לכבוד הרב וכו' שלום וברכה,
הנדון: ספרו של הרב...
מזה זמן רב רציתי לפנות לכבודו בעניין המדובר והתלבטתי רבות אם וכיצד לעשות זאת. מאחר וראיתי שהרב... הוציא את ספרו לאור ושהנזקים שעלולים להיגרם ממנו גדולים, אמרתי שלא עת לחשות ושמוטב לשטוח את טענותיי בצורה מסודרת וברורה שאולי תוכל למזער את הנזק הציבורי ככל הניתן.
יודע כבוד תורתו בוודאי שמיסודות דרכנו היא הנחלת התורה דרך גדולי מוסרי השמועה לאורך הדורות. ללא דבקות בגדולי תלמידי החכמים והצדיקים אין כל יכולת ליהודי הפשוט לגשת לתורה ולהבין אותה כראוי. גישה כזאת שאיננה עוברת דרך גדולי הדור, בעלי "חוש הריח" הרוחני, עלולה להוביל לטעויות קשות בהבנת כוונת התורה או חלילה אף לאנרכיה רוחנית. ללא שמירת האיזון הדק בין חדשנות מתפרצת לבין שמרנות והקפדה על המסורת, היהדות הנאמנה תשלם מחיר כבד ביותר. לכן, רק לצדיקים ותלמידי חכמים מן השורה הראשונה, שקיבלו את המסורת מגדולי הדורות הקודמים, יש את הניסיון והיכולת להציב את הגבולות הנכונים. תפקידם לשמש עבורנו כשומרי סף.
דווקא לכן, הספר המדובר מהווה הפרה בוטה של כל היסודות הללו. כוונת הרב המחבר היא לאפשר לכל יהודי את הגישה לתוכן הלימודי ללא תיווכם של גדולי הצדיקים ותלמידי החכמים. ביסוס יסודות היהדות ועבודת ה' על לימוד עצמי ללא תיווך! הרי זהו ממש עיוות של הדרך בה גדולי רבותינו חינכו אותנו בה מאז ומתמיד. הרי חשיפה של כל יהודי פשוט לתכנים כאלה, עלולים להוביל לסילוף התורה ולשגיאות חמורות בהבנתה ובקיומה. כאילו הלימוד עצמו הוא המזור לכל בעיותינו. הלא סתירות ובעיות תמיד היו ותמיד יהיו. הלימוד איננו עוזר למי שחסרה בליבו הגישה הנכונה – אהבה ויראה, ובלעדיה – אין הלימוד אלא קליפה חיצונית שאף עלולה להזיק יותר מלהועיל. הייתי מעז לומר אפילו שהלימוד רק יצנן את ההתלהבות והיחס לה' יתברך.
בשולי הדברים עליי להוסיף חשדותיי הנשענות על שמועות שונות אך מבוססות למדי שקיבלתי כי הלה סולל לעצמו דרך חדשה כדי לחזק את מעמדו ואת השפעתו האישית. כלומר, מניעים זרים מניעים את אותו הרב להפצת ספרו וכל גישתו החדשה. מקווה שדבריי הדלים יעוררו גם את כבוד תורתו לעשות מעשה ולבער את הרע מקרבנו ולמנוע התפשטות הפצת הספר.
לכבוד ידידי הרב וכו' שלום וברכה,
הצטערתי מאוד לשמוע את הדברים שכבוד תורתו חושדני בהם. וכיצד זה לא תזכור ימים מקדם עת מיד אחר פטירת רבנו הגדול יצאתי להגנתך בעקבות דברי הבלע שנאמרו עליך. ואני הקפדתי לכנותך "הכהן הגדול מאחיו" ואסרתי קבלת לשון הרע עליך. וכיצד זה תשיב לי רעה תחת טובה?
בדברי הקצרים להלן אבקש להזים את הלשונות הרעות והשמועות שנאמרות עליי ועל הדרך אותה אנו מבקשים לייסד. ואנא, דון אותי לכף זכות כי כוונותיי טובות, "ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם".
בספרי ביקשתי לחזק את יסודות העבודה האישית שמוטלת על כל יהודי. גדולי הצדיקים ותלמידי החכמים, עיניי העדה, אמנם עומדים בראשה ומובילים אותה אך לא במקום העבודה האישית של כל אחד ואחד. בספרי ביקשתי בסך הכל לתת מענה לשאלות רבות שעלו על שולחני ושניסיתי בדבריי לאפשר לכל אחד לפתור אותן לעצמו על ידי לימוד בשפה ברורה השווה לכל נפש. הספר הזה הוא בבחינת מועט המחזיק את המרובה. מובן לי שבדברים מסוימים הענקתי דגשים שלא היו מקובלים עד כה בבית המדרש שלנו, אך לעניות דעתי לימוד מעמיק של הדברים יכול לפתור בעיות רבות בחיי הרוח של כל יהודי.
ואשוב על בקשתי בפתיחה - "ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם". אל נא תייחסו כוונות זדון לרצוני. גם אם נישאר חלוקים לגבי הדרך בה אני צועד, אודה לכבוד תורתו אם יאטום אזניו מלקבל לשון הרע עליי כאילו בקשתי נובעת משאיפה לכבוד אישי ולהעצמת מעמדי וכבודי. חלילה לכם מזאת.
ברגשי כבוד והערכה,
לכבוד הרב וכו' שלום וברכה!
לפני שבוע ימים פנה אליי הרב... בבקשתו לקבל את דרכו החדשה שסולל בספרו גם אם יש החולקים עליה. עם כל הכבוד וההערכה לו ולתורתו, לצערי בדור כזה בו רבו המתפרצים, ויש רבים החסרים חוש ריח ברוחניות, לענ"ד עלינו לבצר את החומות ולהגביהן מפני כל רוח פרצים שכזאת. בעיקר כאשר היא סוטה באופן מובהק מדרכם של גדולי רבותינו. סברות מחודשות שכאלה בדרכי הלימוד והעבודה, אין כל אחד רשאי לחדש מליבו. אני תקווה שהחרמת הספר ודרכו של מחברו תמנע את תפוצתו והתפשטותו ותגונן על רבים ושלמים. בטוחני שבזכות פעולתנו הנחרצת בהווה, בעוד מאתיים שנה מעכשיו, אולי בשנת תשע"ב או תשפ"ב, ספר "ליקוטי אמרים" או ה"תניא", כפי שמכנים אותו בחצרותיהם, בע"ה יישכח מלב ולא ייזכר עוד שמו בפי כל אשר בשם ישראל יכונה.
הבהרה: כוונת המאמר להראות כיצד חרף ההתנגדות שהיתה לספר התניא ולדרכו של אדמו"ר הזקן זיע"א, מן השמים סייעוהו שתתקבל דרכו לדורות עולם. ללמוד וללמד להיזהר מחרמות והחרמות.