בעוד שבועיים יגיש נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, את הדו"ח השנתי שעוסק באמון הציבור במוסדות השלטון לנשיא המדינה, יצחק הרצוג.
הדו"ח צפוי לשקף בעיית אמון גוברת בכלל הרשויות, אבל נתון אחד צריך להדאיג יותר מכל: משבר האמון של הציבור בצה"ל מעמיק, כך מדווח העיתון 'ישראל היום'.
בדו"ח של השנה שעברה (ששיקף את נתוני 2020) ירד אמון הציבור בצה"ל באופן משמעותי, מ־90 אחוזים ל־81 אחוזים, ירידה של כמעט 10 אחוזים.
זאת ירידה חדה שלא היתה כמותה בעבר גם בתקופות משבר, ובצה"ל טענו אז כי מדובר באירוע נקודתי, סטייה סטטיסטית שאינה מלמדת דבר.
אולם הנתונים שיתפרסמו בראשית החודש הבא (ומשקפים את נתוני 2021) מלמדים כי המשבר עמוק בהרבה. לפי הנתונים העדכניים, אמון הציבור בצה"ל לא השתקם בשנה החולפת, כלומר מדובר בבעייה משמעותית הרבה יותר.
אמנם בבדיקה החציונית שערך המכון נרשמה עלייה מסוימת באמון הציבור בצה"ל, אולם היא משויכת לסנטימנט הציבורי בעקבות מבצע "שומר החומות", וממילא היא התבררה כקצרת מועד.
בסקר העדכני שנערך בחודש האחרון כבר נרשמה ירידה מחודשת בנתונים.
חלק מהסיבות לכך הן אולי חיצוניות (מהירידה באמון הציבור בכלל הדמוקרטיות בעולם ועד לריבוי מערכות הבחירות ולהיעדר תקציב מדינה במשך יותר משנתיים, וכמובן משבר הקורונה), אבל חלק הארי שלהן נובע מצה"ל פנימה: הצבא מתקשה לטפל בשורה של משברים שלא חומקים מעיני הציבור. כמה מהם זוכים להבלטה ברשתות החברתיות, אבל לטיפול כושל ומחפיר מצד הצבא.
החל בבעיות המזון בכמעט כל בסיסי צה"ל, דרך הבעיות החוזרות ונשנות בהסעות אל הבסיסים ומהם, וכלה בענייני שכר. אמנם בראשית השנה הקרובה צפוי שכר חיילי החובה לעלות ב-50 אחוזים, אבל איך שלא מסתכלים על זה, צמרת הצבא בחרה לטפל קודם כל בעצמה ובפנסיות שלה, ורק אחר כך לדאוג לחיילים הפשוטים.