הרב יואל קטן
הרב יואל קטן אתר ישיבה

בימים האלו התפרסם שבין הרפורמות הרעות שמתכוונת הממשלה הזאת לעשות נמצאת רפורמה בענייני הפלות. 'הפלה' בהקשר הזה היא מילה מכובסת להריגת העובר, חד וחלק.

שלא יהיו אי הבנות - אנחנו לא נוצרים-קתולים ב"ה, ובמקרה הקלאסי, שכבר מובא במשנה, שהעובר מסכן את חיי האשה - בוודאי שחייה קודמים, מפני שחייו עדיין אינם שלמים, הוא עדיין לא 'יצא לאור', וחיים שלמים של אמו שברחמה הוא מצוי עדיפים מחייו. כאשר 'יצא ראשו' כבר אין עדיפות לחייה על חייו, ומצילים את זה שהסיכוי להצילו גדול יותר.

לדעת רוב הפוסקים הריגת עובר היא איסור מהתורה דומה לרציחה, וכך נוהגים לכתחילה. אמנם יש פוסקים שלדעתם הריגת עובר אינה הריגה 'דאורייתא', ולכן הם מתירים בשעת דחק גדולה מאוד, כגון כאשר הצֶפי הוודאי הוא שיוולד תינוק עם מומים קשים וההורים הפוטנציאליים אינם מסוגלים לעמוד בזה, להפיל את העובר, וכל מקרה לגופו. בכל אופן מוסכם על כולם שלעובר בבטן אמו יש חיים משל עצמו, איך שלא נגדיר אותם.

מוזר שבימינו יש על כך ויכוח. בדור האולטרסאונד התלת-ממדי הצבעוני אפשר לראות בעיניים את העובר בחודשי חייו הראשונים 'שׂוחה' במי השפיר, מזיז את אבריו, מוצץ אצבע ואפילו מחייך. מהיום הארבעים להריון בערך רואים את לבו הפועם ואפשר להדגים את הדם הזורם בעורקיו ובוורידיו, גם כאשר הגודל שלו הוא פחות מסנטימטר – הוא אדם חי! נכון, לא חיים 'שלמים' כאמור, הוא עדיין לא 'יצא לאור', אבל איך אפשר להתייחס אליו כאל שערות או ציפורניים שהם חלק מגוף האשה וזכותה על גופה והיא יכולה להתפטר מהם כאשר הם מתחילים להוות לגביה מטרד?

האם העובר שברחמה הוא מעין גידול שאפשר וצריך לנתק אותו מהגוף כמה שיותר מהר? הי, גברת, יש לך תינוק קטן בבטן! יש לו חיים! זכות האשה על גופה – אבל לא על גופו! דווקא בדור המודרני והמתקדם שלנו מוכנים הליברלים שביננו להפוך את האמונות שלהם ב-180 מעלות, להתעלם מעובדות החיים שאפשר לראות אותן בעיניים, ולקבוע לטובת הרווחה הזמנית והמקומית של האשה שמותר לה להרוג את התינוק שלה רק מפני שהוא שבוי עדיין בתוך גופה! ומה יגידו אותם פרוגרסיביים כאשר מחר תתגלה שיטה להוציא עובר בשלבים הראשונים של ההריון מהרחם, ולהעביר אותו לאינקובטור משוכלל שבו יהיה שמור ובו יגדל ויתפתח 7-8 חודשים עד ה'לידה'? גם אז הם יתירו להרוג את העובר כאשר הוא 'לא בא טוב' לאמא שלו בעיניים? אם כן אני מציע להקדים את המאוחר, ולהתיר לכל אשה להרוג את התינוק שלה גם במהלך החודש הראשון אחרי הלידה כאשר הוא לא בא לה בטוב בגלל מצב כלכלי או מצב רגשי או סיבוך משפחתי. איפה הגבול?

הסיסמה החלולה 'זכות האשה על גופה' דינה להיעלם מחיינו הציבוריים. היא סיסמת שקר. היא באה לטהר שרץ, לא לעשות חסד. ועוד לא דיברנו על כך שרוב המחקרים מצביעים על תוצאות טרגיות של רבות מההפלות האלו, את השריטות שההפלה משאירה שנים רבות בליבן ובנפשן של המון אמהות פוטנציאליות שהסכימו, לפעמים מתוך לחץ זמני וחולף, להרוג את עוברן, ואת הביקוש הענקי לאימוץ ילדים שיכול היה להיפתר אם הנשים שבאמת לא רוצות או לא יכולות לגדל את עוברן היו יולדות אותו ומוסרות אותו לאימוץ במקום להפסיק את חייו, ומקבלות פיצוי מתאים לחודשי ההריון האלו כמו אם פונדקאית למשל. אפשר לחשוב על רעיונות אחרים, אבל איך אפשר להניח בחוסר אחריות אצבע קלה על הדק הפסקות ההריון?

צריך באמת רפורמה בפעילות הוועדות להפסקת הריון שפועלות כיום על פי החוק. החוק הזה מנוקב ככברה, ולמעשה כמעט כל אשה שרוצה להפיל יכולה לקבל ייעוץ אצל אחת העמותות הפמיניסטיות ולעבור את הוועדה בקלות, ואם לא – לגשת פעם נוספת לוועדה אחרת ולעבור את המשׁוכה שלה. אני מציע לשר הדתות חובב הרפורמות לקחת על עצמו להציע רפורמה אמיתית בנושא הזה – להקים מסלולים שבהן נשים שמתקשות להמשיך בהריונן מסיבות שונות יוכלו לבחור את הדרך הטובה בעיניהן – סיוע בהמשך ההריון עד לסיומו המוצלח ומסירת הילד לאימוץ, פתרון בעיות כלכליות המונעות לדעת האֵם אפשרות לצרף עוד ילד למשפחה, טיפול בבעיות רגשיות-משפחתיות שגורמות לרצון להפסיק את ההריון, והשארת האופציה האחרונה, הפסקת החיים של העובר, למקרים המעטים שבהם באמת, מסיבות בריאותיות או אחרות, אין שום ברירה אחרת. על שם אשתי ד"ר חנה קטן שעוסקת בנושא 'רשומים' כבר מאות תינוקות שנולדו בזכותה ולא 'הופלו' לריק ולבטלה, ואין שום סיבה שזו לא תהיה דרך המלך. חפֵצי חיים אנחנו. כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קִיים עולם מלא.

אסור לממשלת הרפורמות להפוך גם לאויבת של עוּבָּרי ישראל. לא תרצח!

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו