הפגישה עם הנדל
הפגישה עם הנדלצילום: ללא קרדיט

אם ספר השיאים של גינס היה מאפשר להתמודד על יצירת הפגישה הגרועה בתבל הרי שיוצר הפגישה שהתקיימה אתמול בין האדמו"רים והרבנים לשר התקשורת יועז הנדל ראוי בהחלט לזכות בפרס הנכסף.

כלל ראשון לנפגשים: הבנת השפה. אולם כבר כאן נטמנה המכשלה: גם אם יועז הנדל יצום פ"ד תעניות ויפקוד את קבר דן בן יעקב 60 יום ברצף הוא לא יצליח להבין מה הבעיה בהנגשת יונית לוי המגישה את מהדורת החדשות בכבוד ובניחוח ממלכתי - לאדם החרדי.

גם אם האדמו"ר מויז'ניץ נורא יתאמץ לגלות פתיחות, הבנה והכלה, הוא לא יצליח להבין, להשכיל ולהפנים את הרעיון הדמוקרטי שנולד ביוון העתיקה במאות ה-4-6 לפנה"ס, וודאי שלא להסכים איתו כל עוד הוא חלוק בקוצו של יוד על תורת ישראל.

הפגישה הזו לא יכולה להיות מוגדרת כפגישה 'לא מוצלחת'. זו היתה תאונה. תאונה בין שתי ציוויליזציות שלא יכולות להיפגש במתכונת הזו. לא משום שמדובר בחרדי וחילוני: כל כך הרבה חרדים וחילונים עובדים יחד, מתגוררים זה לצד זה יחד וחיים בשלום, אלא משום שבמקרה הזה מדובר בניסיון לחנך האחד את השני.

יועז הנדל כל כך צודק כשהוא מבקש לייצג כל כך הרבה צעירים חרדים המבקשים לעשות שימוש בטלפון כשר ומנגד לנתץ את המונופול הקרוי 'ועדת הרבנים לענייני תקשורת' המקרין על גובה מחירי הסלולר, על אפשרויות הניוד, על חסימה שנויה במחלוקת של מספרים.

אולם עם כל הכבוד לטיעונים הצודקים של הנדל ולכעסם הפומבי של לא מעט צעירים חרדיים – והם צודקים! - לנגד עיניהם של הרבנים שישבו מול שר התקשורת עמד ציווי אחד ויחיד המובא בספר במדבר בסוף פרשת ציצית: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם. למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים לאלקיכם". ואם יש סיכוי אחד לאלף שהציווי הזה יופר בשל רפורמת הנדל – הרי שהם מתנגדים לו. נקודה. סוף.

הרבנים הללו לא מבקשים לכפות שום דבר על אף אחד. הם מבקשים לשמר צביון של חברה המאמינה בציווי הנהיר הזה ואשר מטפחת מוסדות חינוך בכל רחבי הארץ על פי הקוד הברור הזה. ולמי שזה לא מתאים בחברה החרדית – מוזמן ללכת.

לגודל האירוניה, בשום שלב של פגישת התאונה לא היה אחד שקם והסביר זאת ליועז הנדל שישב לאורך הפגישה כולה נטול כיפה והכביר במילים מתרברבות על העגלה המלאה שלו. מלאה, אבל כל כך שונה.