איתמר סג"ל
איתמר סג"לצילום: עצמי

חברים יקרים, אחינו האהובים ממפלגת ימינה. אתם מתלוננים בימים האחרונים הרבה על הסתה, שיסוי ושנאת חינם שמופצת נגדכם ברשתות החברתיות ובעיתונות המגזרית.

אין מה לומר, מהר מאד למדתם את השיטה: באין תכנית הגנה ראויה, ההתקפה היא ההגנה הטובה יותר. כאשר אין לך טענה ראויה, כאשר קו החזית מאיים להישבר, אין לך התקפה טובה יותר מאשר האשמת המחנה היריב שהוא מסית ומפלג, מונע משנאת אחים המסכנת את בניין הבית השלישי.

נכון, זה לא נעים לקבל מידי יום מאות הודעות לנייד וים בלתי פוסק של תגובות שליליות בפייסבוק ובטוויטר. קל יותר לכנות אותם כבוטים ממומנים, פייק, וירוס או סתם ביביסטים, מפיצי שנאה, גדודי רעל של צייצנים שאינם יודעים מימינם ומשמאלם ואין במוחם דבר מלבד שנאה עיוורת, הרבה יותר קל לשלוף את נשק יום הדין, להסית את עיקר הדיון ולהתלונן מבוקר עד ערב על הסתה, תקיפה והודעות נאצה.  

ובכן חברים, הבה נעשה קצת סדר: ביקורת חריפה ככל שתהיה איננה שנאה אלא זעקת כאב אדירה. אנא חברים, אל תעניקו לעצמכם הנחת סוף עונה, ואל תסיתו את עיקר הדיון לטענות שוא ומדוחים על הסתה שסע ופילוג. איש אינו שונא אתכם והביקורת נגדכם איננה הסתה. כועסים עליכם? צועקים עליכם? אולי אפילו בזים לכם? אין ספק, ואם כן כדאי שתעשו חושבים מדוע ולמה, ואולי יש סיכוי כלשהוא שעשינו טעות, הסתערנו על היעדים ללא חיילים שננטשו מאחור ומרגישים מופקרים ומרומים. אם צועקים עליך ללא הפסקה, מוטב שתטה אוזניך ותשמע, שמא רוצים להציל אותך רגע קט לפני ההתרסקות.

אתם מאשימים אותנו בשנאת חינם, מה שמוכיח ששכחתם מהי בעצם אהבה. אהבת אחים איננה רומנטיקה ואם לא שלחו לכם פרחים על מה שעשיתם, זה לא שנאה אלא תמרור אזהרה ענק. אהבת אחים, אהבת חינם היא יעד ומטרה, זהות עמוקה שעומדת בבסיס המחלוקות הקשות, רשת ביטחון שהספינה המטלטלת בין ימין לשמאל לא תשבר חלילה. אדרבה, בארגז הכלים של אהבת החינם, ודאי תופתעו לשמוע, מונחים כלי עבודה שמלאכתם קשה: תוכחה קשה, הוכיח תוכיח את עמיתך, ומחלוקת עזה, את והב בסופה.

יודעים מה? אנחנו אוהבים אתכם. אוהבים אתכם בדיוק כפי שאוהבים אח טועה, אוהבים אתכם למרות הכל, למרות הכעס, האכזבה ואולי הבוז. אוהבים אתכם משום שאנו מאמינים גם בתיקון, בשינוי ובתשובה, ודוקא אהבה זו היא העדות כי מדובר באהבת חינם ולא באהבה רומנטית אוטופית מבית מדרשה של דת האהבה שפיה מלא אהבה וידיה מלאות בדם.

אנחנו לא שונאים אתכם, אנחנו פשוט מאוכזבים מכם. אנחנו לא מסיתים נגדכם, אנחנו בעיקר דורשים מכם. אנחנו לא מתקיפים אתכם אלא מציבים לכם מראה ענקית שלא תמיד נעים להתבונן בה ולראות איך נראיתי אך לפני כמה חודשים ואיך אני נראה היום. אנחנו לא נהנים מלצעוק, וגרונינו כבר ניחר, אך אנו צועקים וזועקים משום שדרכתם לנו על הרגל וזה כואב. זה כואב שבעתיים כאשר מדובר בשותפים אידאולוגים עד לא מכבר, שותפים שחשבנו שהם נאמנים לדרך. כואב לנו ואנו צועקים ולא נחדל מלצעוק, מי יודע אולי מישהו מכם יפתח אוזניו וישמע.