1. תשמעו מעשייה חסידית, אבל אמיתית: יהודי חרדי אשר נטל על עצמו משימת חיים, לפעול בכל דרך להפסקת דיבורי החולין בבתי הכנסת, עלה גם הוא בל"ג בעומר האחרון לציון הרשב"י במירון, ולרוע מזלו היה בין נפגעי האסון הטראגי שגבה 45 קרבנות.
כשנתגלה מוטל בשטח חסר הכרה, הוא סומן כמת והועבר למיתחם ההרוגים. ברגע האחרון הבחין מישהו שה'מת' מגלה סימני חיים. הוא הוחש לבית החולים בצפת, עבר טיפול נמרץ וניצל בחסדי שמים.
סיפורו הצית את דמיונו של חברו, ג"ד, עסקן שגם הוא ממוקד באותו תחום ממש – מניעת שיחות חולין במקדשי המעט. ג"ד תפס טרמפ על חברו ובדה מליבו מעשייה פלאית: היהודי שניצל ממוות, היה למת ממש ונשמתו עלתה לגנזי מרומים. הוא התייצב בפני בי"ד של מעלה, ושם הוחלט להחזירו לחיים, משום שמסר נפשו למען כבוד בתי הכנסת. פלא פלאים.
משזכה הסיפור לתפוצה רחבה, החל גם הבדאי ג"ד עצמו, להאמין בו. הוא ביקש מן החבר שניצל ממוות לאשר ברבים את הסיפור, למען ישמעו וְיִירָאוּ. אבל נשוא הבדיה סירב לשתף פעולה. מבחינתו, שקר הוא שקר ואין לו רגליים. "לא היה ולא נברא", זעם מול ג"ד. "שום בית דין של מעלה. הכל הבל הבלים".
תתפלאו אבל ג"ד ממשיך לרוץ עם הבלוף שלו, ושוב מוכיח כי לא האמת נר לרגלי יצורי אנוש, אלא הפוזיציה. המטרה מקדשת את האמצעים.
2. הדברים הללו נכונים גם לגבי אנשים במחנה תומכי נתניהו, שפיתחו תיעוב אמוציונלי כלפי ממשלת בנט-לפיד ונתפסים לכל בוקי סריקי, עד כדי הידרדרות לאי רציונליות. האמוציונלי דוחק את הרציונלי.
דוגמה טריה מן השבוע האחרון: בוועידת עיתון 'מקור ראשון' שעסקה ברמת הגולן, הצהיר ראש הממשלה נפתלי בנט כי היעד של ממשלתו הוא הכפלת ההתיישבות בגולן והקמת שני יישובים חדשים, והכפלה נוספת עם תום ההכפלה הראשונה. דברים מרניני לב, בוודאי בעיניים ימניות. "רמת הגולן ישראלית. נקודה", נעל בנט את נאום ה'התחייבות השלטונית' שלו לפיתוח הגולן והותרו בידי ישראל לנצח. בלי אולי ובלי אבל, בלי אסאד ובלי שמץ של כוונה להפוך את הגולן לנדל"ן עובר לסוחר.
אבל איך הגיבו בימין? בצלאל סמוטריץ שנתבקש להתייחס לכך בראיון רדיו, גימגם והתפתל כדי לא להיכשל בדבר הערכה לבנט. ימניים אחרים, אפילו בגולן (!), המשיכו להטיח גידופים ב'בנט הנוכל'. לא פלא ששני נערים בני 12-13, תושבי הגולן, נתפסו השבוע כשמרחו על שלטים לאורך כבישי הגולן את הגרפיטי המחפיר: 'מוות לבנט'. הזוועה הזו לא נולדה במוחם הקודח. הם שמעו את זה בבית, בישיבה, בסביבתם הקרובה.
3. בנאומו בוועידת הגולן ביטא בנט את מחוייבות ממשלתו להפרחת הגולן – מה שלא נעשה בממשלות הקודמות שהזניחו את הגולן לגורלו. אבל את כותבי 'מוות לבנט' זה לא משכנע. למרות שמהלך כזה כלל אינו פשוט לראש ממשלה שיושבים בממשלתו עבאס וניצן הורוביץ, מרב מיכאלי וזנדברג. אבל היתה זו 'התחייבות שלטונית' מחייבת. בנט, כמו העם, עִם הגולן.
המדהים הוא, שמי שבאמת פעל להיפטר מן הגולן ולהעבירו לשליטת אסאד הסורי, היה חביבם של הביביסטים, נתניהו בכבודו ובעצמו. פעמיים הוא ניהל מו"מ עקיף, באמצעות רון לאודר, עם אסאד להסגרת הגולן לסורים וגירוש כל המתיישבים היהודיים מבתיהם.
על מה התפוצץ המו"מ? – בסך הכל על רצועה ברוחב כמה עשרות מטרים לחוף הכינרת. אילו הסכימו הסורים לוותר על המטרים המעטים הללו, היה נתניהו מפרק את קצרין ורמת מגשימים, חיספין ואבני איתן, אלרום ומרום גולן - בסך הכל 34 ישובים פורחים; וכל החורבן הזה לטובת פיסת נייר שינפיק אסאד.
אבל למי איחל 'מיטב הנוער' מוות? – למי שהתחייב שלא לפנות, לא להסגיר רגב מאדמת הגולן, ודווקא להכפיל את ההתיישבות בחבל ארץ אסטרטגי זה. האם הם מעדיפים לחזור להמשך שלטונו של האיש שזמם להפקיר את הגולן למלתעותיו של הקצב מדמשק? העובדות באמת לא יבלבלו אותם.
4. ממש כך נהגו ביביסטים עד ממש לימים האחרונים בכל הנוגע לתפוצת הקורונה. הם פימפמו ברשתות החברתיות בדותות באשר לגידול במספר הנספים והחולים המאומתים, והמשיכו לטעון עד לאחרונה שצריך לסגור את נתב"ג. הסטטיסטיקה שמצביעה בבירור על הצטמקות ניכרת של הגל הרביעי, לא עניינה אותם. העובדה שהאסטרטגיה של הממשלה החדשה, ההפוכה לחלוטין מזו של קודמתה, ניצחה את הקורונה, לא נחשבת בעיניהם.
בדיוק כפי שלא עניינה אותם העובדה הניצחת, שמרבית המתים והמאומתים המחוברים למערכות האקמו מצילות החיים, הם סרבני חיסון: חלקם לא חוסנו כלל וחלקם התעקשו שלא לקבל את הבוסטר החיוני. בדיוק כשם שלא עניינה אתם העובדה שהממשלה הזו היא שבלמה סגר נוסף, שאין שיעור למחירו הכלכלי ולהרסניותו החברתית.
5. אפילו יו"ר האופוזיציה נתניהו, נסחף לבדותות הללו. בנאומו בפתיחת מושב החורף של הכנסת, התפייט: "הממשלה מכילה, התקשורת מאכילה והאזרחים אוכלים אותה". הו, כמה שנון! איזו דאחקה! התרגשנו.
הכל יש באמירה עוקצנית זו, רק לא אמת. נכון שהשרה איילת שקד השתמשה בביטוי 'להכיל' כשדיברה על המתים, ועליה התפייט נתניהו, אבל היא עסקה בסרבני חיסון. וכי מה יעשו להם? יישלחו לכלא? אז 'מכילים' אותם.
"האזרחים אוכלים אותה", מר נתניהו? – הפוך, גוטה, הפוך: הם סוף סוף חדלו להיות בני ערובה להתמכרות הממשלתית לסגרים. הם בכלל לא אוכלים אותה. הם חוגגים באולמות האירועים והשמחות, בנתב"ג, באתרי הנופש והטיולים, במגרשי הכדורגל, בבתי הקפה ואפילו בבתי הכנסת.
6. ולא שאין טענות נגד ממשלת בנט. יש, ועוד איך. קשה מאוד לעכל ממשלה שבה שותפים מנצור עבאס, לפיד, מרב מיכאלי, ניצן הורוביץ, זנדברג ואחרים. ויש עוד. אבל מכאן ועד להכפפת העובדות האמיתיות לפוזיציה?! לאמוציה?! מביך.
(באדיבות השבועון מצב הרוח)