כהנא משתמש ברב דרוקמן כשזה נוח

״חודשים אני עמל על תכנית גיור ממלכתית שאני מגבש יחד עם הרב חיים דרוקמן״. כך אמר השבוע מתן כהנא, מעל בימת הכנסת.

בתוך רגעים ספורים הופצו הדברים לכל עבר בהודעה לתקשורת ומשם אל אתרי החדשות.

כמו שאר הדברים של חברי ימינה, גם הדברים של כהנא, איך נאמר, הם במקרה הטוב לא מדוייקים ובמקרה הרע, זריית חול בעיני הציבור.

רק לפני חצי שנה, הרב דרוקמן, תלמיד חכם אדיר, זקן רבני הציונות הדתית, יהודי בן 90, כיתת את רגליו ובא בעצמו להפגנות כנגד העוול המוסרי, כנגד מכירת החיסול הערכית שבהקמת הממשלה הזאת.

כהנא, כמו שאר חברי ימינה, התעלם בגסות מתחינותיו של הרב דרוקמן שלא יכנסו לממשלה עם הגורמים הפרוגרסיביים ביותר בכנסת ישראל ועם המפלגות הערביות תומכות הטרור.

רק לפני חודשים ספורים הרב דרוקמן חתם על מכתב בו התנגד לרפורמת הכשרות אותה קידם כהנא. הרב דרוקמן ורבנים חשובים נוספים העירו עשרות הערות ענייניות, קיוו שכהנא ישמע ויתקן, אך הוא דהר קדימה, שעט לעבר פירוק מערכת הכשרות הממלכתית בסיוע גורמים בעלי אינטרס והתעלם לחלוטין מכל בקשה והפצרה.

כמה חוצפן אפשר להיות? כמה גס רוח להעז ולהשתמש במי שמריתם את פיו בגאווה ובבוז? מניין נובעת עזות המצח והציניות למימוש צרכים פוליטיים קטנים?

כהנא משתמש ברב דרוקמן כשזה נוח לו ומצפצף ציפצוף ארוך ומהדהד כשדברי הרב לא מוצאים חן בעיניו.

בגיור, כהנא מנצל את הנושא המסועף והמורכב כדי לשטות פעם אחר פעם בציבור. בראיונות בתקשורת כהנא חוזר ומדגיש שהוא רק רוצה לחזק את הרבנות הראשית אך בפועל הוא פועל ביודעין לפגיעה אנושה בה ובפועלה.

כך היה ברפורמה בכשרות וכך גם כעת במתווה הגיור. כהנא מספר לכל מי שרק מוכן להקשיב שמתווה הגיור אותו הוא מקדם שומר למעשה על סמכותה של הרבנות הראשית ורק מאפשר לרבני עיר לגייר במסגרת מחוז חדש שיוקם במערך הגיור.

כהנא מיתמם אף על פי שהוא יודע היטב שישנם רבני ערים בודדים שמעוניינים בחוק ופועלים באופן אקטיבי לחקיקתו על מנת שיוכלו לפעול כנגד עמדת הרבנות.

כהנא מצייר מצג שווא כאילו מועצת הרבנות הראשית תוכל לפסול הרכבים של רבני ערים מסויימים כיוון שהוא מבין שמבחינת רוב מניין ובניין של רבני הציונות הדתית חוק שמפקיע את סמכותה הבלעדית של הרבנות הוא לא פחות מהכרזת מלחמה. אלא שכרגיל בימינה, השקר הפך לשיטה.

מבלי להיכנס לפרטים הרבים המרכיבים את המתווה, כהנא בנה מנגנון מתוחכם שלמעשה מחזיק את השליטה בממשלה ולא מאפשר שליטה אמיתית של הרבנות הראשית בתהליך.

(בקיצור, בתי הדין של רבני הערים יהיו בעלי עצמאות פסיקתית מוחלטת, כהנא מעוניין להקים ועדת היגוי שתוכל להמליץ למועצת הרבנות הראשית אם לפסול או לאשר הרכבים של בתי דין לגיור אך בפועל כהנא שולט בועדה ולמעשה הופך את כל תהליך הפסילה לפייק בתיאטרון של תעתוע)

זאת ועוד, המתווה של כהנא לא יעמוד בשום צורה במבחן בג״ץ ובפועל יביא לפרצות נוראיות שעלולות חלילה להביא למצב שבו אנחנו נדרשים לפתוח ספרי יוחסין.

אבל נניח, רק נניח לשם הדיון, שכהנא יביא לקריאה ראשונה הצעת חוק שתשמר את כוחה של הרבנות הראשית, כל חוק שמתן כהנא ירצה לחוקק יגיע לשולחנה של ח״כ יוליה מלינובסקי, שליחתו הנאמנה של איווט ליברמן (זה שהציע לשלוח את חרדים למזבלה על מריצות) יושבת ראש הועדה לשירותי דת.

הגברת מלינובסקי אינה מפגינה אמנם בקיאות מופלגת בסוגיות יסוד ביהדות (רק לפני מספר שבועות כי טענה שהרבי מלובאויטש בחר עשר מצוות מתוך "600 ומשהו", כהגדרתה) אך פרייארית היא ממש לא.

בלי הסכמת מלינובסקי (ובעצם ליברמן) אין חוק. נקודה. לא משנה מה כהנא יגיד, יכתוב או יסביר, את ההסכמה של מלינובסקי הוא חייב.

ומה מלינובסקי רוצה? היא בשונה מכהנא אומרת את האמת ונאמנת להבטחות שלה לבוחריה.
מבחינתה כל הרעיון בחוק הגיור החדש הוא ״פירוק המונופול״, כהגדרתה, של הרבנות הראשית לישראל.

ומכאן בחזרה לדבריו של כהנא השבוע במליאה, מבחינת הרב דרוקמן, כל מהלך בגיור מוכרח לקבל את הסכמתם של הרבנים הראשיים.

איך אני יודע את זה? ראשית כי שמעתי את זה באוזני מפי הרב דרוקמן.

אך הרבה יותר מזה, במהלך ימי החנוכה פרסם הרב דרוקמן, יחד עם זקני הציונות הדתית מכתב בו הדברים נאמרו במפורש: ״אנו קובעים כי הסמכות היחידה והמחליטה בתחום הגיור ובכל תחומי הדת ההלכה והמסורת- הנה של הרבנות הראשית לישראל בלבד״.

בקיצור, אם מלינובסקי מרוצה מהחוק ומקדמת אותו, הרבנות הראשית נזרקת מהחוק והרב דרוקמן יתנגד. אם הרב דרוקמן יהיה מרוצה מהחוק, מלינובסקי תתנגד והחוק יתקע בועדה. אין דרך להצליח. נקודה.

כהנא יודע את החשבון הפשוט הזה, ולכן הוא רוצה לעשות תרגיל מתואם: להביא את החוק באופן ששומר למראית עין בלבד על סמכותה של הרבנות ולאחר שתהליך החקיקה יחל הוא יאפשר למלינובסקי ״לטפל״ בחוק כרצונה במסגרת סמכויותיה כיושבת ראש הועדה ושם בשקט לשלול את סמכויות הרבנות.

כהנא בונה על חוסר ההבנה הציבורית בפרטים הסבוכים של מתווה הגיור ולכן המטרה שלו היא למתג את החוק כחוק שמיטיב עם הרבנות אף על פי שבפועל הוא יפרק אותה. למלינובסקי לא תהיה בעיה לתת לכהנא את ההישג התקשורתי אם בפועל היא תקבל את רצונה- פירוק מערך הגיור הממלכתי.

אם כנים דבריו של כהנא אז שיודיע עוד היום שלא יניח על שולחן הכנסת חוק ללא הסכמת מועצת הרבנות הראשית.

ניתן להסתכן ולומר שהוא לא יאמר זאת, דבר אחד בטוח: איש לא יופתע אם יתברר שדבריו של כהנא לא ממש כנים.

—-

עומר רחמים הוא יועץ פרלמנטרי לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ׳