אתיה דימנטמן
אתיה דימנטמן צילום: טל קושניר

נפתלי בנט, ראש הממשלה

יום שני בערב. דוד שלי לא רגוע ואני מנסה להרדים אותו. בעודו נרדם לו לבסוף אני רואה את סרטון האימים של האלימות המזעזעת והברוטלית שהיתה אתמול בחומש, ושהמג"בניקים ניסו להסתיר ולמנוע מאיתנו לצלם.

ראיתי את יהודה סמוטריץ' שהדם של בעלי עוד על בגדיו מעת שניסה להציל את חיי היקר לי מכל, נסחב כמו סמרטוט על אבני חומש ומתמלא בדם שלו עצמו, ראיתי בחור עדין שכל ימיו יושב ולומד תורה ולא נוגע בזבוב לרעה וילד קטן נדחפים בעוצמה. על מי הם חזקים? על ערבים פולשים? לא, על לוחמי חומש שנלחמים על האדמה שלהם, על האדמה שלנו, על האדמה שלך.

אני מבטיחה לך שהרגשתי כאילו קיבלתי כדור בלב. איזו בגידה. זה מה שחייל בסיירת מקבל?! סטירת לחי מצלצלת וכואבת?! והאמת שהאדישות שלכם כואבת יותר מהמכות האלה. המבט הקר בעיניים שלכם ושל מג"ב. לוחמי חומש חזקים מכל פגע, זה לא מה שיפריע להם להמשיך, לגנות את האמירה של יאיר גולן אתה יודע יפה מאוד, ולומר שהם חלוצים. זה מה שעושים לחלוצים? אומרים בדרך כלל ש'שתיקה כהודאה', אבל כאן נוסף על השתיקה ישנה סטירה, ואני הבנתי לאן אתה חותר.

פגועה, כועסת ומזועזעת עד עמקי נשמתי, אני מודיעה לך שאני לא אנוח, וכל עוד יהיה בי חיים אני אמשיך להילחם על חומש ועל הארץ הזו, ואיתי יהודה בעלי ה' יקום דמו ועוד אלפים אלפים. יש לנו ה' אחד שעוזר לנו, ולך יש את הכח להיות שותף במאבק הזה, שליח נאמן, תבחר בטוב ובאמת, אל תתבלבל.

יום חמישי הקרוב, ערב השלושים של בעלי ה' יקום דמו, נתייצב כל עם ישראל, מכל קצוות הארץ, מול משרד ראש הממשלה כדי לדרוש ולזעוק מכל הלב - הסדירו מיד את הישיבה בחומש, תקנו את פשע הגירוש, בנו את ארץ ישראל, ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו