סיעת ימינה
סיעת ימינה צילום: דוברות

יש לי תחושה שזה מה שנפתלי בנט רצה, שיעשו עליו עליהום. איך אני יודע? קורה שאדם מתעצבן ומאבד עשתונות. בלהט העשייה והוויכוח, הטונים עלו, הרגש השתלט על השכל, והכעס התפרץ.

לא נעים ולא נורא. עד כאן מובן, אבל התגובה שהוא פרסם אח"כ בצורה מסודרת, אחרי שנרגעו העניינים, היא המפתיעה והמעלה תהיות. אורית השפריצה עליו אומיקרון? נו, באמת. התגובה הזו לכאורה מציירת אותו באור נלעג וילדותי, והיא כבר באה בחשבון שכלי קר, אחרי 'עידנא דריתחא'. אז למה הוא עושה את זה?

זה מביא אותי למסקנה שאנשי ימינה מנסים להסיט את הדיון מדיון מהותי בערכים ואידאלים לדיונים צדדים ומשניים. כיוון שהציבור כועס שהם זנחו את כל האידאלים שהיו למפלגה בעבר, הם רוצים שנשכח את העיקר ונעסוק בטפל. רק כך אפשר להסביר את המאמץ לזרז את חוק החשמל נגד עמדת היועצת המשפטית של הכנסת. הרי יש להם רוב לחוק הזה, למה אצה להם הדרך לפעול בדורסנות נגד הייעוץ המשפטי, למה להם להכעיס את האופוזיציה גם בדרך של העברת החוק? למה הם לא מעבירים את החוק בצורה המקובלת?

גם כאן התשובה זהה: שיכעסו על הטפל ולא יעסקו בחוק עצמו, במהות. מבחינת התוכן, החוק הזה הוא הרסני ביותר למפלגת ימינה, תמונת מראה של המעשה ההפוך מהאידאלים. מפלגת ימין מובילה מהלך שבו חלוצים בוני הארץ בהתיישבות הצעירה נותרים בלא חשמל בעוד ניסיון אויבינו ליצור חיבור בין יו"ש לעזה מקבל חיזוק ממשלתי וחוקי. זאת, כנגד הבטחה מפורשת של נפתלי בנט שביום הראשון לתפקידו הוא ידאג להסדיר את חוקיות ההתיישבות הצעירה. במצב הזה הקואליציה הסתערה על ספסלי האופוזיציה ועל התקשורת במטרה אחת: להסיט את חיצי הביקורת למקום אחר.

והנה הפתעה נוספת: השיטה הזו לא התחילה היום. כולנו זוכרים את שאלת השאלות שהעסיקה אותנו במשך שבועיים: האם תקפו את חברת הכנסת עידית סילמאן או לא תקפו? למה היא לא הגישה תלונה? האם בסוף היא כן הגישה? התשובה לכל השאלות האלו היא: זה לא משנה. המטרה גם אז הייתה: תעסקו במה שמסביב, ברקע, בשאלות צדדיות, רק אל תתעסקו באידאולוגיה, כי שם אין לנו מה להגיד. כך ביחס לעיסוק החוזר ונשנה במאבטחים של השר כהנא, בהסתה נגד אנשי ימינה וכו'. צריך להבין שהעיסוק בהסתה בא ליצור הסטה מהנושא.

מזל שהציבור לא מטומטם ולא מתרשם מתרגיל ההסחה. כשזניחת האידאלים הימנית-מסורתית מופיעה בממשלה הזו מכל כיוון, ובמקומה מקודמת מדיניות השמאל והאנטי-דת אי אפשר להתעלם מכך:

חוק החשמל מול ההתיישבות הצעירה.

המאמצים לפינוי חומש מיד אחרי הפיגוע הרצחני במקום.

הפגיעה ברבנות הראשית ומוסדותיה ברפורמות הכשרות והגיור ועוד.

מתווה הכותל הנותן הכרה לזרמים המוחקים ומחקים את התורה והיהדות.

חוק הפונדקאות ששר הבריאות עוסק בו במקום לעסוק במגפה שמגיעה לשיאים שלא ראינו מעולם.

לא שכחנו שתחת אותו משרד הבריאות נוצר מחסור בתרומות דם מתוך דאגה לאג'נדות על חשבון חיי אדם.

נפתלי בנט שצעק על הממשלה בגרון ניחר בכנסת: "השתגעתם, אנשים מתים", הקים ממשלה שהכריזה על הכלת המתים, ועכשיו הוא מגדיר שמטרת הממשלה בגל הנוכחי היא להשאיר את המשק פתוח. חשיבות חיי האדם התחלפה בחשיבות הכסף והשגרה.

והדוגמאות עוד רבות. הממשלה הזו מקדמת למעשה את האג'נדות מרחיקות הלכת ביותר של השמאל הקיצוני, והניסיון שלה להפוך את הוויכוחים לעניין טכני לא יצלח.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו