אייל אלפיה
אייל אלפיה צילום: ללא

"שלהבת פס נהרגה בגלל חוסר האחריות של הוריה שחשבו שאפשר לגדל ילדים בסביבת לחימה, ושל משרד הרווחה שבמדינה נורמלית היה מוציא ילדים מאזורי לחימה", כך צייץ עמוס שוקן בטוויטר.

באפריל 1980 השתלטו מחבלים על בית ילדים בקיבוץ משגב עם. שבעה פעוטות נלקחו והוחזקו כבני ערובה. במהלך פעולת החילוץ, ירו המחבלים למוות בפעוט בן שנתיים. אלמלא זריזותם של אנשי סיירת מטכ"ל, היו המחבלים יורים למוות בפעוטות נוספים.

שנה קודם לכן, באפריל 1979, פרצו מחבלים לבית משפחה בנהריה. אחד המחבלים ירה למוות באבי המשפחה. לאחר מכן התפנה להרוג את בתו בת הארבע. את תיאור מעשה ההריגה נחסוך מהקוראים. המעוניין בפרטים נוספים יוכל למצוא אותם בויקיפדיה. כל פעוט יכול לקרוא את מה שכתוב שם. בין שגדל באזורי לחימה בין שלאו.

חמש שנים קודם לכן, חדרו מחבלים לקריית שמונה והרגו שמונה עשר בני אדם. בתוכם שישה ילדים בטווח גילאים של שנתיים וחצי עד אחת עשרה.

אכן, מדינת ישראל היא לא מדינה נורמלית. לא משום שהיא נתונה במצב בטחוני יוצא דופן - אלא משום שהניחה להורים להוליד תינוקות ולגדל ילדים ביישובי גבול הצפון. משום שלא הוציאה אותם מסביבת לחימה ממושכת ומתמדת. על שדרות ועוטף עזה לא אמרנו מילה. גם לא על עמוס שוקן.

כל מילה מיותרת. עלבון לאינטיליגנציה. לא של מבוגרים. של פעוטות בני שנתיים. בין שגדלו באזורי לחימה בין שלאו.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו