כמה מילים ממני אליכם, בסיומו של שבוע סוער. ראשית, איראן. השבוע התחדשו השיחות של המעצמות עם איראן בוינה. אמרתי לידידנו שאיראן מבצעת סחטנות גרעינית, ואסור להיכנע לזה.
מה הפירוש? איראן מפרה את כל הכללים וכבר באפריל השנה החלה להעשיר אורניום בדרגה גבוהה מאד של 60% (דבר בלתי נתפס). הדבר המתבקש הוא להעמיד אותה במקום, ולמערב יש בהחלט כלים לעשות זאת, וודאי לא לתת לה עוד ועוד הטבות על מנת שתואיל לעצור — ככה לא מתמודדים עם בריונות. מול מהלכים כוחניים כאלה, יש לפעול בנחישות ובמהירות באמצעים כלכליים, מדיניים ואחרים על מנת להבהיר שלא נסבול זאת.
מדינת ישראל פועלת בעניין הזה. כולנו יחד כאיש אחד. לא ננוח ולא נשקוט על מנת למנוע מאיראן להשיג פצצה גרעינית.
אחרי שבגל הדלתא הואשמתי בחוסר זהירות בגלל התנגדותי לסגרים ולהגבלות מיותרות. השבוע האשימו אותי בזהירות יתר. האמת היא, שאנחנו לא זהירים מדי ולא רגועים מדי. הקורונה היא נגיף חמקמק ופעמים רבות, מה שצריך וחובה לעשות, מנוגד לאינטואיציה.
כשיש מרחב של ודאות וידיעה - כמו שהיה בגל הדלתא, אז הבנו שהבוסטרים יוציאו אותנו מזה - אנחנו פועלים בהתאם. אבל, במקרה של האומיקרון, כל עוד אין תשובה בסבירות גבוהה שהחיסונים אפקטיביים מאד מולו - אינני מתכוון לקחת סיכונים. דמיינו נגיף עמיד לחיסונים שחודר לארץ. תסריט כזה מחזיר אותנו כמעט שנתיים אחורה, לתחילת המגפה. במובן מסוים, זה הפוך מהחיים. בדרך כלל, כשלא יודעים, מחכים לעוד מידע ורק אז פועלים.
בקורונה, בגלל הקצב המהיר של התפשטות הנגיף, הזמן הקריטי לקבלת החלטות הוא בשלבים הראשונים מאוד, כשיודעים מעט. במגיפה, מי שממתין לקבל את כל הנתונים לפני שהוא פועל, נדון לכישלון. כראש הממשלה שלכם, שאחראי לבריאותכם, ביטחונכם ובריאות הכלכלה שלנו — לפעמים עליי לקבל החלטות בתנאי חוסר ודאות קיצוניים. בזכות הפעולות הנמרצות שלנו, ישראל היא כרגע ״אי״ של רוגע ונורמליות בתוך סערה עולמית של קורונה וסגרים.
השבוע אני מעריך שנגיע ל-100 אלף ילדים מחוסנים. יש סיבה שבגללה העולם נושא אלינו עיניים בנושא הקורונה. הראנו שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים. בקשתי מכם - גלו סבלנות להגבלות, כך נשמור על ישראל פתוחה ובריאה. לכו להתחסן בבוסטר וקחו את הילדים להתחסן!
הרגע המשמח ומרגש ביותר בשבוע היה כשפגשתי את לוחמי הימ“מ ובישרתי להם על ההחלטה שלי להגדיר את הימ״מ כיחידה הלאומית למלחמה בטרור. ראיתי כמה הם התרגשו מהבשורה ההיסטורית. זוהי הכרה שהפייטרים המדהימים האלה הרויחו ביושר, אבל זה לא מסתכם בזה. התקציב שלהם יוכפל והמשימה שהוטלה עליהם גדלה בהתאם: להפוך ליחידת הלוחמה בטרור המובילה בעולם. אלו אנשים שמקדישים את חייהם כדי להפוך להכי מקצוענים שיש בניהול המצבים המורכבים והמסוכנים ביותר שיש. במדינה כמו שלנו, שמתמודדת עם טרור כמעט בכל יום, הם ראויים לכל הערכה.
ומילה אחרונה על הנסיעה של בני משפחתי לנופש בחו“ל: ראשית, אני פתוח לביקורת, ובמקרה הזה אני גם מקבל אותה. לא כל ביקורת היא מתקפה אישית, ולא כל החלטה שלנו היא מושלמת. אבל חשוב לי שתדעו משהו על גילת: היא האדם המקסים וטוב הלב ביותר שאני מכיר, וכמו הורים רבים, יש לה, לשנינו, רצון לשמח ולהקל על ילדינו ככל שניתן, בפרט לאור שנה לא פשוטה שבה חייהם התהפכו לגמרי.
ובכלל — גילת היא אישה שיודעת איך לנהל את עצמה ואת המשפחה שלנו. כפי שראיתם התנהלנו בנושא זה בשקיפות מוחלטת, הודענו ביוזמתנו על הנסיעה וכל הכללים שחלים על כל משפחה אחרת, יחולו גם על בני משפחתי. מהשדה - לבידוד.
אני מאחל לכל הנופשים שישובו בשלום ובבריאות מלאה. שבת שלום וחנוכה שמח, נפתלי בנט.