עמר בר לב
עמר בר לבצילום: מארק ישראל סאלם

ביום ט' בטבת, 13 בדצמבר 2021, הוכיחה מדינת ישראל בתוך פחות מיממה שכמה ממנהיגיה מבולבלים, שהמצפן "משתולל" והדרך בה מנסים הם לנווט בשדה הפוליטי והאזורי מובילה לאבדון במקום לסייע לשמירה על הביטחון.

תיאור שלושה ממאורעות היממה, בהקשר הביטחוני ולאו דווקא בענייני הקורונה, ממחיש את הטענה כי המצפן התקלקל או השתגע (יש שיאמרו שזה לא המצפן אלא האוחזים בו) והחושים התבלבלו, המנהיגות איבדה את הדרך והמרוויחים העיקריים הם לא פחות מאויבינו הערבים, הצופים בסבלנות אופיינית בכולנו הולכים שולל לכל הרוחות.

אירוע ראשון

ערב יום ייסוד תנועת החמאס ב- 14 בדצמבר ובצירוף מקרים מפתיע לכאורה, כשכוחות צה"ל מצויים בעיצומו של מבצע מעצר מחבלים נרחב ברחבי יהודה ושומרון, במסגרתו אף נעצר בפעם המי יודע כמה השייח חסן יוסף ח'ליל –מנהיג החמאס הידוע, כשרשות הטרור הפלסטינית כמעט יוצאת מגידרה בכדי לדכא את החמאס באזורים שבשליטתה – דווקא אז משתחרר לחופשי מהכלא הישראלי השייח ראאד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית.

השייח סלאח יצא לחופשי בתום ריצוי 17 חודשי מאסר מתוך 28 שנגזרו עליו, לאחר שהורשע בגין הסתה לטרור ותמיכה בהתארגנות בלתי מותרת, שכללה שבחים לשלושת המחבלים מאום אל-פחם שביצעו פיגוע רצחני בהר הבית ב-2017 וכן פרסומים בפייסבוק בהם קרא לאלימות ולטרור.

השייח המשוחרר יצא מהכלא לביתו באום אל פאחם, מלווה בשיירת כלי רכב חגיגית מקושטת בדגלים ירוקים שנסעה בכבישי ישראל באין מפריע. לקול זמבורות, שירים וצהלולים התקבל הוא בעירו בקבלת פנים השמורה לגיבורים לאומיים על ידי אזרחים ישראלים - ערבים שקראו קריאות בשבחו ולמען שחרור אל-אקצה, עם פרחים וממתקים, כרזות תמיכה, תמונות ודגלי פלסטין לרוב. אציין כי בקהל נצפתה גם חברת הכנסת היבא יזבק מהרשימה המשותפת שהייתה סנונית ראשונה, לאחריה הגיעו גם ראש הרשימה איימן עודה וחבריו להתחבק ולהתנשק עם מושא הערצתם.

השייח ראאד סלאח, למען הסר ספק, נכנס ויוצא מבתי הכלא בישראל בתדירות גבוהה שאינה מותירה ספק בקשר לדמותו האלימה והאנטישמית השפלה, השוללת את עצם קיומה של מדינת ישראל כולה וזכויות "הציונים" בה. זאת כאמור מתוקף השתייכותו והנהגתו את הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, שהוצאה אל מחוץ לחוק בנובמבר 2015. תנועה בעלת קווי מתאר הדומים עד מאד למאפייני תנועת האחים המוסלמים, הנרדפת במספר מדינות ערב השכנות. תנועה המעודדת את הלאומיות הפלסטינית ואינה מכירה בזכות הקיום של מדינת ישראל, אך עם זאת אינה בוחלת בניצולה לצרכי הקמת המדינה אסלאמית ותמיכה בפעיליה.

השייח סלאח ידוע כמי שמקיים קשרים וזיקות עם החמאס מימים ימימה, עת נאסר בעבר למשך כשנה וחצי בשנת 2003 בחשד לסיוע לחמאס באמצעות העברת כספים וידיעות אסורות. מדינת ישראל המבולבלת אף היא תקופה לא מבוטלת, הגיעה עם השייח לעסקת טיעון, בה הואשם השייח ב"עברות קלות" על פי הודאתו כמגע עם סוכן זר וכיו"ב. עונש זה לא הרתיע את השייח סלאח מלהשתתף בהמשך במשט המפורסם לעזה בחודש מאי 2010, בגינו נעצר שוב.

אירוע שני

באותה יממה בה שוחרר השייח ראאד סלאח תומך החמאס, חתמה שרת הפנים איילת שקד על צו עיכוב יציאה מהארץ ל-11 פעילי חמאס שהיו אמורים לצאת לטורקיה, מפאת החשש כי מטרתם לתאם פעילות עוינת כנגד ישראל עם מפקדת החמאס המצויה שם.

טורקיה תחת שלטונו של הסולטן ארדואן, מהווה בסיס מבצעי ובית חם לבכירי מנהיגיו של ארגון החמאס ומחבליו, שלרבים מהם הוענקה אזרחות טורקית המאפשרת להם חופש תנועה בינלאומי, כדוגמת: סלאח אל-ערורי ממשוחררי עסקת שליט, האחראי בין היתר על הקשרים בין חמאס לחיזבאללה ולאיראן; מחמוד עטואן, מאג'ד אבו ק'טיש ומוסא עקארי ששוחררו במסגרת עסקת שליט, לאחר שהורשעו בזמנו בחטיפתו וברציחתו של שוטר מג"ב ניסים טולדנו. השניים הראשונים הפכו לאנשי ציבור באיסטנבול ומופיעים בתקשורת מעת לעת;

תייסיר סולימאן, ממגורשי עסקת שליט שרצח חייל ישראלי; ואליד זכריה עקל, ממייסדי גדודי עז א־דין אל־קסאם של חמאס, שנידון ל־21 מאסרי עולם; הרון מנסור יעקוב נאצר אלדין, שהתפאר בעבר בכך שטורקיה מעניקה חופש מלא לאסירי חמאס לשעבר לצאת ולבוא כרצונם; בכרי חניפה, דמות כלכלית בכירה בחמאס, שהעביר עשרות מיליוני דולרים מקטאר לחמאס דרך טורקיה; מאהר עביד, חבר הלשכה המדינית של חמאס ופעיל פיננסי בכיר, שלפי הדיווחים שימש עד לפני חמש שנים כממונה על היחסים הבינלאומיים מטעם חמאס. לאחרונה התברר כי המחבל פאדי אבו-שחידם שביצע את פיגוע הירי בעיר העתיקה בירושלים ב-21 בנובמבר, בו נרצח אליהו קיי הי"ד ונפצעו ארבעה ישראלים, ביקר כמה פעמים בטורקיה שם נפגש על פי החשד עם מחבלי חמאס שהכווינוהו לביצוע הפיגוע.

בנוסף ועל פי גורמים ברצועת עזה, פועלת באיסטנבול השלוחה החשאית של החמאס, שהינה פרוייקט אישי של מנהיגה יחיא סינוואר, המשתמש בה בעיקר למטרות הזרוע הצבאית ברצועת עזה. לפי גורמים בחמאס, הארגון מפעיל שם אמצעי סייבר וחדר האזנה משוכלל המספק מודיעין גם לחיזבאללה ולאיראן.

מן הראוי לציין כי טורקיה הינה החברה היחידה בברית נאט"ו שהכירה, מוקירה ותומכת בתנועת החמאס מאז השתלטה בכוח על השלטון ברצועת עזה בשנת 2007, זאת מתוקף היות טורקיה מזוהה בעצמה עם תנועת האחים המוסלמים. עובדה זו בולטת במיוחד בימים אלו נוכח הכרזת שרת הפנים הבריטית, פריטי פאטל ב- 19 בנובמבר, כי ארצה תגדיר מעתה את החמאס בכללותו כארגון טרור, ותהפוך את הבעת התמיכה בו לבלתי-חוקית.  

אזכיר כי טורקיה מעורבת בתמיכה בפעילויות ארגון החמאס כדוגמת מתן סיוע במימון ובאימון מחבלי חמאס, באצטלה של אימון כוחות הביטחון של הארגון כחלק מ"המאמצים לשפר את הסדר ברצועת עזה". זאת בנוסף לסיוע במסווה הומניטארי לכאורה, שניתן למשט המרמרה לרצועת עזה ב31 במאי 2010, בו נטל חלק מיודענו מהאירוע הראשון- השייח ראאד סלאח, מלווה בחברת הכנסת לשעבר חנין זועבי. שניהם כידוע ירדו בשלום מהסיפון ולא נשפטו מעולם על מעורבותם בו, הודות לבג"ץ שדחה ב-23 בדצמבר 2013 את העתירה שהגישו בזמנו מיכאל בן ארי ועו"ד איתמר בן גביר, נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיקי החקירה נגד הח"כית והשייח בנדון.

בהקשר זה עוד ראוי לציין כי מפלגת רע"ם ניצלה את הכספים שהעמידה לרשותה המדינה לצורך רכישת מגיני הוקרה בעלות של 5,000 שקל (833 שקל למגן) בעבור ששה פעילים שהיו מעורבים במשט ובהם השייח ראאד סלאח.

אירוע שלישי

באותה יממה מדוברת פוגש השר לביטחון פנים, עומר בר לב, את תת מזכירת המדינה של ארה"ב, הגברת ויקטוריה נולנד, ומצייץ בשעה 19:06 את הדברים הבאים בחשבונו: "פגשתי היום את תת מזכירת המדינה של ארה"ב, הגברת ויקטוריה נולנד. תת מזכירת המדינה התעניינה, בין היתר, באלימות מתנחלים וכיצד ניתן להפחית את המתח באזור ולחזק את הרשות הפלסטינית".

שרת הפנים איילת שקד, שפעלה באותה יממה, מתוקף תפקידה ומטעמה של אותה ממשלה בה חבר השר לביטחון פנים, למניעת יציאתם מהארץ של 11 תומכי חמאס, התנגדה לדבריו של בר-לב וצייצה: "התבלבלת, המתיישבים הם מלח הארץ, ממשיכי החלוצים מהעמק ומההר. האלימות ממנה יש להזדעזע היא עשרות מקרי זריקות אבנים ובקת"בים על יהודים שקורות מדי יום - רק בגלל שהם יהודים, וכל זה בעידוד ובתמיכת הרש"פ. ממליצה לך לדבר על האלימות הזו עם גב' נולנד".

השר "לבילבול פנים" נתן רוח גבית לעמדתם, דוברותם ופעילותם של המחבלים והאנטישמים בארץ ובחו"ל. סיפק הוא תחמושת מילולית יקרה מפז לאויביי ישראל ברשות הפלסטינית ובארגוני הטרור, כמו גם לעוכרי ישראל בכל רחבי העולם, שבוודאי עוד יזכירו לכולנו את דבריו הנלוזים במשך שנים.

השר האמון על בטחון הפנים לא טרח לסכל את מסע הניצחון הלאומני שהתנהל באותו היום בכבישי ישראל ובעיר אום אל פאחם לרגל שחרורו של האסיר ותומך הטרור השייח ראאד סלאח. השר בר לב בחר להוציא דיבת עמו רעה, במקום לטפל בשורש הבעיה ולשקפה בתבונה לתת מזכירת המדינה, כיאה לבר מוח לכאורה. למחרת היום כשגברה הסערה סביב דבריו, המליץ כבוד השר "למי שקשה לו" המצב לשתות כוס מים. מעניין מה הוא שתה בטרם דיבר, צייץ ואף עשה?

סיכום והמלצות

ביממה אחת נוכחנו בממשלה מבולבלת בה חברים שני שרים הממונים על ענייני פנים של אותה מדינה, הפועלים כל אחד בנפרד ללא קו אידאולוגי ברור ומחבר שיתווה מדיניות שביכולתה לחזק את בטחון ישראל ולמנוע הישגים מאויביה.

ביממה אחת נוכחנו כיצד מעניקה מדינת היהודים הרחמנים הקלות והטבות לתומך טרור מורשע ומרושע, שאילו היה חי ומתגורר בשטחי הרשות הפלסטינית, מצרים או סעודיה הנאורה, היה מרצה את מלוא עונשו בתוספת "פינוקים", כמיטב מסורות הסוהרים בבתי הכלא הידועים לשמצה, ולא כבבתי הכלא המפנקים בישראל עם תנאי בית המלון למחצה.

ביממה אחת צפינו במעשיה ומחדליה של מדינה המפחדת מהצל של עצמה ומשדרת מסרים לא מתואמים או ברורים לכל הכיוונים. מדינה שאינה מגיבה בחומרה הנדרשת כנגד תומכי טרור מבית ונמנעת ממיצוי הדין עם מחבלים ופושעים הפועלים בצל קורתה, למרות תמיכתם הגלויה בתנועת החמאס, המהווה מודל לחיקוי בעיני חלקם.
מדינה המונעת מחשודים תומכי טרור לטוס לטורקיה, זאת מבלי לגנות ולפעול בתקיפות נגד אותה מדינת חממה לטרור, הפועלת בגלוי ובמובהק כנגד אינטרסים ואזרחים ישראלים, הממשיכים לטוס אליה באיוולתם, בכדי לצרוך את מנעמיה ולצרוח כשהם במצוקה לפתע. 

ביממה אחת נוכחנו בסדר העדיפויות של השר בר לב, שבחר לעסוק ולהדגיש בפני גורמי חוץ את העניין השולי של נוער הגבעות לכאורה, במקום לטפל בעיקר- אלפי מחבלים ופושעים ערבים חמושים בכל רחבי המדינה. במקום לטפל ביד קשה בסכנה האמיתית הנשקפת לעם ישראל מידי אזרחים ותושבים ערבים תומכי טרור ומפרי חוק, גרם הוא לנזק שגם 1000 ברי מוח יתקשו להתגבר עליו.

ממשלת ישראל צריכה להחליט ולפעול באופן נוקשה, ברור ונחרץ, ללא מתן הקלות או הנחות והטבות, כנגד תומכי טרור באשר הם - אזרחים, תושבים ואחרים.

ישנו פתגם ידוע לפיו "לא מלמדים כלב זקן טריקים חדשים", ברוח הדברים הללו אין לצפות מהשייח ראאד סלאח כי יקים סניף של תנועת בני עקיבא באום אל פאחם או יהפוך לחסיד של תנועת חיבת ציון ויצטרף ל"ביטחוניסטים". הווה ברור כי הספירה לאחור לקראת חזרתו לכלא החלה עם שחרורו המוקדם משם, אי לכך יש לוודא כי השייח סלאח ירצה להבא את מלוא עונשו, או יצא ב"אקספרס של חצות" לתמוך באחיו המוסלמים בעזה או בטורקיה חביבתו.

לצאן מרעיתו של השייח, העושה בכבישי הארץ כבשלו, מניף דגלי פלסטין ומהלל מחבלים בחסות כספי משלם המיסים ומשרתי המילואים, יש לאפשר נסיעה היישר לתא המעצר ומשם בזינזנה אל בית המשפט בגין עברות שונות מהפרעה לסדר הציבורי ועד תמיכה בארגון טרור והסתה לאלימות. עם זאת ולאור ההקלות לכאורה שמעניק בית המשפט לפורעים ולמחבלים אזרחי ישראל, אמליץ לשר המשפטים לשקול הקמת בתי משפט מיוחדים שיתמקצעו בטיפול בעברות על רקע לאומני בקרב אזרחי ישראל, צעד לפני חזרה למשטר צבאי ובתי דין צבאיים כפי שהיה נהוג עד אמצע שנות השישים.

לשרת הפנים אמליץ לשקול מהלך הפוך מזה שנקטה לפיו ימסרו לתומכי ארגוני טרור המעוניינים לצאת את גבולות המדינה צווי גירוש מהארץ ולא צווי עיכוב יציאה ממנה. יש לאפשר בידם לאסוף את משפחתם, מיטלטליהן וגם את העיזה, בדרכם לטורקיה או רצועת עזה לבלי שוב. עוד אמליץ כי את המשאבים המוקצים בגירוש משפחות עובדים זרים שתורמים למדינה ואינם מסכנים כלל את בטחונה, להבדיל ממסתננים, יקצה המשרד בראשותה לגירוש תומכי טרור מובהקים שאינם טורחים כלל להסתתר ולהתחבא, אלא להיפך!

לסיום- שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, משה בוגי יעלון, נהג לשאת במסגרת דבריו את ההמלצה הבאה: "לנווט לפי מצפן ולא לפי שבשבת". מן הראוי שממשלת ישראל תובילנו בדרך הישר להשבת המשילות ולטיפול מתואם ומושכל בסוגיות הביטחון הלאומי. זאת ועוד מתוך הסתכלות ארוכת טווח ולא קצרת קדנציה, בנחישות ועקביות ולא בבלבול והתרפסות מול זרים ואויבים, למען יובטח קיומה של מדינת ישראל לדורי דורות ולא רק לשנה וחצי הקרובות, עד הרוטציה או הפרובוקציה.