פרופ' אבי לוי
פרופ' אבי לוי צילום: באדיבות שאנן

בפרשתנו אנו למדים על טיפול פסיכולוגי בסימפטומים של חרדה ופאניקה בעם. כיצד שישים ריבוא מקרב בני ישראל פחדו מ-600 לוחמים מצרים על מרכבותם?

ציווי ה׳ להמשיך ללכת וגאולה מובטחת לא הקהו את פחדם של בני ישראל מהמצרים, ומיד הם מאבדים עשתונות ואמונה: ״המבלי אין קברים במצרים לקחת ו למות במדבר?״( שמות יד', יא'). ישראל שיוצאת ממצרים כמעצמה לאחר עשרת המוכות, ברכוש וממון רב מתארים את המדבר כמקום מוות וקבורה, ואילו את מצרים כמקום עבודה שבו חיים וזוכים לקבורה מכובדת. לא רק בני ישראל צעקו אל ה׳ אלא גם משה שה׳ אומר לו: מה תצעק אלי?

והם נכנסו בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ושמאלם, אבל פרעה וחילו רדפו אחריהם אל תוך הים. והדבר שוב מכניס את העם לפאניקה - מדוע? מהיכן נובע אותו פחד מצמית? מדוע ה׳ מראש לא נטרל את פרעה עוד לפני בואו לתוך הים? מדוע לאחר ניסי הנסים שעשה הקב"ה הוא עדיין מביא את בני ישראל לפחד כל כך גדול עד כדי ערעור אמונתם בתהליך?

הפתרון נעוץ במילת מפתח שחוזרת על עצמה בשבעה פסוקים בתוך הפרשיה הזו: השורש- י. ר. א., או  ר. א. ה : אל תיראו, התיצבו וראו כי את אשר ראיתם לא תוסיפו לראותם. "וירא ישראל את מצרים, וירא ישראל את היד, ויראו העם..." בפסוקים אלה אנו רואים התייחסות למלים ראיה ויראה - סיפור של צרה וישועה. בחלקו הראשון של הסיפור אנו מתוודעים לתיאור חי של הצרה אליה נקלעו ישראל. מצד אחד הים ומצד שני פרעה וחילותיו, ובחלקו השני של הסיפור: נס הישועה; זהו לא רק סיפור של ישועה, אלא תוכנית אלוקית כוללת של ״ואכבדה בפרעה...וידעו מצרים...״- זוהי התכלית;

אנו רואים את תגובת ישראל למצוקה שבאה לידי ביטוי בחשש לגורלם, פאניקה, פחד וערעור האמון בגאולה, ואף בהשוואה בין מצרים למדבר. הקב"ה מעביר את העם מעין טיפול פסיכולוגי- לרפא את בני ישראל מתחושת השעבוד הנפשית העמוקה אל מול משעבדיהם המצרים, שכן הם אולי השתחררו ממצרים, אבל מצרים לא השתחררה מהם, שהרי איך ניתן להסביר שמחנה של 600 אלף רגלי ירא משש מאות איש?  יציאתם ביד רמה ממצרים הייתה רק אלמנט חיצוני חיצוני שלא חלחל לנבכי הנפש ובפועל הם ממשיכים להיות משועבדים למצרים ולפרעה.

רק הסיטואציה של ים סוף, שבה הם רואים בפועל כיצד אדוניהם טובעים בים עוזרת להם להתגבר על המצרים שבתוכם; כשיש בעיה נפשית חייבים לחשוף אותה עד היסוד ולהביא את חומרתה לתודעת האדם, וכך יהיה ניתן לטפל בה. כך, גם בסיפור יציאת מצרים צריך לשחרר את כבלי החרדה למצרים, כשהשלמת תהליך הטיפול מתבצעת כשישראל רואים את מצרים מת על שפת הים ואז ויאמינו בה׳ ובמשה עבדו, כאשר יראת ישראל מפני המצרים מתחלפת ביראתם בה׳. ״התייצבו וראו את ישועת ה׳ אשר יעשה לכם היום״.

ישראל רואים את היד הגדולה אשר עשה להם ה׳, וממקום של רגש עמוק תבוא שירת הים. בכך נשלם תהליך יציאתם מעבדות לחירות, פיסית, אך בעיקר נפשית.

פרופ' אבי לוי הוא נשיא המכללה האקדמית דתית לחינוך שאנן בחיפה

whatsapp
הצטרפו לקבוצת הוואטצאפ של ערוץ 7