שר הביטחון בני גנץ הודיע בשבוע שעבר לבג"ץ כי הוא מבטל את יוזמת מערכת הביטחון שנועדה לאפשר ליהודים לרכוש קרקעות ביהודה ושומרון באופן פרטי.
זאת, כדי להימנע מחיכוך עם הרשות הפלסטינית, מאחר שביטול הדין הקיים ביו"ש צפוי היה להביא להרחבה מואצת של ההתיישבות הישראלית.
בעיתון "הארץ" שדיווח על ביטול היוזמה, נכתב כי בשנים האחרונות מתנהל דיון במערכת הביטחון שנועד לבטל את הדין החל ביו"ש, שלפיו רק ירדנים, פלסטינים או "זרים ממוצא ערבי" רשאים לרכוש שטחים בה כגורמים פרטיים, ואילו יהודים רשאים לבצע עסקאות מקרקעין רק באמצעות חברות ובאישור המינהל האזרחי.
הדבר נקבע בחוק הירדני, וב-1971 צה"ל ערך תיקון בחוק כך שיאפשר ליהודים לרכוש קרקעות ביו"ש באמצעות חברות. התיקון, שנתפס כבלם בפני הרחבת ההתנחלויות, הביא להופעת חברות כמו "אל-וטן", חברת בת של תנועת "אמנה".
גורם במשרד הביטחון שמעורה בפרטים אמר לעיתון "הארץ" כי "כל עוד החוק קיים ורכישת אדמות באיו"ש מתנהלת רק באמצעות חברות שאנחנו מכירים ונמצאים עמן בקשר, יש למשרד יכולת לנהל את האירוע הזה ולפקח עליו. פתיחת האפשרות לרכישת אדמות לכל אזרח פרטי תביא לרכישות של יהודים באופן חסר אחריות ותהיה 'אצבע בעין' לרשות הפלסטינית".
מנכ"ל תנועת רגבים שעתרה ליישום המלצות משרד הביטחון, מאיר דויטש, מסר בתגובה: "ההחלטה של שר הביטחון גנץ להקפיא את תיקון החוק, בניגוד לעמדת הדרג המקצועי, ולעמדת שרי הביטחון הקודמים, ליברמן, נתניהו ובנט, מדאיגה ביותר. צריך לומר בצער שהיא מצטרפת במהותה להחלטה האחרונה של ממשלת ירדן, האוסרת על עורכי דין ירדנים להשתתף בעסקאות למכירת קרקע ביהודה ושומרון ליהודים בלבד. החוק הקיים כיום הינו חוק גזעני הקיים רק במקום אחד בעולם, כאן בישראל".
מלשכת שר הביטחון נמסר בתגובה: "בחודשים האחרונים נעשתה עבודת מטה מקצועית לבחינת המשמעויות הכרוכות בביצוע תיקון חקיקה בכל הנוגע לרכישת נדל"ן באזור יהודה ושומרון. כפי שהוצג במסגרת תגובת המדינה לעתירה, במסגרת עבודת המטה התגבשה המסקנה שלפיה התועלת המעשית שעשויה לצמוח מביצוע תיקון החקיקה מוטלת בספק. נוכח כך, הוחלט לעת הזו כי אין מקום לקדם שינוי חקיקה".