בצלאל סמוטריץ
בצלאל סמוטריץ ערוץ 7

מיד לאחר שהתברר כי פניה של מפלגת הציונות הדתית לאופוזיציה, אי שם בסוף חודש מאי, הכריז ראש המפלגה חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' על כוונתו לצאת למפקד לשורות המפלגה שיוביל בסופו של דבר לפריימריז.

בחצי השנה שחלפה מאז נדמה היה שהרעיון מתקדם בעצלתיים, וכלל לא ברור מתי הוא יצא אל הפועל. עם ההודעה ליציאה למפקד, מתיישב סמוטריץ' לראיון מיוחד ב'בשבע'.

"לצערנו נאלצנו להתעכב מעט עם פתיחת המפקד, כי היו הרבה שלבים שהיינו צריכים לעשות לפני כן, והדיונים על התקציב לקחו לנו המון מהיכולת לבנות את כל מה שצריך. בסוף היינו ימים ולילות בדיונים ובמליאה ולכן התהליך התקדם לאט יותר, אבל עכשיו אנחנו יכולים לצאת לדרך", הוא אומר. "היינו צריכים לשנות את החוקה, לסדר את המוסדות, לבנות את המערכת של המפלגה מחדש, כי היא לא נבנתה בשביל פריימריז. כל השינויים האלה לקחו זמן".

למה בעצם לצאת למהלך הזה עכשיו? הרי אחרי שהתקציב עבר עושה רושם שאין בחירות באופק.

"קודם כול – הבטחנו, והבטחות צריך לקיים. מה שימינה עשו, ששברו כל שבב של אמון הציבור במילה של פוליטיקאים - אני חושב שאנחנו עוד לא מעכלים עד הסוף מה ההשלכות של הפרת ההבטחות הסיטונאית שלהם. לכן חשוב לי לקיים כמה שיותר מהר את מה שהבטחנו. פרט לכך אני לא יודע מתי יהיו בחירות, בעוד חצי שנה, שנה או שנתיים.

''אישית אני לא מאמין שזה ייקח עוד המון זמן עד שהממשלה הזאת תיפול ונלך לבחירות. אבל גם אם הבחירות יהיו בעוד הרבה זמן, אנחנו צריכים לצאת למפקד עכשיו. אחת המסקנות הבולטות מהבחירות האלה היא מה ההבדל בין מפלגה ששייכת לציבור, ולכן מחויבת לו, לעומת מפלגה ששייכת לאדם יחיד שמכפיף את המפלגה לגחמותיו הפוליטיות והאישיות".

בכל זאת פריימריז

במשך שנים לא הסכמת לטיעון הזה. למעשה, על זה בין היתר התפוצצו המגעים בינך ובין הבית היהודי בשנים האחרונות. טעית?

"כן. הייתי מגדולי המתנגדים לפריימריז, ואני עד היום חושב שזאת לא שיטה טובה להרכיב רשימה לכנסת. יש לפריימריז המון בעיות. אלא שהבנתי שהאלטרנטיבה גרועה יותר. כולנו הבנו את זה. אנחנו רואים היום מה המשמעות של מפלגה ששייכת ליו"ר שלה, והעתיד הפוליטי של כל אחד ואחד מחבריה תלוי ברצונו הטוב של העומד בראש. אנחנו רואים שבמפלגות כאלה אין בעיה להחליף ערכים כמו גרביים, להתכחש להבטחות בלי סוף ולמכור את הציבור שתמך בך והצביע לך.

''אם אנחנו רוצים תנועה שתהיה נאמנת לערכים של הציונות הדתית, היא חייבת להיות שייכת לציבור שנושא את הערכים האלה כדגל. אם ניר אורבך היה יודע שעתידו הפוליטי תלוי במתפקדים שמאמינים בסט הערכים של הציונות הדתית, הוא בחיים לא היה הולך להרפתקה הפוליטית של נפתלי בנט".

פתיחת השורות של המפלגה אינה מהלך טבעי לסמוטריץ', והוא מודע לכך. במציאות הפוליטית היום, רובן המוחלט של המפלגות בכנסת אינן מנהלות הליכים דמוקרטיים. החריגות לכך הן הליכוד, העבודה ומרצ. מפלגת יש עתיד הודיעה שתצא לבחירות על ראשות המפלגה בחודש ינואר הקרוב, אך בפועל בנתה מודל שמעניק לעומד בראשה, יאיר לפיד, ניצחון מובטח. פרט לכך, גם המצב בסקרים אינו מצביע על צורך בלעורר את השטח באמצעות מפקד, שכן מפלגת הציונות הדתית מגדילה את כוחה כמעט בכל סקר קיים.

"אמרו לי שאני לא שפוי שאני הולך לצעד הזה, כי אני מוותר על מפלגת בוטיק שאני עושה בה ככל העולה על רוחי ושומט את המפתחות מהידיים שלי ומעביר אותם לציבור. אבל בעיניי זה הכרחי. זה נכון שהפעם הצלחנו לעמוד בפרץ ולא נכנענו למסכת הלחצים המטורפת שהופעלה עלינו. הוכחנו את יושרתנו וויתרנו על המון בשביל זה. אני יכולתי להיות היום שר האוצר בממשלת נתניהו שנתמכת על ידי רע"מ. תפקיד חלום. אבל המחיר היה חמור מדי ולכן ויתרנו על זה. אבל אני לא יכול לסמוך על עצמי שגם בפעם הבאה אצליח לעמוד בפרץ, ולכן אני רוצה שהציבור יהיה הריבון של המפלגה. לא נפתלי בנט וגם לא בצלאל סמוטריץ'. בסוף, בשביל ליצור תנועה שתוביל את המדינה צריך שהציבור שלה יאמין בה, וזה יקרה רק אם תהיה לנו דמוקרטיה במפלגה".

זאת אמירה שמאוד מזכירה את בנט של 2013.

"ברעיון נפתלי צדק בדברים שאמר אז. ברור שאני מאמין שהדרך של הציונות הדתית צריכה להוביל את המדינה. אני בהחלט מאמין שאנחנו צריכים לבנות רוח מנהיגותית שתוכל להוביל את המדינה, לגבש סביבה מחנה שמאמין בערכים האלה, ולפי כל נתון - רוב הציבור מאמין בערכים האלה. וכן, אלה דברים שגם נפתלי אמר לפני שמונה שנים. הבעיה היא שהוא יישם את הרעיונות הטובים האלה בצורה איומה. כשאני מדבר על כך שהציונות הדתית צריכה להוביל את המדינה אין הכוונה לכך שמישהו עם כיפה ישב על כיסא ראש הממשלה. הכוונה היא שהרעיונות שלנו יובילו את הממשלה. בכנסת ה-20 היינו שמונה מנדטים ובפועל אנחנו הנהגנו את הממשלה".

ושוב, אלה מילים זהות למה שבנט אמר לפני שמונה שנים. גם הוא יצא למפקד, הביא קהלים רחבים יותר ובסוף ראינו איך הסיפור נגמר. למה שמישהו בציבור יאמין לך שהפעם זה יהיה שונה?

"אין לך מושג כמה קריטית השאלה ששאלת כרגע וכמה אני מפחד ממנה. הנזק הכי גדול שבנט, שקד, ניר אורבך וכל שאר החבר'ה של ימינה עשו הוא אובדן האמון הזה. יש את שורת הנזקים האיומה שהם עשו בעצם הקמת הממשלה עם תומכי טרור, שמחזירה את השמאל הקיצוני וההזוי לקדמת הבמה ורומסת כל סממן דתי של המדינה. אפשר לדבר שעות על הנזקים הללו. אבל יש את הנזקים לטווח הארוך. אני בהחלט מבין את כל מי שאומר שהוא לא יכול להאמין לנו, כפוליטיקאים דתיים, שנעמוד במילה שלנו ולא נעשה את מה שבנט עשה. וזה מה שמפחיד אותי יותר מכול. בגלל בנט יש ייאוש בציבור וחוסר אמון בנו כפוליטיקאים, ובמיוחד במגזר הדתי. הוא השתמש ברעיון הנכון כפלטפורמה למימוש שאיפותיו הפרטיות, כשמתברר היום שהוא מעולם לא האמין בכל הדברים שאמר. עכשיו צריך לתקן את הנזק וזה לא יהיה פשוט. אבל חשוב להדגיש: אסור לנו כציבור לאבד את האמונה בדרך שלנו, ובכך שאפשר וצריך להשפיע דרך הפוליטיקה. אין לנו את הפריבילגיה לוותר על המישור הפוליטי. בסוף המדינה מנוהלת משם".

עדיין לא הסברת למה שהפעם המפקד הזה ייגמר אחרת.

"כי כבר הייתה לי ביד מפלגה שבה יכולתי לעשות כרצוני, אבל ויתרתי על כוח שהיה לי כדי להבטיח שזה לא יקרה. בנינו מוסדות למפלגה, שינינו את החוקה, ועכשיו אנחנו מעבירים את השלטון על התנועה לציבור כדי שזה לא יהיה בידיים שלי".

ללכת על אחדות רחבה

אתה מדבר על מוסדות וחוקה למפלגה ועוד דברים שנשמעים כאילו אתה מנסה להקים כרגע את המפד"ל הישנה. בסוף הציבור החליט שהוא לא רוצה את המודל הזה ולא הצביע לו.

"קודם כול, אחד הדברים שהכי קוממו אותי אצל נפתלי לאורך השנים הוא הזלזול הזה במפד"ל של פעם. התיוג שהוא ואחרים הדביקו למפלגה הזאת כאילו מדובר בגבאי בית כנסת ותו לא. זאת תפיסה שדיברתי נגדה וכתבתי נגדה המון גם כשרצנו ביחד. אמרתי לו שישיל נעליו כשהוא מגיע לדבר על המפד"ל של פעם. כי בזמן שהוא עוד ליקק חלב מהשפתיים ואחר כך הלך לעשות כסף בהייטק, הציונות הדתית לקחה אחריות ועיצבה את הזהות היהודית של מדינת ישראל, עולם הישיבות והמכינות, בנתה את הגרעינים התורניים ואת מפעל ההתיישבות. הציונות הדתית שינתה את מדינת ישראל, ולזרוע הפוליטית שלה, המפד"ל, היה חלק מאוד מרכזי בכל המהלכים האלה. כשאני מסתכל אחורה 70 שנה אני מבין שאני בסך הכול זבוב שיושב על פיל. נכון שהיו תקופות טובות יותר וטובות פחות מבחינה פוליטית, אבל לזלזל בתנועה הפוליטית הזאת זה משהו שלא ייעשה בעיניי".

אבל בסוף זה לא עבד. הציבור עזב כי זה לא התאים לו.

"אנחנו לא נמצאים במקום של 2009. התפכחנו גם כחברה. אנחנו הולכים היום על אחדות גדולה, שכל מי שרואה בערכי הציונות הדתית את ערכיו יש לו חלק בה. גם הבנו שאנחנו לא יכולים להתפצל לפיצולי פיצולים. הייתה ביקורת צודקת על הייצוג הפוליטי במפלגת המגזר, והיינו דקדקנים כחוט השערה כך שאם יש מישהו שאנחנו טיפה לא מסכימים איתו מיד ברחנו מהמפלגה. לא הסכמנו עם בן גביר אז רצנו לליכוד, שם יש פי אלף אנשים שאנחנו לא מסכימים איתם. לא הסכמנו עם סמוטריץ' כי הוא חרד"לי מדי, אז רצנו למפלגות שאנחנו לא מסכימים עם 75 אחוזים מדעותיהן בנושאי דת. אני חושב שכציבור התפכחנו מזה, ולכן אנחנו באמת רוצים שיהיה מקום לכולם".

הפיצולים האלה לא שייכים רק לצד היותר ליברלי במגזר. נעם הוקמה כי היא לא הייתה מוכנה לרעיון שאיילת שקד, אישה חילונית, תעמוד בראשות המפלגה.

"אני לא חושב שיש לנעם הצדקת קיום כמפלגה עצמאית. אני מאוד רוצה את השותפות איתם, אבל בתוך מפלגת הציונות הדתית ולא כמפלגה עצמאית. למה הם צריכים להיות מפלגה עצמאית? כי הם מגיעים מהר המור ובצד השני יש את מרכז הרב? כל ישיבה צריכה מפלגה משל עצמה? זה לא הגיוני".

ואותו דבר אתה אומר גם על עוצמה יהודית?

"אצל עוצמה הסיפור אחר. קודם כול, מדובר במפלגה ותיקה הרבה יותר, ובנוסף לכך היא מכוונת לקהלים שונים בחלקם מהמפלגה שלנו".

קהלים שחלק ניכר בציונות הדתית אינו רואה בהם חלק ממנו, על גבול המנוגדים לו. בסוף זאת תנועה כהניסטית.

"נכון, אבל בתוך מערכת דמוקרטית יש יהודי שקוראים לו איתמר בן גביר. הציבור מכיר את עמדותיו ואת יכולותיו, ומדובר באדם מאוד מוכשר שאני עובד איתו מאוד טוב ומקווה שנמשיך בשותפות הלאה, והציבור הוא זה שיצטרך לבחור האם הוא רוצה מישהו כמו איתמר ברשימה או לא. ומכיוון שהציבור יהיה זה שיחליט, אנחנו צריכים להבין שיהיו אנשים במפלגה שיחזיקו בדעות של איתמר ויהיו כאלה שיתנגדו להן וככה זה צריך להיות. זאת המהות של דמוקרטיה. אבל צריך להוסיף עוד משהו. זאת מפלגה שהערכים שלה יהיו ערכי הציונות הדתית, והבסיס שלה יהיה הציונות הדתית, אבל היא פתוחה לא רק לאנשי הציונות הדתית".

השיח על פתיחת השורות והרצון להביא קהלים רחבים ככל האפשר חוזר שוב ושוב במהלך הריאיון. סמוטריץ' מאמין שבניגוד לבנט, שלא הצליח להפוך את הבית היהודי לתנועה רחבה המתבססת על הציונות הדתית לצד קהלים אחרים, הוא יצליח בכך. הוא גם אינו חושש מהתפקדות מאורגנת של תומכי נעם ועוצמה למפלגה, דבר שכרגע לא יקרה כי שתי המפלגות אינן רוצות בשלב זה להצטרף למפקד.

כשמגיעים ליעדים, הוא מציב יעד שאפתני של בין 10 ל-12 מנדטים בבחירות הבאות. "פחות מזה זה יהיה כישלון. כבר היום בסקרים של מנו גבע (הסוקר הראשי של חדשות 12, א"מ) אנחנו מקבלים ביום שאחרי נתניהו 11 מנדטים. אני מאמין שאנחנו יכולים להגיע גם ל-15. וגם אם נתניהו יישאר, פחות מעשרה מנדטים יהיו כישלון", הוא אומר.

גט כריתות לימינה

מי נכלל בתוך פתיחת השורות הללו? חברי רשימת ימינה שפרשו הם חלק מזה?

"אני לא הולך לדבר בשמם של פרופ' אשר כהן, שי מימון ורוני ססובר. הם צריכים לקבל את ההחלטות שלהם לבד. אני יכול להגיד לך שמבחינתי – בהחלט, אני מאוד אשמח לראות אותם חלק מהמפלגה. אבל זה תלוי בהם".

וחברי ימינה המכהנים?

"לא יקרה".

אשאל אחרת. האם יש איזשהו סיכוי שתרוץ שוב עם בנט, שקד וכהנא ברשימה אחת?

"בחיים לא. זה לא יקרה. אני לא ארוץ לעולם עם מישהו שאי אפשר להאמין למילה שיוצאת לו מהפה. מדובר בחבורת אנשים שהפנו עורף לכל ההבטחות שלהם, לכל הערכים שלהם, לכל מה שהם אמרו לנו שהם מאמינים בו. והכול מתוך שיקולים פוליטיים ואישיים. אנשים שמסוגלים לומר בתוך חודש דבר והיפוכו באותה נחרצות הם אנשים שאני לא יכול לתת בהם אמון".

מתי הבנת את זה?

"אחרי ארבע פגישות מאוד ארוכות עם נפתלי לפני מערכת הבחירות הרביעית. אלה היו שתי פגישות בארבע עיניים ושתי פגישות בשמונה עיניים שגרמו לכך שבסוף נפרדנו. אני ידעתי לפני הבחירות שנפתלי הולך לממשלה עם השמאל ולהדיח את נתניהו בכל מחיר. ידעתי שהוא לא מוכן להתחייב אפילו שהוא לא ילך עם הערבים תומכי הטרור. שואלים אותי למה אני מייחס להם שיקולי זדון. אומרים לי שאפשר לחלוק עליהם, להתנגד אליהם, אבל למה לייחס להם שיקולי זדון. התשובה היא כי אני יודע. בנט לא הסתיר את זה ממני, ולכן אמרתי את זה לפני הבחירות. הלוואי שהייתי מתבדה ונאלץ לאכול את הכובע. העובדה היא שכל מה שאמרתי ביחס לימינה קרה. לא הייתה לזה שום הצדקה אידיאולוגית".

מה הכוונה?

"על השולחן הזה שאתה יושב לידו כעת היו מונחות בזמן מבצע שומר החומות טיוטות של הסכמים קואליציוניים שהיו מרכיבות ממשלת ימין בלי רע"מ ובלי תומכי טרור אחרים. ממשלת ימין על מלא. אני לא אגיד מי היו המרכיבים כי זה יסבך אותם, ואני לא מעוניין בזה כי אולי עוד נוכל להציל משהו בעתיד. אבל אני יכול לומר לך באחריות מלאה שהאמירה שנפתלי בנט הלך לממשלת שמאל כדי למנוע בחירות חמישיות שבהן השמאל היה עולה לשלטון בצורה מלאה היא שקר מוחלט. על השולחן שלי היו כל הטיוטות להסכמים מפורטים להרכבת ממשלת ימין".

אז איך בסוף זה לא קרה?

"עשיתי טעות שאני מצטער עליה עד היום. במהלך שומר החומות הלכתי ללשכה של נפתלי שהייתה ארבעה חדרים מכאן. זאת הייתה הפעם הראשונה שנפגשנו באותו חדר מאז שהתפצלנו. הוא שאל אותי איך אני מרכיב ממשלת ימין כי הרי אין את המספרים. בטיפשות חשפתי בפניו חלק מהקלפים, והוא השתמש במידע כדי לטרפד את זה.

''הוא התקשר לאותם גורמים ואיים עליהם שאם הם לא יתקפלו מיד הוא יחשוף שהם מנהלים משא ומתן עם נתניהו וישרוף אותם. הייתה אפשרות לממשלת ימין מלאה והם טרפדו את זה. אני יודע שזה לא נעים לומר, אבל נפתלי בנט משקר, איילת שקד משקרת וניר אורבך משקר. היחיד שלא משקר בנושא הזה הוא מתן כהנא, אבל זה רק בגלל שהוא לא ידע על המהלכים האלה".

החשבון של סמוטריץ' עם חברי ימינה ארוך מאוד. במשך חודשים ארוכים צמרת המפלגה מאשימה את מפלגת הציונות הדתית כמי שסיכלה ממשלת ימין בתמיכת רע"מ. הטענות הללו לא נשמעו רק מאנשי ימינה. גם ח"כים בליכוד אמרו זאת בעבר, לפני ששינו את הטון כלפי התנועה האסלאמית. אך שם לא נגמרות הטענות של אנשי ימינה על סמוטריץ'. בשבוע שעבר אמר השר מתן כהנא בריאיון מעל דפי גיליון זה כי אם סמוטריץ' רצה למנוע ממשלה עם רע"מ הוא היה צריך להצטרף לממשלה הנוכחית. טיעון נוסף שראשי ימינה אומרים בנושא הוא שבמקרה כזה גם האיזון שבין האגף השמאלי לאגף הימני בממשלה היה טוב יותר. סמוטריץ' דוחה את הטענות הללו מכול וכול.

"כבר התרגלנו שאנשי ימינה משקרים כל הזמן, וגם מתן משקר עכשיו. גם אם היינו רוצים להצטרף לממשלה האיומה הזאת לא יכולנו, כי מרצ והעבודה החרימו אותנו. אפשר לספר סיפורים עד מחר, אבל בסוף יש אמת ויש עובדות, גם אם לאנשי ימינה לא מאוד נוח איתן. אבל פרט לכך, גם אם לא היה את החרם הזה לא היינו הולכים לצעד הזה".

למה? הרי זה היה מונע ממשלה עם רע"מ, שאנחנו רואים מה ההשלכות שלה.

"כי זה היה רווח רגעי לעומת נזק איום ונורא. אם היינו עושים את זה היינו מפרקים את המחנה הלאומי, וההשלכות של זה היו איומות לעשרות שנים קדימה. היום החברה הישראלית מחולקת לפי שני מחנות. הראשון הוא המחנה הלאומי, שיש לו שותפות בדרך ובערכים, לכל הפחות בקווים כלליים, והמחנה השני הוא מחנה השמאל שבקצה שלו נמצאת גם מדינת כל אזרחיה. אם היינו מפרקים את המחנה הלאומי, החברה הישראלית הייתה מתארגנת באחת משתי האופציות הבאות, שכל אחת מהן יותר גרועה: או שהחרדים היו מצטרפים לשמאל כמו בימי אוסלו, או שהיה מתגבש ציר חילוני ליברלי, במיוחד ביום שאחרי נתניהו, שהיה הורס את כל הקונספט של מדינה יהודית. חשוב להבין את היקפי הנזק בנושא הזה. בסוף המחנה הלאומי הוא הרוב, והדבק הזה הוא אמיתי כך שזה יכול להחזיק עשרות שנים קדימה. היום אנחנו רואים שמצביעי ליכוד יוצאים להפגין על הזהות היהודית של מדינת ישראל, כי אולי הם לא שומרים על קלה כבחמורה, אבל הם לא מוכנים לאבד את הזהות היהודית שלהם. אסור לנו לפרק את המבנה הזה".

במשך כל השנים, אחת המפלגות שנתנה רוב למחנה הלאומי הייתה ישראל ביתנו. היא כבר לא שם, בטח בעניין הזהות היהודית. אולי היום המחנה הזה הוא כבר לא הרוב?

"קודם כול, כבר היום בסקרים המחנה נמצא על 59 מנדטים, ואני מאמין שאם היו נערכות היום בחירות היינו על 61. זה נכון שליברמן כבר לא חלק מהמחנה הלאומי, והיום הוא עמוק בשמאל, אבל זה לא אומר שהמחנה הלאומי הוא לא הרוב. בסוף גם בלי ליברמן היו 65 מנדטים של המחנה הלאומי בכנסת".

ש-13 מתוכם לא מוכנים לשבת עם נתניהו שעומד בראשות המחנה.

"זאת תאונת דרכים זמנית שאנחנו נצא ממנה בסוף. אין ספק שיש מורכבות גדולה עם נתניהו ויש משקעים אישיים שגרמו לאנשים שלא יהיו מוכנים לשבת איתו. אבל בסוף זה ייפתר. פלונטר פוליטי כזה או אחר ייפתר בתוך כמה שנים, ולאחריו המחנה הלאומי יחזור לשלטון לעשרות שנים, פשוט כי הוא הרוב. אבל אם נפרק את המחנה הלאומי זאת תהיה בכייה לדורות".

בכל זאת נתניהו

סוגיית נתניהו עדיין מעסיקה את כל המערכת הפוליטית, כשלכולם ברור שההתנגדות ליו"ר האופוזיציה היא הדבק המרכזי של הקואליציה הנוכחית. באופן כללי חברי האופוזיציה נותנים לנתניהו גיבוי מלא, אלא שלאט לאט נשמעים קולות שאומרים שכל עוד הוא יעמוד בראשות הליכוד לא יהיה אפשר להחליף את הממשלה. מי שבאופן עקבי מתנגדים לרעיון של תמיכה במישהו אחר שיוביל את המחנה הלאומי הם אנשי מפלגת הציונות הדתית. הדבר הוביל לביקורות רבות נגד המפלגה, בטענה שאין לה עמוד שדרה עצמאי. סמוטריץ' דוחה את הטענה בביטול.

"זה טיעון מגוחך. הרי נתניהו כמעט פיטר אותי מהממשלה כי יצאתי נגדו. אם היינו שפוטים שלו הוא היה היום ראש הממשלה. במשך חודשים מאשימים אותי שבגלל ההתנגדות לרע"מ מנעתי ממנו להיות ראש ממשלה. יחד עם זה, אני לגמרי בצד שלו ושל תומכיו בקשר לרדיפה המשפטית שהוא עובר, שנועדה בפשטות להפיל את ממשלת הימין".

בסוף לא זאת הסיבה שהוא לא ראש הממשלה עכשיו, אלא העובדה שיש 61 חברי כנסת, שמייצגים יותר ממחצית העם, שלא רצו אותו כראש הממשלה.

"ברור שלנתניהו יש אשמה גדולה בכך שהוא לא ראש הממשלה היום והימין נזרק לאופוזיציה. אבל היא לא בלעדית. היה כאן מהלך משולב שכלל סיכול ממוקד ושחיתות של מערכת המשפט שתפרה לו תיקים וכפי שאנחנו רואים בכל יום של חקירות העדים במשפט. היה קמפיין דה-לגיטימציה אדיר של התקשורת והפגנות השמאל שגרמו לאנשים לחשוב שהוא אדם מושחת, ולצד זה גם יחסים בין-אישיים מאוד מורכבים שהובילו למצב שנפתלי, גדעון וליברמן לא מוכנים לשבת איתו. אני ממש לא פותר אותו מאחריות, אבל זה רק חלק מהסיפור, ואני לא בטוח שהוא החלק הכי גדול. לכן גם כשהוא זרק אותי לאופוזיציה אני עמדתי על בימת הכנסת ונתתי נאום חוצב להבות על הרדיפה המשפטית שהוא עובר".

אתה מבין למה בדיוק הנאום הזה גורם לרבים לחשוב שאין לכם עמוד שדרה עצמאי? שאתם נלחמים למען נתניהו גם כשהוא זורק אתכם?

"אני לא נאמתי את הנאום הזה בשביל נתניהו. לא הגנתי עליו אלא עליך, עליי ועל כל אזרח ישראלי. הגנתי על הדמוקרטיה, על השירות הציבורי שמשחיתים אותו, על האפשרות שיהיה כאן שלטון ימין אמיתי".

ונתניהו הוא איש ימין אמיתי? הרי בשבוע שעבר בריאיון שנתן השר כהנא בגיליון זה הוא אמר שנתניהו הוא זה ששלח אותו לרב דרוקמן כדי להכשיר את רע"מ, הוא זה שנשא את נאום בר אילן ומי שלא ריסן במשך שנים את בית המשפט ונתן לחברה הערבית להפוך לאקס-טריטוריה. מה בדיוק הופך אותו לימין?

"נתניהו הוא מנהיג הימין. הוא לא מושלם, רחוק מזה, והוא בוודאי לא מנהיג הימין האולטימטיבי מבחינתי. יש לי המון ביקורות עליו ואני לא מפחד לומר אותן. הוא עשה המון טעויות. יחד עם זה, אי אפשר לקחת לו את מה שהוא עשה. מי שהפך את אבו-מאזן לפרסונה נון-גרטה בכל העולם זה הוא. מי שהוריד את רעיון שתי המדינות מהשולחן זה הוא. היום הממשלה הזאת מחזירה את הרשות פלשתינית ואת רעיון שתי המדינות בכל הכוח, כשלצד זה הם נותנים לכוחות האסלאמיים להרים את הראש ולהפיץ לאומיות רצחנית בקרב ערביי ישראל. אז כן, נתניהו לא מושלם, אבל הוא בהחלט איש ימין, והוא בוודאי עדיף על האלטרנטיבה שקיבלנו".

לא הכול שלילי בעיניו של סמוטריץ' בממשלה החדשה ובעובדה שמפלגות המחנה הלאומי נזרקו לאופוזיציה. הוא אף סבור שגוש הימין היה זקוק לניעור. "קיבלנו צילום רנטגן לכשלים של הימין. הביקורות נגד הימין נכונות. אובדן המשילות בנגב לא התחיל בממשלה הנוכחית, אם כי הוא גדל דרמטית עכשיו. אבל נכון שזה התחיל בתקופת שלטון הליכוד. וזאת רק דוגמה. במשך שנים הימין פחד לשלוט. עשינו המון טעויות ועכשיו אנחנו רואים את התוצאות. לכן אנחנו עכשיו יכולים להסתכל על הצורה שבה הממשלה מתנהלת וללמוד בדיוק איך לשלוט, וכשנחזור, וזה יקרה במוקדם או במאוחר, נעשה בדיוק את אותו הדבר".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו