בראשית השבוע נתעלה מעמנו לגנזי מרומים, נשיא ישיבת ההסדר בקרית ארבע, הרב אליעזר ולדמן זצ"ל, שהיה ממנהיגי ובוני ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון שייחודה בתור היותה התיישבות מתוך תורה.
הרב ולדמן היה מדמויות ההוד והדר של מייסדי ההתיישבות החדשה ביש"ע, ומובילי רוחה והגותה.
הרב אליעזר ולדמן יצק מים בישיבת מרכז הרב אצל רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל והרב דוד הכהן זצ"ל, ודלה מתורתם והשקה לתלמידים רבים שלמדו בישיבת ההסדר ניר בקרית ארבע.
הישיבה נוסדה בשנת תשל"ב, והרב ולדמן עמד בראשות הישיבה כשאליה הצטרף הרב דב ליאור ויחד הנהיגו את הישיבה במשך שנים. כשהרב ליאור מתמקד בשיעורים בגמרא והלכה, והרב ולדמן עוסק בשיעורים באמונה והשקפה.
מבוגרי ישיבת ניר קרית ארבע, יצאו הבונים והחלוצים הראשונים שהקימו יישובים בשומרון ובהר חברון ובכל רחבי ארץ ישראל.
ציונות שמתוך תורה
לפני יותר ממאה שנה, החל עם ישראל לשוב לארצו, מהעליה השניה ואילך ההנהגה שאפיינה את החלוצים הייתה הנהגה ציונית שרחוקה מתורה, ובשם האידיאל הלאומי החילוני באה ליישב את ארץ האבות ולהקים מדינה לעם היהודי. בשנת תשכ"ח, לאחר מלחמת ששת הימים, החלה תנועה חדשה של התיישבות, תנועה שהייתה שונה במהות מהתנועה הציונית של אנשי מפלגת העבודה, דור מייסדי המדינה.
תנועת ההתיישבות של הציונות הדתית שצמחה מבית המדרש של ישיבת מרכז הרב, החלה ליישב את הארץ בחלקי יהודה ושומרון, תחילה בכפר עציון (הרב חנן פורת), ואחר כך בחברון, על ידי קבוצת משפחות בראשות הרב משה לוינגר, ומשם לאלון מורה (הגרעין של הרב מנחם פליקס ובני קצובר ועוד) ולכל מרחבי יהודה ושומרון. והאידיאל שהנחה תנועה זו, היה ליישב את ארץ ישראל כדי לממש את ההבטחה האלקית לאבותינו: "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם", וכן "לזרעך נתתי את הארץ הזאת". ליישב את ארץ ישראל כי זוהי מצוותה של תורה והגיעה עת הגאולה שהבנים ישובו לנחלת אבותם.
על הקבוצה הראשונה האידיאליסטית הזאת של מייסדי היישוב היהודי בחברון נמנה הרב אליעזר ולדמן, שהיה בחבורה המייסדת.
הרב חיים דרוקמן שליט"א סיפר עליו כי לאחר המלחמה (מלחמת ששת הימים), בערה ברב ולדמן התשוקה ללכת וליישב את ארץ ישראל. ואמנם לרב דרוקמן זה היה הפסד ברמה האישית שכן הרב ולדמן היה שותף עמו בהקמת הישיבה באור עציון, אך העריך אותו על צעד זה למען עם ישראל.
וכדי לבסס את ההתיישבות בארץ מתוך התורה, מתוך הרוח, הקים הרב ולדמן את ישיבת קרית ארבע. ומכאן נוסד הערך שהזכיר הרב מנחם פליקס בהספדו, על החיבור המיוחד בין יישוב לישיבה. "יישוב שמקים ישיבה, וישיבה שמקימה יישוב". תורה וארץ הרוח והמעשה הכרוכים יחד.
ואכן הרב ולדמן חינך והקים דורות רבים על משנת תורת ארץ ישראל, התורה שמחברת בין התורה לחיי המעשה. בין הרוח הגדולה למעשה הבניין.
כשהיו שומעים את הרב ולדמן מדבר על ארץ ישראל, היה אפשר לשמוע כיצד הוא חי את הדברים. בצליל המילים 'ארץ ישראל' שהיה מבטא, הייתה טמונה האהבה הגדולה לארץ ישראל, ההבנה שהיא ארץ הקודש ארץ ה', שממנה בדורנו צומחות כל הישועות לעם ישראל והיא המצווה המרכזית בדורנו כדברי הרב חרל"פ זצ"ל.
העוז והנעם
בהספדים של הרבנים על הרב ולדמן זצ"ל, חזרו שוב ושוב הדוברים על מידותיו הטובות התרומיות והאציליות, על אישיותו הקורנת, מלאת אהבת ישראל והארת פנים. לצד דבקותו בארץ ישראל, והעוז שהקרין בדרישה ליישוב כל חלקי הארץ והחלת הריבונות של מדינת ישראל ביהודה ושומרון, וכן פעל לכך בהיותו איש ציבור וחבר כנסת. הייתה לו אהבה גדולה לעם ישראל, לכל יהודי באשר הוא. הוא קיים קשרים גם עם אנשים מחוגי השמאל, ויחד היו עוסקים בהגות ובהשקפה. אין סתירה בין דבקות ונחישות במאבק על ארץ ישראל לבין מידות טובות ודרכי נעם, ויחס אנושי לכל אחד. שילוב מופלא זה הקרין הרב ולדמן באישיותו.
הביט תמיד בעין טובה על כל המפעל הציוני ועל מדינת ישראל, ראשיה, שריה ויועציה, וכששמע שמקטרגים על ראשי המדינה, ביקש להפסיק. כמובן שיש לדרוש תיקון בדברים הטעונים תיקון אך מתוך מבט של עין טובה ואהבת ישראל.
כשנרצח בחברון הרב שלמה רענן הי"ד נכד הרב קוק זצ"ל, אמר עליו רב אברום שפירא זצ"ל שמעולם לא שמע אותו מדבר לשון הרע. אמר על כך הרב ולדמן: העובדה שהרב שפירא אומר זאת, זה לא חידוש, וכי מה ידברו עם הרב שפירא? בוודאי בדברי תורה! אבל אני כחבר לספסל הלימודים עוד בתקופה שהיינו בחורים בישיבת מרכז הרב, יכול להעיד כן שאף פעם לא דיבר לשון הרע..
במשך שנים היה הרב ולדמן הולך עם תלמידיו להתפלל בליל שבת במערת המכפלה, והרבה פעמים היה נושא שם דברי תורה לפני תפילת ערבית.
החברותא
במשך יותר מחמישים שנה, בכל יום ראשון בבוקר, למד בחברותא עם הרב חיים דרוקמן יבלח"א, והיו מעמיקים יחד בדברי הרב קוק זצ"ל, בתורת ארץ ישראל. והיו הספרים נערמים על השולחן, והיו דברי התורה החיה, תורת ארץ ישראל מפכים ומפרים ומאירים ומשמחים את תרי צנתרי דדהבא, תלמידי החכמים הגדולים של הציונות הדתית וארץ ישראל, המנעימים זה לזה בדברי התורה בנעם המיוחד של תלמידי חכמים של ארץ ישראל.
יחס ותשומת לב לכל אחד
כאמור היה לרב ולדמן אהבה ויחס אנושי לכל אחד ואחד. כשהיה יושב בסעודת מצווה של חתונה היה מתעניין בשמם ושלומם של המלצרים ומברך אותם. לפעמים חושבים שאנשים גדולים שעסוקים בבניין האומה, אין להם זמן ותשומת לב לפרטים הקטנים. אך אצל הרב ולדמן לא הייתה סתירה בין הדברים, והיה אצלו השילוב בין העיסוק באידיאלים הגדולים, לבין תשומת הלב לפרטים הקטנים.
נזכה להמשך הארת תורתו ומשנתו הגדולה, וללמוד מתורתו, דרכיו ומידותיו, ובהמשך בניין העם בארצו לאור התורה הגואלת ובבניין ציון וירושלים השלמה ננוחם.
(רוב הדברים להלן הם ליקוט מדברי הספדים ודברים שנאמרו על הרב ולדמן זצ"ל והם נכתבים מתוך תחושה שחובה על הדור הצעיר ועל הציבור הרחב להכיר מיהו הרב ולדמן, שהיה דמות מופת, ומפעל חייו הוא חלק מהתהליך של בניין הארץ לאורה של תורה כחזונו של הרב קוק זצ"ל)