נרות זיכרון בכיכר רבין. ארכיון
נרות זיכרון בכיכר רבין. ארכיון צילום: רויטרס

יום הזיכרון ה-26 לרצח רבין ועל האופן בו ניתן ונכון לזכור את הרצח ואת רבין עצמו במוסדות החינוך של הציונות הדתית, זו שהותקפה קשות בימים שלפני ואחרי הרצח, שוחחנו עם הרב יונה גודמן, סמנכ"ל החינוך של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא.

"אין ספק שזה אירוע איום ונורא, ואיום ונורא גם האופן שבו תקפו והשמיצו בכל שנה בין התאריכים הלועזי והעברי. זה והגירוש מגוש קטיף הם שתי המכות המשמעותיות שהציבור הדתי ספג", אומר הרב גודמן המחלק את התגובה של הציבור הדתי לאירוע הרצח לשני חלקים מרכזיים:

"הפאזה הראשונה הייתה הלם וכאב, והפאזה השנייה הייתה התגוננות, לא כולנו מסיתים, אנחנו לא אשמים, אנחנו מתנגדים לכל פגיעה ביהודי וכו'. הייתה התנגדות לגיטימית לדרכו הפוליטי בשנותיו האחרונות וכו'. השלב הראשון היה בלימה של המתקפות. הייתה עצרת ענקית אחרי הרצח ובה נאמר שיש כאן ציבור תורם פועל ועושה, והמגננה הזו הקשתה עלינו להיות חלק מחשבון נפש של עם שיש בו כעס, אלימות סטיגמות ושנרצח בו ראש ממשלה".

לזאת מוסיף הרב גודמן ואומר כי השלב שבו אנו נמצאים כעת הוא השלב שבו קיימת לציבור הדתי לאומי "היכולת לומר שלמרות שמאשימים אותי על לא עוול בכפי אני מעוניין לעשות חשבון נפש ולדבר על המקום שאליו אלימות יכולה להוביל. את המורכבות הזו נערים ונערות מבינים טוב מאוד, ואני מקווה שגם מבוגרים...".

האם את התובנה הזו צריכים בני הנוער לקבל בגישור של הדור המבוגר יותר, או שהוא עושה זאת לבד? הרב גודמן סבור שנצרך התיווך של הדור המבוגר שכן עבור הנוער "זה פרה-היסטוריה, יחד עם מלחמת העולם ועם יוני נתניהו וכו', ולכן קודם כל צריך לספר להם מה היה ומי היה. הם לא ספגו את הביקורת שספגנו על לא עוול בכפנו, ולכן במובן מסוים זה יותר קל. בנוסף לכך, אם יש מורה שרואה רק צד אחד התלמידים עלולים להיות מושפעים, אבל ביותר ויותר מקומות דנים ביום הזה במה שקרה במדינה שלנו ובחברה שלנו, במובן של שותפות ואחריות. זה שבצד השני לא עושים חשבון נפש לא פותר אותי מלעשות חשבון נפש".

אמירה שכזו מצריכה נקודת מבט בוגרת מאוד, שכן עצם קיומו של חשבון נפש מקרין על הסובבים את קבלת האחריות והודאה באשמתנו. על כך אומר הרב גודמן: "אני רוצה לדון באופן שבו אני יכול לתרום לחברה יותר בריאה, כי אנחנו בפוליטיקה של זהויות ומאבקי ימין ושמאל וראינו מה קרה סביב ביבי, בנט, בלפור וכו'. גם בתוך הציונות הדתית אנחנו רואים לאן השפה מגיעה בשאלות כמו הר הבית, יחס לרפורמים וכו'".

על כל זאת מציין הרב גודמן כי דווקא אצל הנוער הדקירות ההדדיות כהות יותר שכן התפיסה המערבית שנותנת מקום לאמיתות רבות חלחלה גם אליו והוא כבר מקבל עמדות הפוכות לו כמותרות וכהגיוניות, לפעמים קצת יותר מדי. "כמעט כל נושא שאפתח, שמאל וימין, רפורמים ואורתודוקסים, להט"בים וכו' אשמח במקומות רבים שכל אחד ובחירתו. אם אדבר על שמירת שבת בזירה הציבורית אשמח מהנוער שכל אחד יעשה כבחירתו. הפוסט מודרנה הגיעה גם אלינו ותפקידנו לדבר בשבח האמת ועם זאת לכבד אחרים".

"אני יכול לומר שמדובר בציבור אוהב אדם שאין לו שום קשר לאלימות ולרצח, ובו זמנית, כמי שאחראי למה שקורה במדינה אני רוצה להקדיש את היום הזה, מעבר לשמיעת הסיפור על האדם ומה שקרה, גם כדי לדון בתפקידנו".