה? "היהודים גורשו מגרמניה הנאצית והפכו לפליטים. באוקטובר 1941 ממש על הסף של סגירת הגבולות של גרמניה מפני הגירה של יהודים, הוקמה בישראל במסגרת הארגון של עולי גרמניה קרן לעזרה הדדית. אנחנו יודעים שהפליטים היהודים מגרמניה מגיעים לארץ בלי כלום ואנחנו צריכים לעזור להם. זה מפעל שממשיכים אותו מאז ועד היום כי עדיין נותרו אנשים מבוגרים שנמצאים בבית אבות בישראל או צאצאים שלהם שזקוקים לסיוע. זה אקטואלי לא רק כי זה 80 שנה אחרי אלא גם כי זה מקשר אותנו לשאלה אקטואלית בגרמניה - איך לעזור לפליטים ועד כמה להיות פתוח לצורכיהם", הוא מסכם.
הכנס לציון 80 שנה לפעילות המפעל לעזרה הדדית של ארגון יוצאי מרכז אירופה ייערך מחר (שני) במוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב. האירוע ייערך בסימן תרומת העלייה הייקית לתחומי העבודה הסוציאלית ושירותי הרווחה בישראל. האירוע פתוח לקהל הרחב, בהרשמה מראש באתר של ארגון יוצאי מרכז אירופה, ללא תשלום.