ד"ר גלעד מלאך
ד"ר גלעד מלאך צילום: עודד אנטמן

שנת 2021 הייתה שנה מרובת אסונות בחברה החרדית. לפני שהספיקה להתאושש ממגפת הקורונה ומן הביקורת הציבורית על מידת הציות לחוק נחתו עליה הטרגדיות של ההילולה במירון, ועד שנרגעה מפרשת ההטרדות המיניות של יהודה משי זהב ננעצו כחץ בליבה פשעי הסופר חיים ולדר.

בכל המקרים הללו נשמעו קולות חרדיים שלא היו מוכנים לשתף פעולה עם המדיניות של טיפול בכביסה המלוכלכת בתוך הקהילה בלבד וקראו לחשיפת עוולות, לציות לחוק ולשיתוף פעולה עם רשויות השלטון השונות. לא פלא שבשעה שבעיתון יתד נאמן ספדו ל"סופר הנודע חיים ולדר, מאנשי החינוך והחסד של בני ברק" ברשתות החברתיות החרדיות תיארו בפירוט את מעלליו בדומה לנעשה בתקשורת הכללית.

מנתוני שנתון החברה החרדית בישראל לשנת 2021 ניתן ללמוד רבות על פניה של החברה החרדית כיום. כך, ביחס לגלישה באינטרנט, למרות האיסור הפורמלי, רק כשליש מהחרדים (36 אחוזים) אינם משתמשים באינטרנט. חשובים לא פחות דפוסי השימוש בקרב אלו שגולשים: רובם המוחלט של החרדים משתמשים באינטרנט לצרכים פרקטיים כמו אימיילים, חדשות ומידע, תקשורת עם הרשויות והבנקים וצרכנות. אך הדרמה הגדולה נוגעת בשימוש באינטרנט לצרכים חברתיים. ההנהגה החרדית כבר הבינה את החיוניות של האינטרנט לצורך תפקוד הכרחי בעולם המודרני, אבל לא נתנה לגיטימציה לגלישה לשם צרכים חברתיים - מה שלא מפריע לכשליש מן החרדים להשתמש ברשתות החברתיות או בווטסאפ באופן שוטף. לא פלא שאחד הנושאים הראשונים במעלה שהטרידו את ההנהגה החרדית היה יוזמתו של שר התקשורת לאפשר ניוד של טלפונים כשרים.

הקורונה חוללה שינויים במגזר החרדי ולא רק בתחום הגלישה באינטרנט. לאחר דשדוש של כמה שנים במספר הסטודנטים החרדים באקדמיה חלה בשנת 2020 קפיצה של 15 אחוזים במספר הסטודנטים החרדים ועלייה של יותר מ־25 אחוזים במספר הגברים החרדים שעברו הכשרה מקצועית. שיעור הנשים החרדיות בתעסוקה המשיך לעלות אפילו בזמן הקורונה, וגם שיעור העובדות בחוד החנית של התעסוקה הישראלית – תעשיית ההייטק - עלה בין השנים 2020-2014 משניים וחצי אחוזים לחמישה אחוזים והן מתקרבות לשיעור הלא חרדיות בהייטק. ההכוונה של נשים חרדיות לתעסוקה איכותית מתחילה כבר בתיכון ו־58 אחוזים מהן כבר עושות חלק מבחינות הבגרות, למרות ששיעור הזכאיות לבגרות עודנו נמוך למדי (22 אחוזים).

מנגד, הגברים החרדים נותרו בדרך כלל מאחור בהקשר של שילוב בתעסוקה. שיעור הנערים הזכאים לתעודת בגרות עומד על חמישה אחוזים בלבד, מסלולי השילוב בצבא ובשירות האזרחי נמצאים בשפל המספרי העמוק ביותר בעשור האחרון ומספר בחורי הישיבות זינק בתקופת הקורונה, ייתכן שבשל היעדר פיקוח מדינתי. גם בעולם תעסוקת הגברים אין בשורות מלהיבות. שיעור התעסוקה של גברים חרדים מדשדש על כ־50 אחוזים מזה כחמש שנים, ובניגוד לנשים לא נצפה גידול בשיעור העוסקים בהייטק (שלושה אחוזים בלבד לעומת 16 אחוזים בקרב יהודים לא חרדים).

למרות ירידה קלה בשיעורי הפריון בחברה החרדית, היא עודנה גדלה בקצב של כארבעה אחוזים בשנה, וכיום היא מונה יותר מ־1.2 מיליון המהווים כ־13 אחוזים מתושבי מדינת ישראל. הגידול הדמוגרפי המהיר צריך להתלוות לשינויים במערכות החינוך, ההשכלה והתעסוקה, זאת לתועלת החברה החרדית והחברה הישראלית כולה. תמונת המצב העכשווית מראה נקודת מפנה ביחס למהפכת המידע ושינוי ניכר בתעסוקת נשים, אך האם זו מסמנת גם שינוי בקרב הגברים החרדים? הדבר תלוי בראש ובראשונה בחברה החרדית עצמה, אך גם בפעולות שינקטו מעצבי המדיניות.

הכותב הוא ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו