מדינת ישראל משקיעה מאמצים רבים בכדי לסכל טרור, ללכוד את המעורבים בו ולמצות עמם את הדין, כל עוד מדובר בעיקר במחבלים ערבים מ"השטחים", כידוע לרובנו מניסיון רב שנים ולאור המאורעות האחרונים.
בנוגע למחבלים תושבי רצועת עזה המצב מורכב יותר, כפי שניתן להבין מהיכולת להשיב את בנינו המוחזקים בידי החמאס כבר שנים, מהיקפי הפגיעה במחבלים שלא במערכה כוללת או מבצע, ומהיכולת לחסל את המעורבים ברצח סמ"ר בראל חדריה שמואלי הי"ד המסתובבים חופשי כארבעה חודשים, לדוגמא.
המצב המתואר הפוך לכאורה, בכל הנוגע לתומכי טרור מקרב אזרחי מדינת ישראל הערבים. מקרב אלו ישנם תומכי טרור מובהקים, אנטישמים חשוכים ואלו השוללים בגלוי את עצם קיומה של מדינת ישראל ככלל וכמדינת היהודים בפרט.
אלו הנוהגים כך במופגן זוכים לא אחת להעלמת עין ברורה, לחיבוק ואף לתמיכה, הכרה והוקרה חומרית ורוחנית למעשיהם ודעותיהם משרים, חברי כנסת וראשי רשויות במדינה. תופעה מוכרת זו, המתקבלת באדישות בארצנו הקטנה, הינה ייחודית ברמה שאין כדוגמתה ברחבי המזרח התיכון, כפי שיומחש באמצעות דוגמא אופיינית מהעת האחרונה.
משנה מקום משנה מזל
בכדי להבין את גודל השערורייה די כי ניקח כדוגמא את היחס לו זוכים שני אחים מוסלמים, בעלי מאפיינים דומים שהאחד התמזל מזלו להיות אזרח ערבי ישראלי בעוד השני זכה להיות אזרח ערבי מצרי.
מי מבין השניים זכה ליחס טוב, מכבד והוגן יותר למען יאריכו ימיו ויוכל להשפיע, לחנך ולסחוף את עדת מעריציו? התשובה בהמשך.
חדשות כאן 11 דווחו ביום ראשון ה-19 בדצמבר כי בית המשפט במצרים גזר מאסר עולם על ממלא מקום מנהיג האחים המוסלמים, מחמוד עזת, בעוון ריגול למען ארגונים וגורמים זרים מחוץ למדינה. עוד הוא הואשם בהפצת סודות ביטחון לאומי בסוגיה הידועה במצרים בשם "הריגול למען חמאס".
מחמוד עזת בן ה- 77 הינו ד"ר לרפואה ובעל הסמכה הלכתית, שזכה להיות ממנהיגיה המובילים של תנועת האחים המוסלמים במצרים, לאחר שורת סיכולים ממוקדים של כוחות הביטחון המצרים כנגד פעילי התנועה תומכי החמאס ודאעש. קשריו של מחמוד עזת עם תנועת חמאס ועם הזרוע הצבאית שלה "עז א-דין אלקסאם" ברצועת עזה הידועים כהדוקים, לצד היותו גורם חתרני המעודד פעילות חבלנית מתוך התנועה נגד הצבא המצרי בסיני ונגד משטרו של א-סיסי בתמיכה טורקית זו או אחרת, הפכו אותו למבוקש במשך כשלוש שנים על ידי כוחות הביטחון והביאוהו בפני גזר הדין המתואר.
שבוע לפני מעצרו של מחמוד עזת, ביום שני ה-13 בדצמבר, שוחרר מכלאו בישראל השייח ראאד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית הקשורה לאחים המוסלמים ומקיימת קשרים עם החמאס בתמיכה טורקית. שחרורו הגיע לאחר שריצה 17 חודשי מאסר מתוך 28 שנגזרו עליו בגין הסתה לאלימות ותמיכה בטרור, אחרי שהתבטא בזכות שלושת המחבלים שרצחו שני שוטרים בהר הבית בשנת 2017 והסית לאלימות בקריאות: "ברוח ודם נפדה את אל-אקצא".
למעט מאסרו זה של השייח סלאח, מוכר הוא כמי שנכנס ויוצא מבתי המשפט והמעצר או הכליאה בישראל, בתדירות מרשימה כמפורט ב"קצרה": בשנת 2003 נאסר השייח סלאח, יחד עם מנהיגים אחרים של הפלג הצפוני, בחשד לסיוע לתנועת חמאס, מגע עם סוכן זר, חברות בארגון טרור ועברות כלכליות שונות. "סלאח ומחבליו" הואשמו בהעברת כספים לארגון החמאס ובהעברת ידיעות לאויב, והוחזקו במעצר כשנה וחצי, בסופם הושגה עסקת טיעון בה הודו במגע עם סוכן זר ובמתן שירות להתאחדות בלתי מותרת, עברות הנחשבות קלות יחסית בגינן נגזרו עונשי מאסר קלים בלבד;
ב-31 במאי 2010 השתתף השייח סלאח במשט המרמרה שיצא מטורקיה לעזרת החמאס בעזה. השייח שירד בשלום מהסיפון, נעצר בארץ אך שוחרר לאחר זמן קצר ולא נשפט מעולם על מעורבותו באירוע. זאת הודות לבג"ץ שדחה ב-23 בדצמבר 2013 את העתירה, שהגישו בזמנו מיכאל בן ארי ועו"ד איתמר בן גביר, נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיקי החקירה בנדון נגד הח"כית חנין זועבי והשייח ראאד סלאח.
עלילות השייח סלאח ממשיכות במאסר בגין תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו במעבר אלנבי ב-2011; בחודש יוני 2014 אסר שר הפנים גדעון סער את יציאתו של השייח סלאח מישראל, מפאת מידע מודיעיני בנוגע לכוונותיו של סלאח להמשיך ולפעול בניגוד לחוק מחוץ למדינת ישראל, והסכנה לפגיעה בביטחון המדינה הנשקפת מכך.
בינואר 2016, הצו חודש בידי שר הפנים אריה דרעי, והורחב גם לסגנו של השייח סלאח, כמאל חטיב ולפעילים נוספים בתנועה; בחודש פברואר 2007 נשא השייח סלאח דרשה בפני קהל של כאלף איש באזור מעלה המוגרבים שבכניסה להר הבית, בגינה הורשע בהסתה לאלימות. בערעור לבית המשפט המחוזי הורשע סלאח גם בהסתה לגזענות, ונגזרו עליו 11 חודשי מאסר בפועל ו-8 חודשי מאסר על תנאי, כשהמאסר בפועל הופחת ל-9 חודשים לאחר ערעורו; בחודש אוגוסט 2017 נעצר השייח הסורר שוב בחשד להסתה לטרור, וביולי 2018, לאחר 11 חודשי מעצר, שוחרר למעצר בית; מאסרו האחרון בסדרה החל לאחר שהשייח לא יכול היה עוד להיגמל מתמיכה בטרור, הורשע בנובמבר 2019 והחל לרצות את עונשו בפברואר 2020 עד לפני כשבוע.
קצרה היריעה מלהכיל את כל פועלו "המפואר" של השייח סלאח וקריאותיו האלימות, המסיתות והאנטישמיות כלפי יהודים ומדינת ישראל, כגון זו שפורסמה ב-4 ביוני 2002 בביטאון התנועה האסלאמית "קול האמת והחירות" בו כינה את היהודים בזו הלשון: "העושקים, הפושעים מפגיזי המסגדים... שוחטי הנשים ההרות והתינוקות... הוי הגזלנים, אתם חיידקי כל הזמנים... הבורא גזר עליכם להיות קופים מפסידים... הניצחון שייך למוסלמים, מהנילוס עד הפרת".
בנאום ההסתה שנשא בשער המוגרבים אמר השייח האנטישמי, ברומזו ליהודים, כך: "אנו לא הרשינו אף פעם לעצמנו, ותקשיבו טוב, אנו אף פעם לא הרשינו לעצמנו ללוש את הלחם של ארוחת שבירת הצום בחודש רמדאן המבורך בדמם של הילדים. ואם מי שרוצה הסבר יותר מורחב אז שישאל מה היה קורה לחלק מהילדים של אירופה, אשר דמם היה מתערבב בבצק של הלחם הקדוש".
בכל עת שמשוחרר השייח סלאח לביתו, מתקבל הוא בחגיגיות ומפגן לאומניות, ללא הפרעה מצד רשויות החוק. גם עתה, עת שוחרר לאחרונה זכה הוא להתקבל בחום ואהדה הגובלים בהערצה, על ידי אלפים מאזרחי ישראל הערבים ובהם חברי כנסת ישראלים מראשי הרשימה המשותפת: איימן עודה, אחמד טיבי וסאמי אבו שחאדה; חברי מפלגת רע"ם; אנשי ותומכי חמאס ידועים כגון: יו"ר התנועה האסלאמית של הפלג הדרומי, השייח חמאד אבו דעאבס, וחבר מועצת השורא, איש התנועה האסלאמית כמאל כיאן; ראש מועצת אל קאסום, סלמה אל אטראש שדיבר בשבחו של השייח סלאח תומך המחבלים המורשע, וממשיך לקבל תקציבי ענק מהמדינה: "כל החברה הערבית היא ראאד סאלח";
ראשי רשויות ערביות כרהט, גת, כפר קרע, נחף ואף סגן ראש עיריית נצרת; משלחת של מחבלים משוחררים, בשמה נאם המחבל המשוחרר מעסקת שליט - מוכלס בורגאל מלוד, שנשפט למאסר עולם בשנת 1987 על רימון שהשליך לעבר אוטובוס שהסיע חיילים ובהשגת רובה ותחמושת בעבור ארגון החזית העממית; משלחת של אנשי חמאס בראשות החאג' מוסטפא אבו זהרה, ממנהיגי חמאס במזרח ירושלים, שהעביר את ברכתו של המופתי סברי.
סיכום והמלצות
בעוד שהרשויות במצרים רודפות את פעילי האחים המוסלמים המעורבים בפעילות חתרנית וטרור, עוצרות את מנהיגיהם ונוהגות בהם ביד קשה ביותר, כפי שניכר ממשפטו של מחמוד עזת ממנהיגי האחים המוסלמים במצריים, מאפשרת ישראל לאנשי התנועה האסלאמית גישה חופשית למוסדות המדינה ולתקציביה, דואגת למלוא זכויותיהם ולשחרורם מבעוד מועד בקול תרועה לאומנית רמה.
בעוד שמאז עלייתו לשלטון במצרים של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, בכירים רבים באחים המוסלמים עזבו את המדינה וחלקם גלו לטורקיה וקטאר, המנהג בישראל הינו הפוך ומאפשר חיים טובים, שבע וישועה לכל "האחים המוסלמים", בדרך כלל על חשבון היהודים הרחמנים המואשמים בגזלת אדמתם, קיפוחם ושתיית דמם.
על מדינת ישראל לשנות פאזה לפני המערכה הבאה, בין אם תהיה זו מערכה צבאית או מערכת בחירות אזרחית. פעילי ותומכי טרור מקומם במקרה הטוב מחוץ לגבולות המדינה, אם לא בכלא על אדמתה או תחתיה. לבטח אין לאפשר להם לנהוג בארץ מנהג בעלים, או להשתלב במוסדות ממלכתיים ורשמיים במסגרתם יזכו למשאבים ובמה להפצת רעלים.
מתן האפשרות לחיים חופשים ונטולי עכבות לתומכי טרור מובהקים, השוללים את עצם קיומה של המדינה כמדינת היהודים וזכותה להתקיים בגבולות בטוחים בארץ ישראל כשבירתה ירושלים, הינה מחדל עליו עלולים אנו לשלם במחיר דמים כואב ויקר.
האם עלינו לעבור "מעין הפיכה" המלווה בגל אלימות קשה בכדי להבין שיש לבלום את התופעה האסלמיסטית עתה? האם לא למדנו מאום מעלייתו של ד"ר מוחמד מורסי לשלטון במצרים, איש האחים המוסלמים שנבחר בבחירות דמוקרטיות ב-30 ביוני 2012 לאחר ההפיכה שסיימה את שלטונו של חוסני מובארכ? אזכיר כי שלטונו של מורסי הסתיים לאחר גל מהומות ומחאות אלימות שהביא להדחתו ביולי 2013 על ידי צבא מצרים, להעמדתו לדין ולהרשעתו באחריות להרג מפגינים ובריגול לטובת קטר, בגינם נגזר עונשו לשישים שנות מאסר, אותם לא השלים משום שהתמוטט ומת במהלך משפטו.
מדוע היחס לאחים המוסלמים בישראל הינו הטוב והמטיב ביותר במזרח התיכון, למעט טורקיה מארחת המחבלים? מדוע זה למרות היחס הטוב והזכויות הרבות המוקנות לאחים המוסלמים ולחבריהם, ממשיכים הם לחתור תחת יסודותיה של המדינה, לתמוך בעוכריה ולעודד את אויביה באין פוצה פה, מתריע או מפריע?! האם מבצע "שומר החומות" לא הביא עמו את הבשורה והקריאה להשכמה כללית?
מנהיגיה הציונים של מדינת ישראל, מוסדותיה ורשויותיה נדרשים להתעורר ולפעול בנחישות על מנת לאכוף את חוקי המדינה שנועדו להבטיח את קיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית (בסדר זה), בה נוכל כולנו לחיות בכבוד ואם לא בשלום אז לפחות בביטחון לדורי דורות.
עורו אחים יהודים, עורו. כי "האחים המוסלמים" כבר ערים ובועטים מזמן!