מנדלבליט ונתניהו
מנדלבליט ונתניהו Olivier Fitoussi & Yonatan Sindel/Flash90

שבועיים לפני שמנדלבליט צולל לנבכי תהומות השיכחה, הוא עושה ניסיון מטורלל לחסל את הקריירה הפוליטית של נתניהו, כרגיל בגיבוי תקשורתי מסיבי, שהתחיל, איך לא, בהדלפה לבן כספית, מגדולי שונאי נתניהו.

ההצעה ל"הסדר טיעון" שבו יודה נתניהו בעבירות שלא ביצע ועוד ידון למאסר וקלון, היא בדיחה. בדיחה הזויה של יועץ משפטי חלש, מושחת וכושל, שהגיש כתב אישום חסר כל בסיס, בעובדה או בחוק, במטרה אחת ויחידה – לסלק את נתניהו מהשלטון. ככה זה כש"הבן *** מחזיק אותי בגרון". ואת זה הוא אמר, לא אני.

הצעות ל"הסדר טיעון" כאלה במשפט פלילי הן שגרתיות. אין בהן כל חדש. חוץ מתיקי אלימות קשים במיוחד, כמעט תמיד התובע רוצה לסגור עסקה שבה הנאשם יודה באשמה גם אם העונש יהיה סמלי. בטח ובטח בתיק פוליטי כל כך חלש כתיק נתניהו, דל-עד-אפסי בראיות ומלא ב"חורים שחורים" משפטיים, שתוצאתו נתונה בספק רב, בלשון המעטה.

בינתיים הצליחו מנדלבליט והמושחתים להדיח את נתניהו מהשלטון. זה היה היעד העיקרי שלהם. עכשיו הם מנסים לוודא הריגה – לחסל לא רק את הקריירה הפוליטית של נתניהו, אלא גם את המורשת שלו. להשחיר לעד את ראש הממשלה המוצלח ביותר של מדינת ישראל בסטיגמה של "פושע שהודה בשחיתות".

משפט נתניהו מזמן אינו דן בנתניהו. בראש ובראשונה הוא המשפט של התקשורת – כולנו נוכחנו לדעת, עד כמה התקשורת מוטה, מושחתת ואנטי – ביבי. עד כמה הידיעות, הכותרות והתמונות הם מסווה לאג'נדה פוליטית, יחצ"נות, אינטרסים והזנייה מוחלטת של מקצוע העיתונאות.

משפט נתניהו הוא גם המשפט של הפרקליטות – סוף כל סוף הציבור מבין שההחלטות שם מתקבלות מתוך אינטרסים אישיים ופוליטיים, אשר בינם לבין החוק או הצדק אין אפילו שמץ של דמיון. כולנו עדים שכאשר הפרקליטות מחליטה לחסל מישהו, אין לה עכבות, כל האמצעים כשרים. היא אינה זקוקה לראיות או עדים או בסיס עובדתי או משפטי. הפרקליטות יכולה לבזבז תקציבי מדינה אינסופיים ולשתק את גופי החקירות רק כדי לחסל פוליטית של שנואי נפשה. אין לה גבולות.

משפט נתניהו הוא גם המשפט של בתי המשפט. כפי שאמר ברק – כשהשופט שופט, הוא גם נשפט. האם השופטים יצליחו לעצור את הטרלול הבלתי מרוסן של הפרקליטות במטרה לחסל פוליטית את נתניהו? בסקר "מדד הדמוקרטיה" האחרון רק 41% הביעו אמון בבית המשפט העליון. משמע, רוב אזרחי המדינה אינם נותנים אמון במוסד השיפוטי העליון והחשוב במדינה. משפט נתניהו, יהיה המבחן הסופי והמהותי לשיקום או הריסה מוחלטת של אמון הציבור בבית המשפט.

עדי התביעה שהופיעו עד עתה במשפט נתניהו, כולל ובמיוחד עד המדינה ניר חפץ, רק הוכיחו עד כמה כתב האישום נגד נתניהו הוא אוסף של שמועות, רכילות ואג'נדה פוליטית, ללא שמץ ראיה לעבירה כלשהי. המשפט עד עתה רק הוכיח את טענת הרדיפה של נתניהו. "אין כלום כי לא היה כלום" הוכח עד כה במאות עמודי פרוטוקול ועל ידי כל "עדי התביעה" שהופיעו עד עתה. על פי העדויות ששמענו, הציבור מזכה את נתניהו זיכוי מהדהד.

מנדלבליט נלחם על חייו המשפטיים. על עתידו. עסקת טיעון עם נתניהו עשויה לסלול לו את הדרך לבית המשפט העליון. העסקה שהוא מציע לנתניהו היא פארסה משפטית ועלבון לאינטליגנציה. הרי ממילא אין לפרקליטות כל סיכוי להוכיח אשמה של "שוחד תקשורתי", כאשר המציאות היתה הפוכה לחלוטין – את השוחד קיבלו פעילי השמאל, אשר איש לא חשב אפילו לחקור אותם בעבירה הזויה זו.

במשפט דרייפוס, אשר רבים משווים אותו למשפט נתניהו, עמד דרייפוס על חפותו לאורך כל הדרך, גם כאשר הוא הורשע, הושפל והוגלה. לבסוף הוא הורשע וקיבל עונש קל, אך שמו נשאר לעד חקוק כמי שלא נכנע לכוחות הרשע שרדפו אותו ועמד על שלו. עסקת טיעון בתיק נתניהו, לא רק תחסל את הקריירה הפוליטית והמנהיגותית שלו, אלא גם תדביק לו סטיגמה של מי שהודה בשחיתות. כתם כזה לא ירד בשום כביסה.

הציבור מצפה מנתניהו שיחזיק מעמד, יעמוד על שלו ולא יתייאש. אם הוא חף מפשע, עליו לעמוד על חפותו. לכל היותר, נתניהו יכול להציע למנדלבליט עסקת טיעון בה הוא יודה בעבירה זעירה בתיק 1000 בלבד, עם עונש סימלי של קנס ואולי מאסר על תנאי, ותוך ויתור מלא ומפורש על טענת הקלון. כל "עסקה" אחרת תהיה הודאת שווא בעבירת שחיתות שלא היתה ולא נבראה.

מנדלבליט זקוק לעסקת טיעון כאויר לנשימה הרבה יותר מנתניהו, כדי להציל את עורו. ה"עסקה" שהוא מציע לנתניהו היא כניעה מוחלטת. אין בה שום הגיון שנתניהו יקבל אותה ויודה בעבירות דמיוניות כדי להציל את מנדלבליט, על אף תקיעות השופרות מחרישות האוזניים של הכספיתים למיניהם. העם כעת עם נתניהו.